פוגעים בכיס

ועדת ברק, אשר ישבה על המדוכה לחקיקת חוק החברות לפני יותר מ-10 שנים, הייתה בדעה כי יש לצמצם את השימוש בדין הפלילי במסגרת דיני החברות, ולעודד שימוש במנגנוני אכיפה אזרחיים ומינהליים לשמירת הוראות החוק.

יחד עם זאת, רשם החברות הוסמך להטיל עיצומים כספיים על חברות פרטיות, חברות ציבוריות, חברות חוץ וחברות לתועלת הציבור, אם הן אינן עומדות בדרישות הדיווח של החוק, כמפורט בסעיף 354 לחוק החברות, ולפיו רשאי הרשם להטיל עיצום כספי בסך 7,340 שקל על חברות מפירות.

אי-תשלום העיצומים המוטלים על החברה מתיר לרשם לסרב לרשום את החלטות החברה שנתקבלו בה, לרשום חברה חדשה שבה מכהן דירקטור או בעל שליטה בחברה המפירה את הוראות החוק.

ניתן להטיל את סכומי העיצום הכספי על כל מי שרשום במרשמי הרשם כדירקטור בחברה בזמן ההפרה.

הוראות אלה, אשר עוגנו בחוק מיום כניסתו לתוקף, הפכו לאות מתה עד לאחרונה ממש, עם פתיחת רשות התאגידים במבצע אכיפה מקיף, שקיבל את כינויו בפרסומים בשם המרתיע: "חברה מפירת חוק".

לאחרונה אישרה הכנסת את תיקון מספר 45 לחוק ניירות ערך, שכותרתו "ייעול האכיפה המינהלית ברשות ניירות ערך", שבמסגרתו רשאית הרשות להטיל עיצומים כספיים על תאגידים ויחידים המפירים הוראות של חוק ניירות ערך, בסכומים של עד 5 מיליון שקל לתאגיד ועד מיליון שקל ליחיד.

הטלת העיצומים על-ידי הרשות כפופה לחקירה של ועדה מינהלית המורכבת מנציג הרשות ומשני נציגי משרד המשפטים. במסגרת החקירה ניתנת למפר הזדמנות להביא את טענותיו, תוך שקיפות מלאה של כל המידע שנמצא ברשות הוועדה, ומתן זכות ערעור למפר בפני בית המשפט הכלכלי בתל-אביב.

עיצומים כספיים

מנגנוני הטלת העיצומים מאפשרים לרשות ניירות ערך לנקוט ענישה מינהלית בהליך מזורז, ובלי להידרש לנטלי ראיות כבדים כהוכחת יסוד נפשי לקיומה של עבירה פלילית וכו'.

באמצעות המנגנון הזה ביקשה הרשות לשקם את ההרתעה מפני הפרת דיני ניירות ערך לאור הזיכויים בשנים האחרונות מצד אחד, ונוכח התפיסה הרווחת כי ענישה פלילית, הטומנת בחובה קלון מוסרי, אינה אמצעי אכיפה מתאים להפרות שניתן להטיל עיצומים (קנסות) בגינן, מצד שני.

בדרך זו החברה תרצה לסיים במהירות את הטיפול בתיק, ואילו הרשות, החברה ונושאי המשרה בה לא ייאלצו להיכנס לתקופה ארוכה של דיונים משפטיים מסובכים. תחכומו של שוק ההון הוא כה מורכב, שאכן הדיונים, העדים, המומחים ואחרים גוזלים תקופה ארוכה של דיונים, ובסופו של הליך יש גם לא מעט זיכויים.

מכשיר האכיפה המינהלית החדש, ש"זכה" לביקורת רבה, ואשר חוקק בינואר 2011 במסגרת התיקון לחוק ניירות ערך, אומץ עתה גם בתיקון 16 לחוק החברות, אשר נתקבל בכנסת ב-7.3.2011, תחת הכותרת "ייעול הממשל התאגידי".

החוק החדש הכניס תחת כנפיו מנגנון להטלת עיצומים כספיים על-ידי רשות ניירות ערך על יחיד או על תאגיד, במקרה של הפרה של הוראות חוק החברות (כמפורט בסעיף 363א(ב) לחוק החברות), וזאת בנוסף לסמכות להטלת עיצומים לפי חוק ניירות ערך.

בין הוראות החוק שהפרתן תאפשר לרשות ניירות ערך הטלת עיצומים: בחברה לא מכהן מנכ"ל או מבקר פנימי; בחברה מכהנים המנכ"ל או קרובו כיו"ר; בחברה לא נקבע המספר המזערי הנדרש לדירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית; ועוד. לכאורה מקרים שקשה מאוד לתאר שהייתה מוגשת בגינם תביעה פלילית.

התיקון לחוק ניירות ערך וכן התיקון לחוק החברות קובעים מנגנון להטלת עיצומים כספיים על-ידי רשות ניירות ערך. למרות זאת, קיים שוני מהותי בין ההוראות.

בעוד שחוק ניירות ערך מכשיר את הרשות להטיל עיצומים כספיים בשיעורים של עד 5 מיליון שקל לתאגיד, ועד מיליון שקל ליחיד, בהתאם לסוג העבירה, קובע תיקון 16 לחוק החברות עיצומים כספיים בשיעורים נמוכים - 6,000 שקל ליחיד, ועד 35 אלף שקל לתאגיד (בהתאם לגובה ההון העצמי של התאגיד).

החוק אינו קובע אם העיצומים הכספיים המוטלים לפיו הם סכומי מקסימום או סכומים קצובים, בעוד שעל-פי חוק ניירות ערך הוועדה המינהלית המטילה את העיצומים תראה בסכומים האמורים סכומי מקסימום, וניתן לפסוק סכומים נמוכים יותר. במרבית המקרים אוסר חוק ניירות ערך על קיומם של שיפוי או ביטוח לעיצומים כספיים המוטלים מכוחו, בעוד שחוק החברות אינו קובע מגבלה כזו.

האם העיצומים לפי חוק החברות הם בני-שיפוי? האם ניתן לבטח אותם? והאם רשאית החברה להשיב את סכום העיצום כהוצאה לצורכי מס? - הכול נשאר פתוח.

החוק אינו קובע מנגנון סדור להטלת העיצומים על-ידי רשות ניירות ערך, בניגוד להוראותיו המפורטות של חוק ניירות ערך, בהקימו ועדות אכיפה מינהליות הדנות בהפרות החוק בהתאם למנגנון אכיפה מורכב, זכויות טיעון וזכות ערעור.

אכן, גובה העיצומים על-פי חוק ניירות ערך מצדיק הליך מסודר יותר, אך מדוע הושאר הליך העיצומים על-פי חוק החברות פרוץ, בלתי מוגדר ובלתי מגודר?

פרופ' יוסף גרוס הוא מומחה לדיני חברות.