יתרונותיו של סוחר יום

בתחילת מאמרי אני מחוייב לגילוי נאות: מזה מספר שנים אני מתפרנס ממסחר יומי, ובעליו של בית ספר למסחר מסוג זה בבורסות שבארה"ב.

ינון אריאלי, כתב במאמר שפורסם במדור הדעות של גלובס ב-17 באפריל כי המסחר היומי הוא "תעשיית אשליות". כהוכחה לכך הוא הביא את העובדה שאין בתחום "הרבה מיליונרים", כדבריו. אליבה דה אריאלי, לו היה המסחר היומי עובד, היו צריכים להיות סביבנו סוחרים רבים שהפכו למיליונרים, וזה לא המצב.

ובכן, הבה נאמר זאת כך: הפרדוקס שעליו הצביע הכותב, אינו פרדוקס כלל וכלל. יש מקצועות רבים שאנשים לא נהפכים כתוצאה מעיסוק בהם למיליונרים, אך זה לא הופך אותם ל"תעשיית אשליות". במסחר יומי אפשר לעשות כסף באופן מהיר יותר, בהשוואה לתחומים אחרים, אך זה לא אומר שכל מי שיעסוק בכך, גם אם ירוויח הרבה ומהר באופן יחסי, יהפוך למיליונר.

ההשוואה שעשה אריאלי בין סוחר יומי כלשהו, ל"משקיע האגדי" וורן באפט אינה מתאימה, משום שבאפט הוא משקיע מהקוטב ההפוך בקשת המשקיעים - משקיע ערך, כזה הקונה מניות ומצפה להרוויח מעליית ערך החברה ובמשך שנים.

בתחום המסחר היומי לא יכול לצמוח "וורן באפט", מכיוון שמדובר במסחר בטווח קצר ומהיר, שבו מבוצעות עסקאות בהיקף מוגבל ואין אפשרות להצבת פוזיציות בסכומים גבוהים. במסחר יומי, הסוחר אינו משפיע על השוק, אלא "תופס טרמפ" על מגמה רגעית ומרוויח ממנה. מדד ההצלחה במסחר יומי אינו אם הפכת בין לילה למיליונרים, אלא אם הצלחת להרוויח תוך זמן קצר, סכומים הדומים בגובהם לעבודה במשרה מלאה. את זה ניתן לעשות. אני עושה זאת.

"איך שלא תסתכלו על זה, מסחר בניירות ערך לטווח קצר שקול להימור בקזינו, ולכן לאורך זמן לעולם לא תצליחו לנצח את השוק" מצהיר אריאלי. האמנם? השוואה שעשה אריאלי בין מסחר יומי לבין משחק בקזינו, נפוצה, וככל שהיא נפוצה, היא גם דמגוגית ושגויה. רוב המשחקים בקזינו הם משחקים בעלי תוחלת שלילית - משחק שבו לאורך זמן המהמר יפסיד בוודאות.

לא זה המצב במסחר יומי ובייחוד במסחר יומי המתנהל בשווקים משוכללים. מי שמבסס את מסחרו על אינסטינקט, ללא משמעת עצמית וללא סבלנות, מתוך רצון "להכות את השוק", פועל על פי חוקי הקזינו ולגביו ההשוואה תהייה נכונה. הבה ניקח את הרולטה כמשל, במשחק זה, הסיכוי לקלוע למספר מסוים, נמוך כהסתברות טבעית שלמהמר אין כל שליטה עליה. לעומת זאת, במסחר יומי, הסוחר יכול לנצל ידע וכלים מקצועיים שברשותו ובעזרתם להשפיע על סיכויי ההצלחה שלו. ניתן להרוויח ממסחר יומי, אם עובדים לפי כללים.

אריאלי תיאר את מה שהוא מכנה "אבני נגף בדרך לרווחים", ולוקה באי דיוק בעובדות:

עמלות - אריאלי כתב "בקנייה או במכירה של מניות ישראליות אצל ברוקר מקומי תשלמו כ-0.1% משווי הפעולה". ובכן זה נכון, אך רק לגבי סוחרי יום בבורסה הישראלית. סוחרי יום ישראלים מקצועיים רבים, סוחרים בורסה האמריקאית ולא הישראלית, והעמלה אותה הם משלמים לברוקר האמריקאי נמוכה בהרבה מ-0.1%.

הבה ניקח כדוגמא את מניית טבע, הנסחרת גם בבורסת ישראל וגם בארה"ב. בקניית 200 מניות בשווי 50 דולר כל אחת (בסכום הכולל 10,000 דולר), יגבה ברוקר בישראל עמלה בגובה 10 דולר. בגין אותה עסקה, יגבה ברוקר אמריקאי תשלום ממוצע בגובה סנט אחד למניה - בסך הכול 2 דולר. כלומר 80% פחות מהעמלה המשולמת לברוקר בישראל.

מיסוי - אריאלי טוען ש"סוחרים רבים אינם מודעים (או בוחרים להתעלם) מהעובדה שכשהם מרוויחים, אתה משלם מס על רווחי ההון שלך. כיוון שהתשואות בהשקעות נצברות (ריבית דה-ריבית), ככל שתשלמו את המס מוקדם יותר הרווח הכולל יהיה קטן יותר". זה לא נכון לגבי מסחר בבורסת ארה"ב באמצעות ברוקר אמריקאי. במקרה זה הסוחר מחויב בתשלום מס בישראל אחת לשנה, ןין תשלום מס במקור וכנגזרת מכך, אין פגיעה בריבית על ההון שנצבר.

אריאלי מתעלם מאחד היתרונות של המסחר היומי על פני ההשקעות לטווח הארוך: הסוחר בשיטה זו אינו חשוף לתנודתיות בשוק ולמגמות ארוכות טווח שבו, משום שבתום כל יום מסחר, הוא מושך את כספו וביום המחרת בוחר את עסקאותיו מחדש, על פי תנאי השוק הנכונים לאותו הרגע.

איני בא לטעון במאמר זה שהמסחר היומי אינו נטול סיכונים, אולם השוואתו להימורים אינה רצינית בעיני ויש בה משום הצגתו כעיסוק מפוקפק. אני גורס שכמו בכל מסחר במניות, גלום גם בו הסיכון להפסדים, אולם הוא אפיק ראוי ולגיטימי וניתן בהחלט להרוויח בו סכומים הגונים, בדרך הגונה.

אזהרה: כל מה שנכתב בטור זה הוא על דעתי האישית בלבד ואינו המלצה או ייעוץ לרכישת ניירות ערך. כל מי שמבצע פעולה כזו או אחרת עושה זאת על עצמו ואחריותו האישית.