לא טוב להיות ישראל

בין הטיולים, החופשות והדיאטה המתוכננת, הנה משהו קצת יותר רציני שכדאי לחשוב עליו כיעד ל"אחרי החגים". השבוע פרסם ארגון המדינות המפותחות נתונים על המדינות החברות בו. החברה הטרייה ישראל, שמתהדרת בהיותה חלק מהמועדון היוקרתי, לא יוצאת מהם טוב במיוחד.

מתברר שאנחנו נמצאים במקום הלפני אחרון, 34 מתוך 35, במדד העוני, עם כמעט 20% עוני (ממוצע המדינות המפותחות עומד על 11.1%). אחרינו רק מקסיקו. והנה עוד נתונים: ישראל מדורגת במקום השלושים באי-שוויון בהכנסות, כשאחרינו ארצות הברית במקום ה-31. לפחות פה אנחנו בחברה טובה. 39% מהישראלים סבורים שהם לא יכולים להתקיים מרמת ההכנסה שלהם; וברמת ההוצאה הציבורית-חברתית כאחוז מהתמ"ג (ההוצאה הכוללת על בריאות, על קצבאות, על פנסיות ושאר השירותים החברתיים) אנחנו נמצאים במקום ה-29.

חינוך? גם פה אין בשורה. ישראל מדורגת במקום ה-27 בהוצאה על חינוך יסודי, וברמת הבריאות אנו מדורגים במקום ה-26 עם הוצאה של 7.8% מהתמ"ג כשהממוצע ב-OECD הוא 9%.

אנחנו ממשיכים להתבוסס בחמשת המקומות האחרונים גם במדד הסובלנות כלפי מיעוטים (מקום 32), כשאחרינו מדינות כמו פולין וטורקיה, ובשביעות הרצון שלנו מאיכות המים, שם אנחנו מדורגים שוב במקום הלפני אחרון.

בקרוב נחגוג את יום העצמאות ה-63. יהיו לנו המון דברים טובים להגיד על עצמנו, ובצדק. אבל החברות ב-OECD נותנת לנו הזדמנות להכיר בבעיות שלנו ולהיות טובים יותר. אולי כדאי שננצל אותה.