את מי נתבע בפעם הבאה

השבוע פורסמו בתקשורת הכלכלית פרוטוקולים של דיון שנערך בביהמ"ש המחוזי בפתח תקווה בעניין הנפקתה של חברת הנדל"ן לנדמארק גרופ . בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד החברה שקרסה שנים ספורות לאחר הנפקתה והחתמים שהובילו את גיוס האג"ח שלה בשנת 2007, נטען כי תשקיף ההנפקה כלל פרטים מטעים בדבר שווי הנכסים של לנדמארק, שעל בסיסם תומחרה ההנפקה.

הפרוטוקולים של הדיונים בתביעת לנדמארק, מספקים הצצה לאחורי הקלעים של ענף החיתום, וחושפים ענף יצרי המתאפיין בניגודי עניינים ותאוות בצע, והכל על חשבון כספי הלקוחות שמנוהלים בבתי השקעות ובחברות ביטוח, אשר קונים את הסחורה שמשווקים להם החתמים.

מעדויות החתמים שהעידו בדיונים, מצטיירת תמונה בעייתית, בלשון המעטה. רוב החתמים בקונסורציום שהוביל את הנפקת לנדמארק כלל לא קראו את התשקיף, לא בדקו את נכונות המידע בו, והסתמכו רק על בדיקותיו והבטחותיו של החתם המוביל, אייפקס חיתום. וזה, אגב, לא מקרה חד פעמי.

בינתיים החתמים גורפים מיליונים

מבלי להיכנס לפרטי התביעה בעניין הנפקת לנדמארק, במקרה הזה או של הנפקות נוספות שבוצעו באותה תקופה לפחות יש את מי לתבוע. לאור המציאות המאפיינת כיום את שוק ההנפקות, בה חתמים אינם חותמים על תשקיפים (כלומר, לא לוקחים אחריות משפטית על נכונות הפרטים בהם), ב"לנדמארק הבאה", כבר לא יהיה את מי להאשים. מהבחינה הזו, משקיעי לנדמארק נמצאים במצב טוב יותר, ממשקיעים שרכשו אג"ח בשנתיים האחרונות, שבהן התחילו החתמים לעסוק בעיקר בהפצה של ניירות ערך ללא התחייבות חיתומית.

מ-2009 גויסו בשוק האג"ח כ-86 מיליארד שקל, על פי הערכות כ-95% מהם ללא חיתום. ואלו עוד ההערכות השמרניות. כלומר, לגבי עשרות מיליארדי שקלים שהונפקו ונמצאים כיום בקופות הגמל, קרנות הפנסיה, קרנות הנאמנות ותיקי ההשקעות של המשקיעים בישראל, אין מי שייקח אחריות על נכונות הפרטים המופיעים בתשקיפים. גם אם אלו יהיו שגויים, לא ניתן יהיה לתבוע את החתמים, שכאמור לא חתמו על התשקיף.

לא מן הנמנע כי רק חלק ולו קטן מההנפקות הללו עשוי להתגלות כבעייתי ביום מן הימים, אבל קשה להעריך מה גודלו של החלק הזה. בינתיים, גרפו החתמים עמלות הפצה של מיליוני שקלים, והם ממשיכים לעשות זאת גם היום.

ברשות ני"ע מוטרדים

ביולי אשתקד כבר חשפנו כאן, ב"גלובס", כי רשות ניירות ערך מוטרדת מאוד מאופי ההנפקות כיום, וכן מהגופים הקטנים שהצטרפו למשחק על תקן של מפיצים בלבד. מבחינת הרשות, החתמים אמורים להיות שומרי הסף של המשקיעים ולכן לא נוח לה עם המצב הנוכחי. לאור זאת, שוקלים ברשות לחייב את כל הגורמים המעורבים בהנפקה שנעשית ללא חיתום, לחתום בכל מקרה על התשקיף.

משמעות החלטה כזו היא הטלת אחריות משפטית על פרטי התשקיף, שתחשוף את החתמים לסנקציות פליליות ואזרחיות. או אז, ניתן יהיה לבוא אל החתמים בטענות ותביעות. סביר להניח שכשהאחריות האחריות המשפטית הזו אכן תרבוץ על כתפיהם, הם בעצמם יחשבו פעמיים לפני שיחתמו כלאחר יד על עוד תשקיף של חברה אלמונית.