ידידו הטוב ביותר של העיתונאי

שוב הצליחה העיתונות הישראלית לשבור את שיא הצדקנות, הפעם בפרשת ההדלפה של עוזי ארד.

שפשפתי אוזניים בתימהון כששמעתי שבראש הטור של הקוראים למצות את הדין עם ארד התייצבה דווקא שורה של עיתונאים בכירים. אנחנו, העיתונאים, שההדלפות הן נשמת אפנו, יוצאים למלחמת חורמה נגד מדליף?? הרי מהות המקצוע העיתונאי היא לשדל אנשים למסור לנו מידע, גם כזה שאינם אמורים למסור אותו. בלי מדליפים מה יישאר לנו לפרסם? במה נמלא את העיתון? בהודעות לעיתונות של דוברים ויחצ"נים?

העובדה שהשלטון נלחם במדליפים מקרבו היא טבעית ומובנת. מה שלא ברור הוא מדוע מצטרפים גם עיתונאים למאבק הזה, ועוד בלהט של צדקנות קדושה.

כל מי שנמצא יותר מחודשיים במקצוע יודע שבדרג מסוים, הקו המפריד בין תדרוך לגיטימי להדלפה הוא מאד מטושטש. מקבלי ההחלטות ועוזריהם לעולם יתדרכו עיתונאים גם במידע שהוא מעבר למה שנמסר בהודעות לעיתונות, וטוב שכך. אחרת יכולנו לפטר את הסגל העיתונאי ולהשאיר במקומו מכשיר פקס שיביא את הודעות הדובר.

אנשים שהם קובעי מדיניות, כמו היועץ לביטחון לאומי, קובעים לעיתים גם מהו סוד ומהו מידע שהפצתו תשרת תכלית אחרת. לכן, ההשוואה שעשו חלק מהעיתונאים בין עוזי ארד לענת קם מקוממת במיוחד.

אין דין נושא משרת אמון בכירה, שהאמון ניתן גם לשיקול דעתו במגע עם עיתונאים, כדין חיילת שגונבת באופן שיטתי אלפי מסמכים ממפקדה ומפיצה אותם למטרותיה האישיות.

גם מערכות החקירה והאכיפה של החוק, כמו השב"כ והפרקליטות, מודעות להבדל הזה, לכן הן לא ממהרות להמליץ על ענישה כשמתברר שמוסר המידע הוא בעל משרת אמון ולא דרג מקצועי. מה שקובע בסופו של דבר מה יעשה במדליף הוא מידת האמון שרוחש לו מקבל ההחלטות.

ההדלפה שבה נתפס ארד לא היתה המקרה הראשון שלו. לפני כשנה וחצי התברר כי ארד העביר מידע רגיש וסודי לעיתונאי, שפרסומו גרם נזק רב ליחסים עם בת ברית קרובה של ישראל, בדיוק כמו במקרה שהביא להדחתו, אלא שאז, בחר נתניהו להתעלם מתוצאות החקירה. היחיד ששילם את מחיר ההדלפה היה פקיד במשרד החוץ, שכל חטאו היה שאישר באוזני העיתונאי שהשתתף בפגישה הסודית. כשסר חינו של ארד בעיני נתניהו היתה ההדלפה עילה טובה להזיז אותו מתפקידו.

ובאשר לנו, העיתונאים, אם נרצה להמשיך ולדווח על מה שקורה בחדרי השלטון, אם נרצה לחשוף ולספר יותר ממה שמוסרים לנו היחצ"נים, מוטב שנפסיק להתחסד ולנסר את הענף שעליו יושב המקצוע שלנו.

הכותב הוא הפרשן הצבאי של ערוץ 10