חבר בורסה חייב בחובת אחריות כלפי לקוח, שתיקו מתנהל אצל מנהל תיקים, וניתן לחייב אותו בפיצויים על ניהול רשלני של תיק ההשקעות שהוביל להפסדים - כך קובעת שופטת בית משפט השלום בראשון-לציון, ד"ר איריס סורוקר, בפסק דין שניתן אתמול (ב') בתביעה של לקוח נגד החברה המרכזית לשירותי בורסה מקבוצת מגדל שוקי הון.
מדובר בפסיקה תקדימית, המטילה לראשונה אחריות לא רק על מנהלי תיקים להפסדי הלקוחות, אלא גם על החברה שהיא "חבר בורסה", ואמורה לשמש צינור בלבד להעברת הוראות הקנייה והמכירה בתיק ההשקעות.
בית המשפט הטיל לראשונה אחריות מעשית בסכומים של מאות אלפי שקלים על חבר הבורסה בעקבות הפסד של משקיע בחשבון שנוהל אצל חבר הבורסה. עד היום נמנע בית המשפט בישראל מלהגדיר את אחריותו של חבר הבורסה לאובדן ההשקעה של לקוח, וראה אותו כ"צינור" בלבד המקשר בין המשקיע למנהל התיקים.
הלקוח, המיוצג על-ידי עורכי הדין תומר ברם ואסף ברם ממשרד ברם-דחוח, יקבל מהחברה המרכזית לשירותי בורסה, מבית ההשקעות לב התמר וממנהל התיקים דניאל מולקנדוב, ביחד ולחוד, סך כולל של כ-390 אלף שקל, המהווים השבה מלאה של קרן השקעתו, וכן הוצאות משפט בסך 50 אלף שקל.
"עצימת עיניים משוועת"
בפברואר 2005 חתם הלקוח, דוד בן-משה, על הסכם התקשרות עם חברת לב התמר ומנהל התיקים דניאל מולקנדוב, והפקיד אצל חבר הבורסה, החברה המרכזית מקבוצת מגדל שוקי הון, 500 אלף שקל לניהולם של בית ההשקעות בראשות מולקנדוב.
כעבור כחצי שנה עמד חשבון התובע על סך של 241 אלף שקל בלבד. חבר הבורסה ומנהל התיקים גרפו בזמן זה סכומים נכבדים בעמלות כתוצאה מהפעילות בתיק.
בן-משה טען כי הניהול הלא אחראי מצד מנהל התיקים התאפשר בשל "עצימת עיניים משוועת" של חבר הבורסה, החברה המרכזית, שנהנתה יחד עם מנהל התיקים מעמלות נכבדות.
השופטת סורוקר החליטה לחייב את החברה המרכזית באחריות לאופן שבו נוהל התיק, למרות סעיף בחוזה ההתקשרות עמה, שקבע כי "החברה לא תישא באחריות כלשהי במקום שבו חרג מנהל התיקים העצמאי מסמכותו".
לדברי השופטת, "אין בהוראות אלה כדי לשלול את חובת ההשבה. מטרתן של ההתניות החוזיות הללו היא לפטור את חברת הבורסה מאחריות לנזקים שמנהל התיקים הסב ללקוח ואשר אינם בשליטתה. התניות אלה אינן חוסמות השבה כספית של עמלות שגבתה ביתר, בעילת עשיית עושר ולא במשפט".
לדברי בית המשפט, "היקפי העסקאות שביצע מנהל התיקים ביולי 2005 חרגו באורח ניכר מההרשאה החוזית. היה בכוחה של החברה לעקוב בזמן אמת אחר התנהלות מנהל התיקים ולוודא כי אין בה חריגה מהרשאת הלקוח, אך היא לא עשתה כן.
"כתוצאה מהחריגה בהיקף העסקאות, נגבו על-ידה עמלות ביתר. לולא החריגה מההרשאה, לא הייתה החברה זוכה לעמלות היתר. הותרתן בידיה מהווה התעשרות שלא כדין מצידה על חשבון התובע.
"על כן, על החברה להשיב לתובע את הסכום העודף, ההשבה תיצור תמריץ לפיקוח הולם מצד חברת הבורסה על ההתנהלות התקנית של מנהל התיקים".
עם זאת, בית המשפט דחה את הטענה כי בתיק זה נעשו פעולות מכירה וקנייה של ניירות ערך ללא היגיון כלכלי, ובמטרה להגדיל באופן מלאכותי את העמלות.
בית המשפט ציין כי מתוך השקעה של 500 אלף שקל, שהופקדה במארס 2005, נותרה יתרה של 241 אלף שקל בלבד כעבור חודשים אחדים. זאת, בעוד שגובה העמלות שנגבו בתיק הגיעו ל-858 אלף שקל.
עם זאת, נקבע כי "אין עילה משפטית להתערב בגובה העמלה, אף שיש טעם לפגם בכך שההסכם לא פירט את חלוקת העמלות הפנימית בין מנהל התיקים לחברת הבורסה". (ת"א 3207/07).
ממגדל שוקי הון נמסר בתגובה: "התובע לא הוכיח בבית המשפט אחריות של חבר הבורסה על נזקים שנגרמו, לטענת התובע, כתוצאה מניהול התיק על-ידי לב התמר. הטענה היחידה של בית המשפט היא שהפעילות בתיק הלקוח בחודש מסוים הייתה גבוהה, ובתור שכזו מן הראוי היה לקבוע עמלה נמוכה יותר ביחס להיקף הפעילות בסדר גודל כזה. על כן לגבי החודש הזה, ולגביו בלבד, פסקה השופטת כי התובע זכאי להחזר חלקי של העמלות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
