מסתמן: לא ימונו שופטים לעליון עד פרישת ביניש

הוועדה לבחירת שופטים לא תמנה שופטים חדשים לבית המשפט העליון, עד לאחר פרישתה לגמלאות של נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, בפברואר 2012.

ל"גלובס" נודע כי בוועדה לבחירת שופטים התגבש רוב שבכוונתו לחסום מינויים של שופטי עליון חדשים, עד לתום גל הפרישות הצפוי בעליון ב-2011-2012.

פירוש הדבר הוא שמספר שופטי העליון יירד מ-15 עד ל-11 שופטים, לפני שימונו שופטים חדשים, וכן שלביניש לא צפויה להיות השפעה כלשהי על זהותם של המועמדים שיתמנו לערכאה השיפוטית הבכירה.

עוד מתברר כי על-פי עמדת רוב חברי הוועדה לבחירת שופטים, אין לוועדה כוונה לפעול באופן אוטומטי בהתאם לעקרון ה"סניוריטי" ולמנות לנשיא הבא של בית המשפט העליון את השופט הוותיק ביותר. "עקרון הסניוריטי מת", אמר באחרונה אחד מחברי הוועדה לבחירת שופטים.

לפני כחודש ימים פרשה לגמלאות השופטת אילה פרוקצ'יה, והיא מצויה כעת בתקופת השלמת כתיבת פסקי הדין שנותרו לה, האורכת 3 חודשים נוספים. בעוד כ-5 חודשים יפרוש לגמלאות השופט אדמונד לוי, וביחד עם השופטים ביניש ואליעזר ריבלין, אמורה מצבת השופטים בעליון להצטמצם ב-4 שופטים, מ-15 ל-11 שופטים.

לפי המידע שהגיע ל"גלובס", מתגבש בוועדה לבחירת שופטים בלוק חוסם, שימנע מינוי שופטים חדשים עד לאחר גל הפרישות הזה. זאת, במטרה למנות 4 שופטים חדשים במקביל, מה שיאפשר התחשבות הדדית בפרופיל המקצועי של המועמדים השונים, ולמנות בצורה מושכלת מומחים לתחומים שונים.

לפי תיקון לחוק שעבר ביוזמתו של שר החינוך, גדעון סער, רשאית הוועדה לבחירת שופטים למנות שופטים חדשים לעליון רק ברוב של 7 מ-9 חבריה. לפיכך, די בבלוק חוסם של 3 מחברי הוועדה כדי לסכל כל מועמדות לערכאה העליונה - ובלוק כזה קיים ביחס למינוי שופטים חדשים לעליון עד 2012.

משמעות הדברים היא שהשופטים הבאים ימונו לעליון רק אחרי פרישתה של ביניש מהעליון ומהוועדה לבחירת שופטים, והיא לא תשתתף בבחירת השופטים החדשים.

גרוניס או נאור

שאלת מינוי הנשיא הבא של בית המשפט העליון מסתבכת עוד יותר, עקב "חוק הקדנציות" שנחקק בתקופתו של פרופ' דניאל פרידמן כשר המשפטים. לפי חקיקה זו, עם פרישתו של נשיא העליון, יוכל להתמנות לנשיא רק מי שנותרו לו לפחות 3 שנות כהונה לפני פרישתו.

ביניש אמורה לפרוש מכיסאה כנשיאת העליון ומכהונתה כשופטת בעוד כ-9 חודשים, בפברואר 2012. 3 חודשים אחריה יפרוש לגמלאות המשנה לנשיאה, השופט אליעזר ריבלין, שבכל מקרה איננו אמור להתמנות לנשיא.

במועד פרישתה של ביניש, השופט הוותיק ביותר בעליון יהיה אשר גרוניס - אלא שמשך הזמן שיישאר לו לכהונה עומד על שנתיים ו-10 חודשים בלבד. בשל כך, לפי חוק הקדנציות, אמורה להתמנות לנשיאה השופטת מרים נאור, שאמורה לשמש בתפקיד קרוב ל-6 שנים.

עם זאת, התרחיש הזה עשוי להשתנות אם תתממש אחת משתי האפשרויות הבאות: האחת, שביניש תחליט מסיבה כלשהי להקדים את פרישתה בכחודש ימים, ובכך תאפשר לגרוניס "אופק כהונה" של 3 שנים שיאפשר לו להתמנות לנשיא. האפשרות השנייה היא שסעיף "אופק הכהונה" בחוק הקדנציות ישונה בחקיקה כבר בחודשים הקרובים, כדי שגרוניס יוכל להתמנות לנשיא.

עם זאת, באופן פורמלי נושא הסניוריטי הוא בגדר נוהג בלבד, וחברי הוועדה לבחירת שופטים רשאים פורמלית למנות כל אחד משופטי העליון לנשיא הבא, ואפילו את אחד המועמדים החדשים שעתידים להתמנות לעליון במקום השופטים הפורשים.

דוברת בתי המשפט מסרה בתגובה כי "המידע אינו מוכר לנשיאה ביניש".