בית הספר הגבוה לספינים

שם החיבה הנפוץ בקהילה העסקית לדבר שבהפועל ת"א קראו לו בשבועות האחרונים "סעיף הבמבי" (Buy Me Buy You), הוא "סעיף שוטגאן". למה שוטגאן? באנלוגיה לפירוק שותפות באמצעות קרב יריות: אחד הצדדים בכל מקרה ייפול וייצא החוצה. אין פשרות ואין דרך ביניים. במקרה של אלי טביב, הירייה על מוני הראל היתה מדויקת.

איך גרף טביב את כל הקופה? הוא ניהל בשבועות האחרונים ספין תקשורתי נרחב, שמטרתו אחת: להוריד את המחיר שיציע הראל. מי שעקב אחרי הדיווחים על ה"במבי" ההולך ומתקרב, יכול היה לקרוא, לראות ולשמוע על "גורמים" בסביבתו של טביב שהקפידו לציין כמה "לאלי נמאס", כמה "אלי לא רוצה להישאר בהפועל", ו"כמה לא כדאי לטביב להישאר בקבוצה שהולכת למכור את כל השחקנים הבכירים שלה".

הניהול המבריק הזה של טביב גרם להראל לחשוב שהוא חזק על הסוס. מכאן גם הטעות הקשה שעשה: הוא הניח שטביב יפתח את המעטפה עם ההצעה הנמוכה שהגיש לו הראל על 50 האחוזים שלו בהפועל, בשווי 6 מיליון שקל, ובעייפותו הרבה ייקח את הכסף ויברח. אפילו שמועות על אפשרות שטביב יעבור להיות בעלים של בית"ר ירושלים ריחפו בחלל האוויר: הספין המבריק של טביב נסגר הרמטית מכל כיוון אפשרי.

אתמול (ב'), במסיבת העיתונאים שבה הודיע על רכישת חלקו של הראל, כשנשאל האם היתה טקטיקה מאחורי ההתנהלות שלו בימים האחרונים - טביב לא ממש הכחיש: "טקטיקה? לא יודע".

***

כדי להבין עד הסוף את המהלך העסקי של טביב, צריך להזכיר שגם בימים החשוכים ביותר בגזרת הנהלת הפועל ת"א העונה, בהם טביב כינה את הראל "פסיכופט" בראיונות טלפוניים ממיאמי, טביב לא העז להיות זה שממצמץ ראשון. הוא רצה להיות זה שמקבל את המעטפה מהראל, להיות השותף שמכריע איך ממשיכים מכאן. והוא קיבל את מה שרצה.

טביב יכול לחייך עכשיו מאוזן לאוזן. בתוך שלוש שנים הוא השלים השתלטות מלאה על מועדון פאר עם פוטנציאל כלכלי גבוה מאוד במונחים של הכדורגל הישראלי. וכמה התענוג הזה עלה לו? 6 מיליון שקלים בלבד, סכום כמעט מעליב בשביל קבוצה כמו הפועל, שסיימה עכשיו עונה סופר-מכניסה עם עודפי שומן מליגת האלופות.

ומה עם ה-50% שדרכם נכנס טביב למועדון? כמה הם עלו לו? ובכן, את כרטיס הכניסה שלו להפועל קנה טביב, כזכור, באמצעות העברת שחקנים לקבוצה מהמועדון הקודם שלו, הפועל כפ"ס. עד היום מודים בבקרה התקציבית שמדובר על "אחת מהקומבינות היותר מסריחות" שידע הכדורגל הישראלי בשנים האחרונות.

***

הדבר הכי מפתיע ב"במבי" שנסגר אתמול הוא אחר: סוף סוף טביב מוכן להוציא כסף מזומן על הפועל. עד עכשיו הכספים שלו התבטאו בערבויות בבקרה התקציבית שהפקיד. את עונת הדאבל של 2009/10, שבה עדיין היה רשמית ב"שנת צינון" מכפ"ס, אבל בפועל כבר היה מעורב עמוק בניהול של הפועל - סיימה הקבוצה עם איזון תפעולי, בעיקר בזכות קמפיין מוצלח בליגה האירופית שהכניס לה 15 מיליון שקל. העונה הנוכחית, עם ליגת האלופות, תסתיים ברווח. כלומר, מאז נכנס טביב לקבוצה הוא לא נדרש לשים בה שקל אחד.

מצד שני, קיים סיכוי טוב ש-6 מיליון השקלים האלו של טביב יהיו האחרונים שהוא יוציא אי-פעם על הפועל ת"א. בעונה הבאה, למשל, אמורות המכירות הצפויות של ערן זהבי (1.1 מיליון אירו), שכטר (סביב 2.5 מיליון אירו) וגילי ורמוט (750 אלף אירו) לסדר לטביב את התקציב גם מבלי שיצטרך להביא כסף מהבית. וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על אניימה ובן שהר, שיעזבו ללא תמורה אמנם, אבל ישחררו מטביב את עול החוזים הכבדים שלהם.

ואת הסיבוב הגדול, אם ירצה כמובן, יוכל טביב להשלים עם אקזיט לא רע: רק צריך למצוא את הפראייר שיהיה מוכן לשלם 15 או 20 מיליון שקל על 100% מהמועדון.

***

אבל החיים של טביב לא הולכים להיות פשוטים בכלל בתור בעלים יחיד. גם הוא יודע שהקהל של הפועל לא יעשה לו חיים קלים עכשיו. הוא ייזכר כמי שגירש מהמועדון בעלים כמו הראל, כזה שאין עוררין לגביו לפחות בדבר אחד: הוא אוהד של הפועל. משהו שאי אפשר להגיד על טביב, שעדיין מזוהה יותר עם הפועל כפ"ס, ושעדיין לא הוכיח בשום רגע את הסיבה האמיתית לבואו להפועל.

אבל טביב כנראה קיבל כמה עצות טובות בימים האחרונים. הוא מבין שכדי לשרוד בהפועל את העונה הקרובה לפחות, הוא יצטרך לשפר את יחסיו עם הקהל הכל כך דומיננטי ומכתיב סדר-יום כמו שיש להפועל. אתמול, מיד לאחר מסיבת העיתונאים הדרמטית, הוא התייצב בהדר יוסף למשחק של קבוצת הכדורסל של המועדון, ואף אמר למצלמות של ערוץ הספורט כי הוא שוקל "לתמוך בה כספית".

טביב נהנה להזכיר לאוהדים של הפועל בכל הזדמנות שבתקופתו במועדון, הקבוצה הגיעה להישגי שיא בתולדותיה: דאבל, ליגת האלופות, 0 הפסדים בדרבים מול מכבי. מה שהוא שוכח תמיד להזכיר זה את "ההישגים" שלו ב-14 שנה בכפ"ס: 3 פעמים ירידה מהליגה הבכירה; 4 הרשעות חמורות בבית הדין של ההתאחדות על חוזים כפולים וניהול לא תקין; קרבות בבית המשפט עם אגודת הפועל כפ"ס ואוהדים שרק משוועים ליום שכל זה ייגמר.

אין לאוהדי הפועל ת"א יותר מדי סיבות לקפוץ מאושר כשאדם עם רקורד כזה משתלט על הקבוצה שלהם.