"ממשלות ישראל לדורותיהן הביאו לידי מחדל חמור ומתמשך לאורך שנים בטיפול בהיערכות ובמוכנות לאסון רעידת אדמה", כך קובע מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בדו"ח מיוחד שהוא מפרסם היום (ד') על עמידות מבנים ותשתיות ברעידות אדמה.
הדו"ח מתפרסם על רקע התמונות הקשות המגיעות כל העת מאסון הטבע ביפן והחששות הגוברים מפני תוצאות הרות אסון של רעידת אדמה בישראל.
לינדנשטראוס מציין בדו"ח, כי התרחשותו של אסון רעידת אדמה בישראל, שעלול לגבות אלפי קורבנות בנפש ולגרום נזקים ניכרים לרכוש ולמבנים, היא כמעט ודאית, וכי "רעידת אדמה כזאת בוא תבוא, במוקדם או במאוחר".
לדבריו, תקצוב חסר וקיצוצי תקציב במשך שנים, שנעשו בלא שנבחנה באורח מקיף השפעתם על ההיערכות לחירום, הביאו לפגיעה קשה במוכנות ישראל לאירוע רעידה.
בתרחיש להיערכות לרעידות אדמה שהוכן לפני מספר שנים עבור ועדת ההיגוי הממשלתית להיערכות לרעידת אדמה, נקבע כי רעידת אדמה חזקה, בעצמה של 7.5 בסולם ריכטר בצפון הארץ, תגרום נזקים קשים לנפש ולרכוש, תפגע במתקנים ציבוריים, במפעלי תעשייה ובתשתיות או תהרוס אותם. לפי אומדן שנעשה, התוצאה הצפויה של רעידת אדמה כזאת היא 16 אלף הרוגים, 6,000 פצועים קשה, 83 אלף פצועים קל, 377 אלף מפונים, 10,000 מבנים הרוסים, נזק כבד ל-20 אלף מבנים ונזק בינוני עד קל ל-104 אלף מבנים.
לינדנשטראוס מציין תרחיש זה וקובע, כי "ההתרעה העולה בדוח מיוחד זה היא בבחינת 'דגל אדום' בפני ראש הממשלה וממשלת ישראל, המצביע על מחדל חמור ומתמשך, אשר מונח בראש ובראשונה לפתחה של הממשלה", לדבריו, מזה 20 שנה מתריעים מבקרי המדינה על הליקויים והמחדלים במוכנות ישראל לרעידת אדמה, אך אלה רק מחריפים.
לינדנשטראוס מוסיף, כי חרף העובדה שההיערכות לרעידות אדמה נמצאת על סדר היום הציבורי זמן רב, לא הוקצו תקציבים ולא הוצאו כספים - ולו בסכומים קטנים - לחיזוק מבנים ותשתיות. זאת, למרות המלצתו של משרד מבקר המדינה בדו"ח מיוחד שניתן בנושא כבר בשנת 2001.
עוד מחדלים המצוינים בדו"ח: לא יושמו המלצות בדבר אכיפת תקני הבנייה ולעניין בטיחות מבני ציבור, ולמעשה, מציין לינדנשטראוס, "בעשור שעבר, ממועד פרסומו של דוח מבקר המדינה מ-2001 ועד מועד סיומו של המעקב לא חל שיפור ניכר בתחום זה".
הסיבה לכך לדבריו, הייתה אטיות הפעולה של הרשויות השלטוניות ומחלוקות בין משרד הבינוי והשיכון למשרד הפנים בנוגע לגורמים המוסמכים לטפל בנושא. האחראי לנושא הוא בראש ובראשונה יו"ר ועדת השרים לעניין ההיערכות לרעידות אדמה. מאפריל 2009 עד ינואר 2011 כיהן התפקיד שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו, ומינואר השנה ממלא אותו השר זאב בנימין בגין.
המבקר מפציר בממשלה - ובייחוד בשר בגין, שר האוצר יובל שטייניץ, ראש הממשלה ושר הבריאות בנימין נתניהו, שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון, שר החינוך גדעון סער, השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ ושר הבינוי והשיכון מר אריאל אטיאס - לקבוע צעדים אופרטיביים לטיפול בנושא, להקצות תקציב מיוחד לעניין ההיערכות, להורות על חיזוק מבנים שיש לחזקם ולוודא שהדבר נעשה.
המבקר הוסיף וציין, כי "נוכח תמונת המצב העגומה העולה מן הממצאים ולאור התוצאות הקשות של השרפה שהתרחשה ביערות הכרמל בדצמבר 2010, ואל מול העובדה כי מסקנות מפורשות של דוחות קודמים לא יושמו, עולה החשש, כי דרך הטיפול בתחום חיוני זה היא בבחינת סימפטום של פגם מערכתי בדרכי הניהול וקבלת ההחלטות ברמה הלאומית שעלול לחול גם בטיפול בעניינים חיוניים אחרים".
לדבריו, "נוכח הליקויים המשמעותיים בהיערכות לאסון רעידת אדמה, מתברר כי אין עומד לרשותנו אף רגע אחד נוסף, וכי נדרשת לאלתר פעולה נחרצת, בבחינת 'יפה שעה אחת קודם'".
מבני ציבור, בתי חולים ובתי ספר: עשרות אלפי מבני ציבור יקרסו
המבקר מצא, כי חרף העובדה שחיוני שבתי חולים יוכלו להמשיך לפעול לאחר רעידת אדמה, מבנים רבים בבתי החולים בצפון הארץ הם ישנים מאוד ואינם בנויים לפי תקנים עדכניים בתחום הבנייה, ולפי סקר שעשה משרד הבריאות רובם עלולים לקרוס ברעידת אדמה. בין בתי החולים המצויים בסכנת קריסה: "יוספטל" באילת, "כרמל", "רמב"ם", ו"בני ציון" בחיפה, "זיו" בצפת ו"פוריה" בטבריה.
בסוף שנת 2009, יותר משש שנים לאחר פרסום הסקר, נמצא כי בשל חוסר תקציב טרם חוזקו בתי החולים לשם הגברת עמידותם ברעידות אדמה.
מתקנים המכילים חומרים מסוכנים: הרעלה של לפחות 500 איש
המבקר מציין בדו"ח, כי אתרים שונים במדינה, בייחוד באזור מפרץ חיפה, הם עתירי מתקנים המכילים חומרים מסוכנים. פגיעה במתקנים אלה עלולה לגרום לפליטה לאוויר של גזים רעילים, כדוגמת אמוניה, המסוכנים לבני אדם; חומצות וחומרים אחרים עלולים לחלחל לאדמה, לפגוע בתשתיות ולחדור למי התהום.
מבני מגורים: קריסת מאות אלפי בתים על דייריהם
המבקר מציין בדו"ח כי מנתוני משרד הפנים לשנת 2003 היו במדינה כ-171,800 מבני מגורים באזורים השוכנים באזורי סיכון גבוה לרעידות האדמה, והתגוררו בהם כ-1.2 מיליון נפש. מנתוני סקרים שעשה משרד הבינוי והשיכון עולה כי 2,110 דירות שהוא בנה בקריית שמונה ו-2,420 דירות שבנה בטבריה, בצפת ובבית שאן (ערים השוכנות באזורים בעלי סיכון גבוה יחסית לרעידות אדמה) אינן עומדות באמות המידה שקבעו הסוקרים לעניין העמידות ברעידות אדמה, רובן משום שיש בהן קומת עמודים המוגדרת "קומה חלשה".
אזור הצפון הוא אחד ממוקדי הסיכון לרעידות אדמה, אך ממצאי דו"ח המבקר עולה שתושבים רבים בערים בצפון מצויים בסכנה עקב החשש מקריסת ביתם בעת רעידת אדמה. נמצא, כי משרד הבינוי והשיכון כמעט לא פעל לחיזוק מבנים, לרבות בניינים של הדיור הציבורי שהם רכוש המדינה.
על פי הערכות ונתונים שנאספו במשרד הפנים, כ-40% מכלל המבנים בישראל לא יעמדו ברעידת אדמה חזקה, כך שלמעשה יותר מ-810 אלף מבנים מצויים בסכנת קריסה.
תשתיות, גשרים וכבישים: התמוטטות גשרים וכבישים וחסימת כניסות לערים
מתרחיש רעידת האדמה המצוין בדו"ח עולה, כי באירוע אסון טבע שכזה שניים מהגשרים בחיפה ובקריות יתמוטטו חלקית, ויציבותם של שניים אחרים תיפגע; יתמוטטו שני גשרים בין חיפה לחדרה; התמוטטות של קטעי כביש תגרום לחסימת כניסות לחיפה, לטבריה ולנצרת עלית; שתי היציאות מצפת ייחסמו; כבישים מחוץ לערים וכן רחובות וכבישים בערים חיפה, טבריה, צפת ונצרת ייחסמו עקב גלישת קרקע; כבישים ראשיים בכרמל ייחסמו על ידי כלי רכב שיינטשו ו-20% מהרמזורים בצפון יפסיקו לפעול.
תגובות
ממשרד הפנים נמסר בתגובה, כי "מהדו"ח עולה כי מבין כל הגופים הנוגעים לעניין, משרד הפנים הינו הגורם שקידם את נושא חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה בצורה משמעותית ביותר, זאת על ידי קידומה של תמ"א 38 והשינויים שערך לה בשנים האחרונות.
"מגבלותיה של תמ"א 38 שהיו ידועות וברורות, שכן אין ביכולת התמ"א להשפיע על מקומות בהם ערכי הקרקע נמוכים בייחוד בפריפריה שכן זה רק כלי אחד מיני רבים לעידוד חיזוק המבנים, וכי ללא האמצעים הנוספים לא ניתן לפתור באופן כולל נושא זה.
"על הגורמים האחראים, ובראשותם ועדת ההיגוי להערכות לרעידות אדמה, לקדם שורה של אמצעים משלימים ו/או חלופיים שיגרמו להגברת היקף הפרויקטים לחיזוק מבנים., ביניהם הקצאת מקורות מימון לחיזוק מבנים בפריפריה, העלאת מודעות הציבור לקיום התמ"א ולצורך לחיזוק מבנים.
"משרד הפנים פועל לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה , במגוון האמצעים התכנוניים שבסמכותנו, בין היתר באמצעות מתן הנחיות מקצועיות ליישום התמ"א, הפעלת אתר האינטרנט הייעודי לציבור הרחב, בחינת הצורך בעדכונים לתכנית. בימים אלה נערכים שינויים נוסף לתמ"א שיגדיל בפעם נוספת את התמריצים התכנוניים לחיזוק מבנים.
"בנוסף, באזורים בהם התמ"א אפקטיבית מבחינה כלכלית, החסם המרכזי המונע את מימוש הזכויות על פי התמ"א היא עדיין המודעות הנמוכה בציבור לצורך בחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה. תוספת זכויות בניה שמקודמת כיום לא תסייע בהשגת הסכמת דיירי הבניין ובעליו לחיזוק המבנה.
"לגבי מימון החיזוק, יצוין כי אין באפשרותו של משרד הפנים לסייע תקציבית בחיזוק המבנים. כמו כן לא נראה נכון להעביר את האחריות בעניין ממשרד ממשלתי אחד למשנהו, ולטשטש בדרך זו את גבולות האחריות של הגורמים השונים בעניין ההערכות לרעידות אדמה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
