כשהקריירה בורחת בין האצבעות

רובנו שואפים להתקדם בקריירה, אך יש כאלה שמוצאים עצמם הולכים אחורה במקום קדימה. מתי ולמה זה קורה?

(כן) מסתכלים אחורה

ישנם בכירים שיוזמים צעידה לאחור, כפי שסיפר לי מנהל-לשעבר: "הרגשתי שהחיים חומקים לי בין האצבעות, שחוץ מלעבוד כמו רובוט אני לא עושה דבר בעל משמעות. שקעתי בדיכאון בשל ריבוי שעות העבודה, הלחץ, חוסר היכולת להשקיע בתחומים אחרים. ואז התפכחתי - הבנתי שהכסף והמעמד לא שווים את ההקרבה הזאת".

אולם לא מדובר רק בבכירים. פגשתי גם בעובדים שקודמו לראשונה בחייהם לעמדה ניהולית, ואז התברר להם שזה לא מתאים להם, ולא מסב להם אושר או סיפוק. אכן, לא כולם בנויים לנהל.

נתקלתי גם בעובדים שבמסגרת קידומם נעו מתפקיד אחד לאחר, ורק לאחר מעשה הבינו שמשימותיהם, תחומי אחריותם וסמכויותיהם פחתו ביחס לתפקיד הקודם. עובדים כאלה מצויים בהתלבטות קשה. רק מעטים מסוגלים להעלות את רעיון החזרה אחורה בפני ההנהלה, מחשש להעביר מסר בנוסח: "האמנתם ביכולות שלי, אבל טעיתם. אני לא ראוי לזה, נכשלתי".

כך קרה למנהלת טרייה שפנתה אליי, מתוסכלת עד עמקי נשמתה מתפקידה החדש. היא חששה לעשות את הצעד אחורה ולהצטייר ככישלון בעיני המנהלים והקולגות, ופחדה גם שהדבר יפגע בסיכוייה לקידום בעתיד.

כשניתחנו יחד את המצב, חשבנו על מה שצפוי להתרחש אם תמשיך בתפקידה רק בגלל הפחדים הללו: בפועל, הייתה חסרת מוטיבציה ותפקודה היה רדוד. היא חשה שלא תחזיק כך מעמד לאורך זמן, ושהיא בכל מקרה מועדת לכישלון בתפקיד.

בהתאם לכך, החשש להיחשב ככישלון בעיניי ההנהלה התגמד למול הכישלון הממשי בעתיד. היא הגיעה למסקנה שהתפקיד החדש לא מתאים לה, ושהטייטל פחות חשוב לה מהסיפוק האישי. להפתעתה, מנהליה העריכו את כנותה וראו בפנייתה מהלך מקצועי. הם קיבלו אותה חזרה ואף רעננו את תפקידה המקורי (היא אפילו לא הייתה צריכה לוותר על ההעלאה בשכר שניתנה לה קודם לכן במסגרת הקידום).

פיתויים מסוכנים

כשם שבכל נישואים מוצלחים תמיד יש סיכוי שיום בהיר אחד יופיע פיתוי מסוכן, כך גם בעולם העבודה. בשווקים תחרותיים לעתים קשה להתחמק מזה, ועובדים שכלל לא חושבים על עזיבה מקבלים הצעות מפתות שמשנות להם את התכניות.

לא מזמן פנה אליי סמנכ"ל כספים שעובד בחברה מבוססת מזה עשר שנים. בגיל 40 מצא עצמו נהנה מעבודה בתנאים טובים, יחסים מצוינים עם הבוס, מוניטין מעולה ודירה מרווחת. יש לו שלושה ילדים, וכל מה שצריך כדי להמשיך לפרנס אותם ביחד עם זוגתו, שמצליחה גם היא בתחומה. ובכל זאת, קיבל לאחרונה הצעה לעבוד בחברה קטנה יותר, בשכר נמוך משכרו הנוכחי.

תחילה הוא תמה: "אני כל כך מרוצה מהעבודה - מהעיסוק עצמו, מהמעמד, מהשכר - ולכן אני כל כך מופתע מעצמי שאני בכלל שוקל בחיוב את ההצעה". אולם לאחר זמן מה התבהר בשיחותינו כי כבר זמן רב הוא מסתיר מעצמו שמשעמם לו: "העבודה נוחה ומתגמלת, אך צפויה ושגרתית להכאיב". במצב כזה, נראה כי כל מה שהיה צריך זה פוש קטן ומפתה להתחיל בדרך חדשה.

אני קוראת לזה "פיתוי מסוכן" משום שהוא בהכרח כרוך בלקיחת סיכון, ומצריך אומץ. מובן שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו לעשות מהלך שכזה בקריירה שלו, אך לבּחוּר לא היה מה להפסיד. להיפך: לחברה שבה הוצעה לו עבודה היה פוטנציאל התרחבות אדיר, שחלק ניכר ממימושו תלוי על כתפיו של מנהל הכספים המיועד.

בהסתכלות קדימה, צפה כי אם ישיג בה את מטרותיו, ימצא את עצמו מתקדם ואף מרוויח יותר משכרו היום, וזאת תוך רענון תעסוקתי משמעותי. לעומת זאת, אם יישאר בחברה שבה נוח לו לשהות כבר שנים, הוא צפוי לדרוך במקום. וכמה גבוה שלא יהיה מקומם - אנשים זקוקים לאופק, ולשם כך לעתים עליהם לסטות מדרכם. לתהליך כזה קוראים "צעד אחורה - צעד קדימה".

תפקיד ברברס

במצבים קצת פחות מזהירים מצויים מחפשי עבודה שמוצאים עצמם נלחמים זמן רב מדי בתהליך החיפוש המעייף. בזמן שהרוב מכוונים לעבודה שהולמת את הדרג וההתמחות שלהם, רבים פשוט מתייאשים, ומחליטים להתפשר ולרדת בדרגה.

זה צעד חכם, אך מסוכן. מצד אחד, עדיף לשמר אקטיביות מקסימלית על פני טיפוח אין-מעש מתמשך, שתמיד מתמיה מראיינים ומעסיקים פוטנציאליים. מצד שני, קשה להתחמק מהסטירה המצלצלת לאגו כשבוחרים בתפקיד בעל מעמד פחות.

עובדים כאלה עלולים להגיע בראש מורם מדי, בערגה מכבידה לעברם המוצלח, כשאינם קשובים ללמידת התחום החדש ולביקורת. הגרוע מכל - השעמום שפוקד אותם, שמבחינת המעסיק מייצר מוטיבציה ותפוקה ירודות, ופעמים רבות מערכת היחסים מסתיימת מהר מהמצופה.

אז אם כבר "תפקיד ברברס" - יש לעשות זאת בפול גז. לנסות בכל דרך אפשרית לקחת תחומי אחריות שמעבר להגדרת התפקיד, על רקע הניסיון הקודם, להעמיק בהם את העשייה ולהוכיח הצלחה, עד שיהפכו לחלק מהתפקיד ויעשירו אותו. רק כך יתאפשר תהליך של "צעד אחורה - שניים קדימה" בקריירה שלהם.

- אילו עוד מקרים אתם מכירים להתקדמות ברברס בקריירה?

- איך עוד משפיעה הצעידה אחורנית על עובדים?

יעל מהודר היא יועצת ארגונית (B.A בעבודה סוציאלית, M.A בסוציולוגיה ארגונית). תוכן מאמריה מבוסס על הניסיון והידע הרב שרכשה באינספור תהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני היי-טק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להסתמך עליהם ככאלה.

פניות ליעל מהודר לקבלת ייעוץ אישי יש לשלוח לדוא"ל: Yaelmehoudar@gmail.com.