השיפור במצב הכלכלי ועונת המיזוגים והרכישות שהתחילה בארה"ב ברבעון הרביעי של 2010, מעוררים מחדש קונפליקטים לגבי היחסים שבין יזמים או מנהלי סטארט-אפ למשקיעים שלהם. מתברר, שהצרות באות גם בזמנים טובים.
יזם סדרתי סיפר השבוע שלחברה שלו הולך מצוין. היא רווחית וצומחת, מועצת המנהלים מרוצה, וכך גם הוא. בחודשים האחרונים החברה קיבלה פניות ראשוניות עם הצעת רכש, למרות שלא הייתה על המדף - הרוכשים הפוטנציאלים הגיעו אליה מטעם עצמם. החברה גייסה עד היום 20 מיליון דולר. אחת ההצעות הייתה לפי שווי של 120 מיליון דולר. נשמע מעולה, נכון? לא לכולם.
היזם היה מוכן להתחיל מו"מ - אקזיט כזה יסדר אותו כלכלית לכל החיים - אך המשקיעים בקרן הטילו וטו על ניהול מו"מ לרכישה וביטלו על הסף את תג המחיר המכובד.
מנקודת מבטו, אחרי שנים של עבודה מאומצת זה היה יכול להיות נהדר. החברה הגיעה לתקרת זכוכית שכדי לדלג מעליה תצטרך לגייס עוד הון - מהלך קשה לביצוע גם לחברות רווחיות. מכירתה, לעומת זאת, תביא לסיום מוצלח של המיזם בגלגולו הסטארט-אפי; היזם יודע שתג המחיר הנאה הזה יכול להתפוגג, ומעדיף לא להמר יותר.
ואולם, המשקיעים שמימנו את המיזם סבורים שיש לו פוטנציאל גדול ולא רוצים למכור, הם רוצים יותר מ-120 מיליון דולר. הרי מי שמנהל קרנות השקעה של 100 מיליון דולר ויותר יודע שכדי להצליח ולייצר תשואות על הקרן דרושים אקזיטים גדולים יותר.
נניח שלכל משקיע יש בחברה 10% לפי שווי של 120 מיליון דולר. כל משקיע ייקח חזרה לקרן 12 מיליון דולר. אם הקרן גויסה בהיקף של 100 מיליון דולר, זה לא מספק.
יש להם גם חברות פורטפוליו אחרות שלא מצליחות יפה, ולכן את אלו שכן הם צריכים להביא לאקזיט שיחפה עליהן. כך, המשקיעים, שלהם רוב בדירקטוריון, הרגו את העסקה עוד לפני שנולדה, והיזם צריך להמשיך לרוץ עם טעם מר בפה. הקונפליקט הוא הסיפור של תעשיית ההון סיכון ויחסיה עם היזמים.
2. יום האישה הבינלאומי שחל השבוע הוא סיבה טובה לבדוק את מצבן של הנשים בתעשיית ההון סיכון. ובכן, בישראל, כמו גם בארה"ב, המצב רחוק מלהשביע רצון. מעט יזמיות, מעט שותפות בקרנות, ובכלל נציגות נשית נמוכה, אפילו במגזר נותני השירותים להיי-טק כמו עורכי דין ורואי חשבון. יש נשים בעמדות בכירות בארה"ב, למשל קייט מיטצ'ל שממלאת בשנה האחרונה את תפקיד יו"רית ארגון קרנות ההון סיכון האמריקני (NVCA). מיטשל היא שותפה מייסדת בקרן Scale Venture Partners, ומעורבת בעיקר בענייני החקיקה והרגולציה של הקרנות.
בישראל, איגוד קרנות ההון סיכון הישראלי עשה זאת קודם. לפני שנתיים מי שמילאה את תפקיד יו"ר האיגוד הייתה ד"ר ארנה ברי, אז שותפה בקרן ג'מיני.
אך לפני השמחה הגדולה, צריך לזכור שנשים הנמצאות בעמדות מפתח לאו דווקא פועלות לקדם נשים אחרות. מיטשל לא התבטאה באופן פומבי עד עתה בסוגיית הנשים בתעשיית ההון סיכון וההיי-טק, אבל הצהירה שתהיה מעורבת בקידום נושאים כמו החקיקה והרגולציה של ההון סיכון בארה"ב.
אמנם, אי אפשר להפיל עליהן את המטען הכבד של קידום נשים. מצד שני לא היה מזיק, גם להן, להיות מעורבות ופעילות בסוגיה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.