הזדמנות שבנק ישראל יתקשה לנצל

בנק ישראל מכריז זמן רב כי ברצונו להביא את הריבית לרמה נורמלית, שלהערכתי תסתכם בסוף התהליך בין 5% ל-6%.

בתווך, בנק ישראל מעריך כי הריבית תגיע ל=4.4% בעוד 12 חודשים, 140 נקודות בסיס מעל רמתה הנוכחית, 3 אחוזים. לכן, מדובר בחמש או שש העלאות בשיעור 25 נקודות בסיס, כלומר העלאה בתדירות דו חודשית.

בנק ישראל שואף למזער זעזועים במשק, במיוחד כשברקע הסלמה ביטחונית ומחלוקות מדיניות. לכן,הוא מעוניין כי העלאת הריבית אכן תהיה הדרגתית ולסירוגין. כאן הוא ניצב בין שני קטבים:

לפי התחזיות הנוכחיות, יותר קרוב ל-40% מהעלייה במדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים הבאים תרשם בשלושת החודשים הקרובים: מאי, יוני ויולי. בחודשים אלו יעלה המדד ב-1.3%, או 0.4% בממוצע לחודש, ואילו בתשעת החודשים אחר כך יעלה המדד ב-1.7%, או 0.2% בממוצע לחודש.

אם נוסיף לכך את סגירת פער התוצר (ההפרש בין התוצר הפוטנציאלי של המשק לבין התוצר הנוכחי), המשתקפת היטב בשיעור האבטלה הנמוך, הרי שנדרשת כעת העלאת ריבית מהירה יותר מאשר בהמשך. מבחינת בנק ישראל, זו "הזדמנות" להמשיך את תהליך הנרמול.

מנגד, בנק ישראל עצמו הודה, בהודעת ריבית הקודמת, כי בחודש מרס תאמה עליית המדד ליעד האינפלציה, לאחר ארבעה חודשים שהייתה גבוהה ממנו, אך ציין כי זה נתון בודד ותהה אם מדובר בתפנית. בינתיים, פורסם מדד חודש אפריל, שהיה נמוך בהרבה הן מהתחזיות (כולל של בנק ישראל עצמו) והן בהשוואה לעלייה הממוצעת בחודש זה בעשור האחרון: 0.9% בממוצע.

לכן, אם קודם לכן צפה בנק ישראל כי הקצב השנתי של האינפלציה ירד אל גבולו העליון של יעד האינפלציה בתחילת שנת 2012 (כחצי שנה מהיום), לא מן הנמנע כי כעת הוא צופה שהדבר יתרחש עוד השנה.

חוץ מזה, עליות במספר סעיפי מפתח במדד עשויות להתברר זמניות (מזון ודלקים) או לקראת סיום/רגיעה (דיור). יש לזכור כי מתחילת השנה הסתכמה העלייה השנתית הממוצעת של המדד בניכוי הסעיפים הללו (וללא ירקות ופירות) ב-1.6% בלבד. עלייה זו נמוכה מאמצע יעד האינפלציה ואין בה משום איום בסיסי עליו.

אם נוסיף לכך את איתנות השקל (מאז הודעת הריבית האחרונה, ב-24/4, לדוגמא, עלה הדולר 2.8% כנגד האירו, אך כנגד השקל עלה המטבע האמריקאי 2% בלבד), נחוץ כעת דווקא פסק זמן בהעלאת הריבית, תוך בחינת העליות שכבר בוצעו (כולל עלייה של 100 נקודות בסיס ברביע הראשון בלבד). אם כך יקרה, יתבקש בנק ישראל להסביר מה השתנה כשירצה לחדש את התהליך.

בנק ישראל יצטרך לתמרן בין שני הקטבים הללו בחודשים הקרובים ולהערכתי לא תהייה הכרעה ברורה לכאן או לכאן בקרוב. כבר בדברי ההסבר להחלטתו הקרובה, מחר, הדבר יורגש היטב. כתוצאה, ההחלטה תהייה גבולית ולדעתי תנוע בין עלייה בת 25 נקודות בסיס לבין הותרת הריבית ללא שינוי חודש שני ברציפות.

בדומה להחלטה הקודמת, לא אופתע אם תידרש הכרעה של הנגיד, אם לא תושג תמימות דעים.

רונן מנחם, ראש יחידת ההשקעות והאסטרטגיה, סקטור ייעוץ פיננסי, החטיבה לנכסי לקוחות וייעוץ, בנק מזרחי טפחות