אני, אני ואני

שלא תבינו אותי לא נכון: אני מת על יאיר לפיד. בעצם, אם לדייק, אני מאוד מעריך אותו ואוהב את רוב הטקסטים שלו. בעיקר כשהוא זוכר לינוק השראה מהמלך הבלתי מעורער של כל כותב בר-דעת, אפרים קישון הדגול, תהא נשמתו צרורה בכריכה עבה.

אבל כשיאיר לפיד אמר קצת לפני גמר "האח הגדול" שהתכונה המאפיינת את המתמודדים בתוכנית היא שהם מספיק אידיוטים כדי להשתתף בה, למרות שהערכתי את האומץ שבאמירה ואהבתי את הניסוח המעגלי, פתאום הבנתי שאפילו "מר ישראלי" בכבודו ובצלמו לא מבין יותר מה הכוח המניע של התרבות כיום. בעצם, אז קלטתי שהתחלף הדור.

המאפיין העיקרי של הדור החדש הוא הצורך העצום לחשוף את עצמו. בכל מחיר. זה דור שבחר לאבד את הפרטיות למען החשיפה - לא בגלל גוגל ופייסבוק שרוצות להשביע את רעב המפרסמים למידע איכותי (מה שתמיד נכון), אלא בגלל שלאף אחד כבר לא אכפת.

אנשים כותבים טקסטים מדממים ומשתפים את כולם בסיפורים הכי אישיים שלהם, בלי להניד עפעף. למה? כי תמיד רצינו ועכשיו אנחנו יכולים. אנחנו רעבים לתשומת-לב וצמאים לאהבה. אני משתף (ומקבל פידבק), משמע אני קיים.

התפתחות הטכנולוגיה מצדה מעצימה ומאיצה את התפשטות תופעת החשיפה על חשבון הפרטיות. כיום, כשהמרחק הפוטנציאלי מאלמוניות לסלבריטאות הצטמצם לכמה קליקים מהירים, זה נראה קרוב מתמיד, וכולם מנסים.

יש לך חיבור לאינטרנט? עכשיו גם אתה יכול להפוך את עצמך לערוץ תקשורת אנושי ולשדר בשלל פלטפורמות וערוצי מדיה את כל התמונות, הסרטים, הלינקים, הטקסטים ושאר פרטי החיים שלך. לשתף את כולם, ב-Push, עם או בלי Demand.

אז יש לנו דור חדש. דור שלא נמדד על-פי גילו, אלא על-פי אופיו: תאבי חשיפה שחיים בתקופת המולטימדיה. זה דור הטריפל EX: EXterritorial, Exposure, Exhibitionistics. דור של שחקני סושיאל שמגיח ממעמקי מגירותיו, עושה Share מעל כל במה אפשרית ומוכן לשלם את תג המחיר: לחתוך את עצמו לגזרים ולשתף את קרעי נשמתו המפרפרת על הקיר עם כולם. כי אם לא - No like for you.

זה דור מיוחד שחי בזמן מיוחד. הבייבי בומרס רצו נוחות וחיים נורמליים אחרי מלחמת העולם השנייה; דור ה-X הרגיש אבוד ורצה למרוד במוסכמות ולהכיר עולם; דור ה-Y נולד לתוך עידן המחשבים, האינטרנט והכפר הגלובלי; ודור ה-EX, הדור החדש, פשוט רוצה לקבל הכרה. זה דור האגו. דור המיתו-תרפיה וההאדרה העצמית. דור שחרת על דגלו תכול הלוגו מטרה אחת ויחידה: להיות סלב.

רדוד? אולי, אבל למי אכפת? את אנשי השיווק לא מעניין שהולך ופוחת הדור, כל עוד יוכלו להמשיך למכור. העולם השתנה. תכירו בזה, או שתרדו מהרכבת השיווקית ותלכו לגדל חסה אורגנית או משהו. המדיה השתנתה, הדיבור הפך לשיחה והצרכנים כותבים מחדש את תורת השיווק תוך שהם רומסים את רוב הפרדיגמות הישנות.

אבל אל דאגה, אתם לא לבד. היום אף אחד לא ממש יודע משהו. חזרנו לעידן הניסוי והטעייה, והעתיד שייך למי שירצה לנסות להבין, להתנסות וללמוד. תגידו, אתם מוכנים?

הכותב עוסק באסטרטגיה שיווקית, מיצוב ובניית סיפור המותג.