מריו דראגי, נגיד הבנק המרכזי של איטליה, נראה כעת כיורש הכמעט ודאי של נשיא הבנק המרכזי האירופי, ז'אן-קלוד טרישה, והבנק המרכזי הזה מפרנקפורט צפוי לשנות משמעותית את סגנונו, אם כי לא בהכרח את הכיוון האסטרטגי שלו.
בניצוחו של טרישה, שכהונתו בת 8 השנים תסתיים ב-31 באוקטובר, ה-ECB בנה לעצמו מוניטין של מלחמה ללא פשרות באינפלציה, במסורת הבונדסבנק הגרמני.
במשבר החובות של מרחב האירו, ה-ECB תפקד כמעצור חיוני, כשהוא מזרים נזילות בקנה מידה אדיר למערכות הבנקאיות של יוון, אירלנד, פורטוגל וספרד. באחרונה הוא החל לדרוש בתקיפות מהפוליטיקאים במדינות הללו ובמרחב האירו לנקוט פעולה נחרצת יותר בעצמם לריסון המשבר.
לדראגי, שזכה אתמול בתמיכת הנשיא סרקוזי ולמעשה גם בתמיכת גרמניה במועמדותו, יש מגילת יוחסין מקצועית נאה. כבכיר במשרד האוצר האיטלקי, הוא גיבש את אסטרטגיית ההצטרפות של ארצו למרחב האירו ב-1999. מאוחר יותר, כבנקאי המרכזי של איטליה, הוא המשיך לתמוך במרחב האירו.
תומך בהסרת האמצעים החריגים
בהתבטאויותיו האחרונות, כולל ראיונות לתקשורת, הוא יצר את הרושם של תמיכה בהסרת האמצעים החריגים שה-ECB נקט כדי לתמוך בכלכלות ובמערכות הבנקאיות. הוא טען שהדרך הטובה ביותר שעומדת בפני הממשלות לזכות באמון שוקי ההון היא לנקוט מדיניות פיסקלית אחראית.
"אם המסרים ברורים, המדיניות מוצקה והמחויבות נתפסת כעקבית, שוקי ההון לא יתייחסו לכך בעוינות", הוא אמר ל"פייננשל טיימס" בדצמבר.
באחרונה אותת דראגי שהוא יתמוך בעוד העלאות הריבית של ה-ECB לאחר שהבנק החליט החודש להתחיל להדק את מדיניותו המוניטרית לפני הפדרל ריזרב האמריקני והבנק אוף אינגלנד.
המסר התקיף של דראגי סייע מאוד להעלות את התמיכה בו בגרמניה, שבה הכעס הציבורי על מדינות דרום-אירופה והתנהלותן התקציבית הוא מושרש. "דראגי יודע בדיוק מה הגרמנים רוצים לשמוע", אומר אולריך קאטר מדקה בנק בפרנקפורט.
שלא כמו טרישה, דראגי הוא גם חוקר כלכלי ידוע. "הוא מביא מומחיות טכנית לתפקיד העתידי שלו, שדומה למוניטין המקצועיים של בן ברננקי בראשות הפדרל ריזרב", אומר מרקו אנונזיאטה, הכלכלן הראשי של ג'נרל אלקטריק.
עם מינויו, יעמדו בראש ה-ECB שני כלכלנים מדרום-אירופה. סגן נשיא הבנק, ויטור קונסטנציו, הוא פורטוגלי. על כך נשמעים קולות שגורסים שה-ECB עלול להיות יותר מדי "דרומי". אבל לדראגי יש ניסיון בינלאומי מצוין, והשנים שעשה בצמרת הכלכלה של איטליה מקנות לו תובנות על סוגיית החובות. אם כבר, מרחב האירו צריך לקדם בברכה פרספקטיבה "לא צפונית" בצמרת ה-ECB.
צל מתקופת גולדמן זאקס
צל אחד שמרחף מעל דראגי הוא התקופה שבה כיהן כסגן נשיא גולדמן זאקס, מ-2002 עד 2005. לפני שנה, בתגובה לכתבות ביקורתיות בעיתונות, הוא אמר שלא היה לו כל תפקיד בגיבוש עסקאות ההמרה (סוואפ) המסובכות שגולדמן זאקס ביצע בעבור ממשלת יוון. לטענת המבקרים, העסקאות הללו סייעו ליוונים להסתיר את היקף החוב הציבורי שלהם.
לדראגי עדיין אין רקורד בניהול משברים כלכליים בינלאומיים כמו הרקורד שצבר טרישה, שמילא תפקיד מכריע לפני שנה בשכנוע ממשלות מרחב האירו להשיק קרן חילוץ אירופית למדיניות במצוקה בהיקף 750 מיליארד אירו.
לא ברור גם אם יהיו לו הכישורים הדיפלומטיים של טרישה, שהצליח כמעט תמיד לגבש קונצנזוס סביב החלטות שהתקבלו בעת נשיאותו. כיו"ר מועצת היציבות הפיננסית, פאנל של מפקחים ברחבי העולם, סגנונו של דראגי היה ישיר יותר - מה שרומז שהוא ינקוט עמדה תובענית יותר מול המפקחים הלאומיים על הבנקאות במדינות מרחב האירו.
בעולם המקיאבלי של הפוליטיקה האיטלקית, לדראגי יש יחסים טעונים עם ממשלת המרכז-ימין של סילביו ברלוסקוני, שאותה הוא מאשים באוזלת יד בכל הנוגע לאימוץ רפורמות לחיזוק הכלכלה הלאומית.
העיתונות האיטלקית כינתה אותו בשנה שעברה "סופר מריו" כאשר הקואליציה של ברלוסקוני הייתה קרובה לקריסה, והוא נחשב למועמד לעמידה בראש ממשלה זמנית.
אבל ברלוסקוני שרד, וכעת אין לו ברירה אלא לתמוך בדראגי שאינו מתומכיו, לכהונת נשיא הבנק המרכזי האירופי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.