בין פירות העונה לאג"ח מדינה

בכל 15 בחודש, בשעה 18:30, מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן. לפרסום זה השפעות רבות, שכן חוזים רבים במשק קובעים סכומים צמודים למדד, כמו למשל סך ההחזר החודשי על הלוואות הצמודות למדד, ובכללן משכנתאות צמודות. מעבר לכך, שיעור השינוי במדד מהווה פרמטר חשוב בהחלטת בנק ישראל על גובה הריבית במשק.

לכל מי שמשקיע בשוק ההון יש חשיבות רבה לחיזוי נכון של המדד מבעוד מועד. המדד שפורסם לפני ימים אחדים, ושהיה גבוה מן הצפוי (עלה 0.3%), אכן הביא לעלייה באג"ח הממשלתיות צמודות המדד ולירידה באיגרות שאינן צמודות.

אז מהו בעצם מדד המחירים לצרכן? המדד - שבתקופת הקמת המדינה נקרא "מדד יוקר המחייה", בודק את התפתחות ההוצאה הנדרשת לקניית סל קבוע של מוצרים ושירותים. סל התצרוכת מורכב מ-10 סעיפים עיקריים: מזון, ירקות ופירות, דיור, אחזקת דירה, ריהוט וציוד לבית, הלבשה והנעלה, תחבורה ותקשורת, חינוך תרבות ובידור, בריאות ושונות. תחת כל סעיף יש 4 רמות פירוט, כך שברמה האחרונה, רמת הפריט הבודד, נמצאים כ-1,300 פריטים.

לכל אחד מהפריטים מוענק משקל (קבוע, כאמור) המבטא את שיעורו מההוצאה החודשית של משפחה ממוצעת (כיצד בוחרים את הפריטים ואת משקלם במדד המחירים - בהמשך), וחיבור של כל הפריטים על משקולותיהם בסעיף מסוים נותן את משקל הסעיף. לדוגמה, משקלו של סעיף הירקות והפירות הוא 3.2% במדד המחירים לצרכן. מספר זה מתקבל על-ידי חיבור של משקל העגבנייה במדד, משקל התפוז ומשקלות כל שאר הפריטים הנמצאים תחת הסעיף ירקות ופירות.

מי קובע את הרכב המדד

פעם בשנה עורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סקר לגבי הרכב הוצאות המשפחה. הסקר נערך בקרב 6,100 משקי-בית, המייצגים כ-95% מכלל האוכלוסייה במשק מבחינת דפוסי הצריכה. על-פי רישומי ההוצאות על הפריטים והסעיפים השונים, כפי שנמסרו על-ידי המשפחות שהשתתפו בסקר, מחושבת ההוצאה החודשית הממוצעת למשפחה על מצרכים ושירותים שונים. כך מחליטים אילו פריטים ייכנסו לחישוב המדד, ואת משקלם.

לצורך הדגמה: אם ההוצאה הממוצעת לחודש לצריכה של משקי-בית הינה 10,000 שקל, ומשק-בית מוציא 1,000 שקל בממוצע על מזון (ללא ירקות ופירות), אזי משקל סעיף המזון יהווה 10% ממדד המחירים לצרכן. בתוך הסעיפים, פריטים מסוימים יקבלו משקל גבוה יותר מאחרים, ולמשל נפח העגבניות בסעיף הירקות והפירות יהיה גדול יותר מאשר קיווי או אננס.

משקולותיהם של הפריטים הכלולים במדד מתעדכנים אחת לשנתיים. עד אז הפריטים והכמויות של הפריטים הינם קבועים, ושינוי במשקולות המדד מתרחש אך ורק על בסיס שינוי במחיר. במועד עדכון המדד עשויים להתווסף מוצרים ושירותים חדשים (כמו VOD, אינטרנט ואביזרים לטלפונים סלולריים), ומנגד נגרעים מוצרים ושירותים שאין בהם שימוש (אסימונים, פטיפון וכדומה).

בינואר האחרון התפרסם העדכון הדו-שנתי למדד המחירים. כדוגמה לסעיף שמשקלו במדד עלה ניתן לציין את הדיור, המהווה כ-24% מסל ההוצאה הצרכנית בהשוואה ל-20% מהסל לפני שנתיים, בינואר 2009. מנגד, משקל סעיף המזון ירד בכ-1% בשנתיים האחרונות לכ-13%. ההוצאה הממוצעת לחודש לצריכה של משקי-בית לפי סקר ההוצאה למשק-בית, היא 12,963 שקל, כלומר משק-בית ממוצע מוציא 1,685 שקל בחודש על מזון (על כלל תתי-הסעיפים, בהם עופות, דגים, ביצים, דגנים ועוד).

כאמור, לחיזוי נכון של המדד עשויה להיות משמעות ניכרת לגבי החלטות השקעה, למשל בהחלטה לגבי אופן חלוקת תיק האג"ח בין המרכיב הצמוד למדד לבין זה שאינו צמוד. אבל, "מעשה שטן" - לגמרי לא פשוט לחזות את השינוי במדד, במיוחד לנוכח העובדה שסטיית התקן, כלומר תנודתיות האינפלציה בישראל, היא מהגבוהות בעולם.

חיזוי האינפלציה ומעקב אחר עלויות

במיטב, אנו אומדים את השינוי במדד המחירים לצרכן בשתי דרכים. הדרך הראשונה עושה שימוש בכלים סטטיסטיים ומתאימה לחיזוי סביבת האינפלציה במשק באופק של 12 חודשים קדימה. באמצעות משוואות כלכליות ומשתנים מאקרו-כלכליים, אנו אומדים את האינפלציה הצפויה במשק בשנה הקרובה. מבין הגורמים המשפיעים על האינפלציה נציין את: רמת הצמיחה במשק, שיעור האבטלה וריבית בנק ישראל. לאחר מכן, האינפלציה השנתית נפרשת, לפי גורמי העונתיות, לרמה חודשית.

הדרך השנייה, המתאימה לחיזוי מדד המחירים לצרכן לחודש הנוכחי או זה שאחריו, נעזרת במודל עלויות. בדרך זו מתבצע מעקב אחר השינויים (עלויות) במחיריהם של מוצרים ושירותים במשק הכלולים בסל ההוצאה הצרכנית. האיסוף מתבצע בהסתמך על דיווחים באמצעי התקשורת השונים, ובכלל זה: החלטות שלטוניות על שינוי במחירי הדלק, המים, המס על סיגריות, אלכוהול וכיו"ב. מעבר לכך, נלקחים בחשבון גם גורמי עונתיות (כמו מחירי סוף עונה בפריטי הלבשה והנעלה בשלהי החורף, או מחירי בתי המלון בארץ בתקופות החגים). כמו כן, נלקחים בחשבון מנגנונים טכניים הנובעים משיטת המדידה של הלמ"ס (כמו יציאת פירות החורף בבוא האביב והחלפתם בפירות קיץ).

חשוב לציין, כי היקף המוצרים שמדווח ציבורית על שינוי במחיריהם, הוא חלקי בלבד. ישנם כאלו המדווחים ללמ"ס אך לא מדווחים בפרהסיה מסיבות עסקיות ותחרותיות, לדוגמה מחירי שירותים בתחום התקשורת הסלולרית.

בהיבט המשקיעים, כתוצאה מעליית המדד במרבית החודשים האחרונים מעבר לצפוי, גדלו הציפיות של השוק לאינפלציה עתידית ועברו את גבול ה-3%, שהוא הרף העליון של יעד יציבות המחירים של הממשלה - לא רק לשנה הקרובה, אלא גם לממוצע הרב שנתי של חמש שנים למשל.

להערכתנו, הציפיות האלה בטווח היותר ארוך, הן מוגזמות, ולכן אנו רואים כיום עדיפות דווקא לאפיק השקלי הלא צמוד. העלאת ריבית על-ידי בנק ישראל תתמוך בכך.

 קבוצות תצרוכת