בצעד דרמטי וחסר תקדים הורתה היום (ב') שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, על ביטול תנאי ההתקשרות של משרד הבריאות עם בתי אבות ומוסדות סיעודיים שונים - זאת בטענה כי תעריפי האשפוז שנקבעו במסגרת מכרז משנת 2007 "אינם מאפשרים זכות לקיום בכבוד של המאושפזים".
השופטת אגמון-גונן קיבלה בכך את עמדתם של העותרים, מוסדות כמו "משען" ועשרות נוספים, שטענו מהרגע הראשון כי מדובר בתעריפי הפסד שיביאו לאחת מן האפשרויות או יותר: פגיעה במאושפזים, פגיעה בעובדים ופגיעה כלכלית קשה עד כדי פשיטת-רגל של מוסדות שלמים.
חלק מהעותרים הם גופים שנמנעו מהשתתפות במכרז, וחלק הם גופים שהשתתפו ואף זכו בו. העותרים טענו כי מצד אחד המדינה קבעה תעריפי אשפוז נמוכים ביותר, ומצד שני קבעה קריטריונים רבים וקשוחים מבחינת איכות השירות.
השופטת מצאה כי המדינה סירבה באופן עקבי לחשוף את שיטת התחשיב של התעריפים, וגם כשאלה נחשפו התברר כי התחשיב נשען על תעריפים משנת 2001, שעודכנו שוב רק בשנת 2005.
השופטת החליטה שלא להסתפק רק בדרישה לשנות את תנאי ההתקשרות עם המוסדות שזכו במכרז אלא לבטל כליל את עצם המכרז, זאת כדי להעניק הזדמנות לאותם מוסדות שבחרו שלא להשתתף בו בגלל התעריפים הנמוכים.
לדברי השופטת, מהתחשיב של העותרות עולה כי התעריף שנקבע במכרז לא רק שאינו מאפשר רווח למוסד, אלא גם לא את עלות הקיום בכבוד של המאושפז.
"בהפרטה באמצעות מיקור חוץ המדינה אינה רשאית להתנער מאחריותה למימון רווח סביר לגוף המופרט", קבעה השופטת בהחלטתה. "אחריות המדינה למימון שירות האשפוז הסיעודי היא אחריות ישירה ופוזיטיבית, להבדיל מאחריותה לפיקוח על הביצוע. לאור אלה, התעריף שנקבע לוקה בחוסר סבירות קיצוני".
מעבר להחלטה לבטל את המכרז, פסקה השופטת כי המדינה תשלם לכל אחד מהעותרים 45 אלף שקל בגין הוצאות משפט.
פסק הדין של השופטת, אגב, נפתח בציטוט מספר תהילים: "אל תשליכני לעת זקנה, ככלות כוחי אל תעזבני".
את העותרים ייצגו עורכי הדין אילן שביט וירון סילבר, וכן עורכי הדין אשכנזי ולב זיגמן. את מדינת ישראל ייצג עו"ד דוד גוטמן מפרקליטות מחוז תל-אביב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
