לא מחכים לתוצאות

הבלוג PEHub דיווח באחרונה על תופעה שמתרחשת בארה"ב: חברות סטארט-אפ המגייסות הון ראשוני דורשות נזילות מיידית ליזם, עד שיעור 25% מכמות אחזקותיו. במילים אחרות, בעוד החברה נמצאת בשלבי ההתפתחות הראשונים שלה (Seed) ומגייסת הון לפיתוח ומימון הפעילות, היזם מבקש להקצות לו מתוך ההון שיגויס סכום ובו תבוצע רכישה של נתח מאחזקותיו בחברה.

ד"ר פול קדרוסקי, כלכלן, יזם, משקיע ועיתונאי ב"בלומברג", חשף את התופעה כאשר כתב על סירובו ליזם שהציע לו השקעה בתנאים שכאלה. בעיני קדרוסקי היזם הפעיל שיקול דעת מוטעה, אך אותה חברה הצליחה לגייס הון ממשקיעים אחרים.

"בעבר, רק יזמים שמנהלים חברות כמה שנים ושהביאו אותן לקראת רווחיות היו מעיזים לבקש חצי מיליון דולר כדי להחזיר את המשכנתא. היום הסכומים קפצו ל-5-7 מיליון דולר ובשלבים מוקדמים יותר בחיי החברות, לעיתים עוד לפני שיש לה הכנסות", אומר קדורסקי.

עדויות נוספות נשמעות בקרב אנשי הון סיכון אמריקנים, מרק סוסטר, שותף בקרן ההון סיכון Partners GRP, סירב גם הוא להשקיע בחברה מאותן סיבות. לפי סוסטר, הוא רצה להשקיע בחברת סטארט-אפ בת שלוש שנים שרשמה הכנסות של 20 מיליון דולר בשנה ונראתה מבטיחה. אך היזמים ביקשו לגייס 20 מיליון דולר, ולקחת מתוכם סכום נאה לעצמם. סוסטר מציין שגם החברה הזאת הצליחה לבסוף לגייס, אך לא ממנו.

לא כל אנשי ההון סיכון חושבים שמדובר בתופעה שלילית. פרד וילסון, שותף-מנהל בקרן ההון סיכון יוניון סקוור, ידוע כמי שמעודד יזמים לנגוס מגיוסי ההון שמבצעות החברות.

לטענתו, שיפור המצב הכלכלי של היזמים הוא חיובי, שכן אם יתאפשר להם לקנות בית ולהקים משפחה זה יתרום גם לתפקודם בניהול. עם זאת, וילסון מדגיש שהדבר אפשרי רק כשהחברה מגיעה להישג משמעותי או לרווחיות. דוגמאות לכך יש לרוב. למשל, כמה מחברות האינטרנט החמות ביותר גייסו הון וקנו נתחי אחזקות ממשקיעים מוקדמים ומייסדים; חברת השירותים המקוונים LivingSocial גייסה 400 מיליון דולר, ומחצית מהסכום זרם ליזמים ולמשקיעים הראשונים; גרופון גייסה 950 מיליון דולר, ומתוכם 377 מיליון דולר יועדו ליזמים ולמשקיעים הראשונים שלה.

יש גם מי שרואה בכך הקבלה לימי הבועה של סוף שנות ה-90, אז חברות אינטרנט צעירות גייסו הון מהציבור ומימשו אחזקות, גם אם הן עוד לא פיתחו מוצר ראוי או הציגו מכירות משמעותיות.

מה זה אומר על היי-טק הישראלי? אפשר לסמוך על המשקיעים המקומיים שיהדפו תופעה כזאת, אך אם היא תתחזק בארה"ב גם השוק המקומי יושפע מכך.

2. הריכוזיות בקלינטק מתגברת בישראל ובעולם. בישראל פועלת כיום קרן הון סיכון ייעודית אחת ויש כמה קרנות נוספות המבצעות השקעות בחברות קלינטק מקומיות, וכן קרנות זרות פעילות גם הן בישראל אך באופן מוגבל. בישראל יש 40 חברות קלינטק מגובות הון סיכון, וקרן יזראל קלינטק השקיעה ב-11 מהן. רבע מהחברות הפעילות בישראל ממומנות בידי גוף אחד.

בארה"ב התמונה דומה, רק בממדים שונים. על-פי תומסון רויטרס, 40% מתוך 118 חברות קלינטק אמריקניות שגייסו הון ברבעון הראשון מומנו בידי 10 קרנות. כדי לשנות את התמונה צריך אקזיטים שמנים, שיעודדו משקיעים אחרים לקפוץ למים המטוהרים.