מארק צוקרברג ופייסבוק השיגו היום (א') דריסת רגל ראשונה בשוק הישראלי: החברה רוכשת את הסטארט-אפ הישראלי סנאפטו (Snaptu) בסכום מוערך של 60-70 מיליון דולר. מדובר באקזיט מוצלח במיוחד של סנאפטו, שהוקמה ב-2007. עד היום השקיעו בה 10.8 מיליון דולר קרנות ההון סיכון סקויה קפיטל וכרמל ונצ'רס לצד משקיעים פרטיים. בבלוג הרשמי של סנאפטו, אישרה החברה את דבר המכירה לפייסבוק, אך לא ציינה את סכום העסקה.
החברה הישראלית, שנקראה בעבר Mobilica ומתמחה בהסבת שירותי אינטרנט לאפליקציות סלולר פשוטות, נוסדה על ידי ליאור טל, רן מקבי (מנכ"ל), מיכה ברדיצ'בסקי (סמנכ"ל פיתוח) וברק נווה (סמנכ"ל טכנולוגיות). המודל העסקי של סנאפטו מבוסס בעיקר על פרסומות המשתלבות באפליקציות הסלולריות השונות של החברה. מה שכנראה היה מספיק אטרקטיבי למשקיעים שסיפקו לה כ-10 מיליון דולר לאורך ארבע שנותיה, רובם (כ-9 מיליון דולר) מהקרנות סקויה וכרמל (ראו מסגרת).
בראיון שהעניק טל ל"גלובס" בינואר 2009 הוא הסביר מהי המטרה של סנאפטו באפליקציות שהיא מייצרת. "שירותי סלולר לא מצליחים כמו ששירותי אינטרנט מצליחים, בשל חוויית המשתמש הבעייתית שמציע מכשיר הסלולר", אמר אז טל. "קשה מאוד לקחת אתר אינטרנט ולעשות לו התאמה למאות מכשירי סלולר שנמצאים בשוק, אבל התוכנה שאנחנו מפתחים מאפשרת לעקוף את הבעיה הזו, שכן היא לא רצה על מערכות ההפעלה של המכשירים אלא על שרתים חיצוניים".
שותפה ותיקה
של פייסבוק
סנאפטו ופייסבוק אינן זרות זו לזו ומשתפות פעולה כבר תקופה לא קצרה. אחד מהפיתוחים הפופולריים של סנאפטו הוא אפליקציה סלולרית לפייסבוק, המאפשרת גישה ויזואלית נוחה לרשת החברתית (ראו מסגרת). היתרון באפליקציה של סנאפטו הוא ביכולת להריץ אותה גם על מכשירי סלולר פשוטים, שאינם נמנים עם דור הטלפונים החכמים (סמארטפונים). כך מאפשרת האפליקציה נגישות לקהל רחב יותר של גולשים.
הסמארטפונים אמנם תופסים את מרב הכותרות בשנים האחרונות, אך רוב מכשירי הטלפון בעולם עדיין מופעלים במערכות הפעלה פשוטות. סנאפטו זיהתה בשנים האחרונות את הצורך לתת לאותם משתמשים גישה לשירותים חברתיים דוגמת פייסבוק וטוויטר באמצעות המכשירים הפשוטים שלהם, ובכך יצרה לעצמה קהל משתמשים גדול במיוחד.
באחרונה אף הודיעה סנאפטו על הסכם שיתוף פעולה עם הרשת החברתית העסקית לינקדאין, שתשולב ביישום של סנאפטו. עם זאת, לא ברור מה יעלה בגורל שיתוף הפעולה הזה ושיתופי פעולה אחרים לאור רכישת החברה על ידי פייסבוק, אחת המתחרות של לינקדאין בתחום הרשתות החברתיות.
2.5 מיליון משתמשים בחודש
סנאפטו רשמה בשנה האחרונה גידול משמעותי במיוחד במספר המשתמשים באפליקציות הסלולר שלה. ביוני 2010 דיווחה החברה על 10 מיליון משתמשים רשומים, ו-2.5 מיליון מהם פעילים. כעבור חמישה חודשים, בנובמבר 2010, כבר דיווחה החברה על הכפלת מספר המשתמשים ל-20 מיליון רשומים ול-5 מיליון פעילים. על פי הדיווח מנובמבר, החברה טענה כי בכל חודש מצטרפים לשירות כ-2.5 מיליון משתמשים חדשים. על פי דיווח של בלוג הטכנולוגיה טק קראנץ' מנובמבר אשתקד, בחברה ציינו כי מרב משתמשיה (43%) הם מאסיה, 26% מצפון אמריקה והשאר (31%) מאירופה וממרכז ודרום אמריקה. בסך הכול רצה אפליקציית הפייסבוק לטלפונים פשוטים של סנאפטו על כ-2,500 דגמי טלפונים.
פייסבוק מצטרפת לגל הישראלי
מבחינת פייסבוק, רכישת סנאפטו היא מהלך הגיוני ומובן. כבר תקופה ארוכה שברשת החברתית דוחפים חזק את נושא הגלישה מהסלולר, וכשצוקרברג ואנשיו ראו את הפופולריות הגואה של האפליקציות של סנאפטו, במיוחד לטלפונים הפשוטים, הם עשו אחד ועוד אחד: במקום להמשיך בשיתוף פעולה חיצוני, הגיע הזמן להכניס את היד לכיס ולרכוש את הידע והאנשים של סנאפטו. פייסבוק תיעזר ברכישת סנאפטו ו-30 העובדים שלה כדי לפתוח מרכז מחקר ופיתוח ראשון בישראל, בדומה לאלה שמפעילות חברות אינטרנט אחרות כמו גוגל ויאהו.
למעשה, פייסבוק מצטרפת היום לרשימה ארוכה של ענקיות אינטרנט מהעולם שנשבו בקסמן של חברות סטארט-אפ ישראליות שפועלות בתחומים הרלוונטיים למשתמש הסופי והחליטו לרכוש אותן. AOL הייתה הראשונה, כשרכשה ב-1998 את מיראביליס, מפתחת תוכנת ICQ, בסכום של 407 מיליון דולר. בהמשך השלימה AOL גם את רכישתן של חברת ידע ב-20-30 מיליון דולר ואת חברת 5min בספטמבר אשתקד ב-65 מיליון דולר.
גם יאהו היא שחקנית ותיקה בשוק הישראלי. היא רכשה ב-2008 את חברת Foxytunes ב-30-40 מיליון דולר ובשנה שעברה רכשה גם את חברת Dapper ב-55 מיליון דולר.
ענקית החיפוש גוגל נכנסה רשמה שתי רכישות ישראליות בשנה שעברה: לאבפיקסיז ב-20 מיליון דולר ו-Quiksee ב-10-15 מיליון דולר. אחרונה חביבה שנכנסה לשוק, לפני הרכישה היום של פייסבוק, הייתה ענקית הקופונים המקוונים גרופון. בחודש שעבר הודיעה החברה כי היא רוכשת את אתר הקופונים הישראלי גרופר בסכום של 10 מיליון דולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.