שיהיה ברור, כותב השורות הבאות מדבר מהפוזיציה. וזאת פוזיציה כועסת וכואבת. כמה כואבת - כמה מאות דולרים וקיצור החופשה המשפחתית השנתית. נכון שיש מצוקות גדולות מאלה - באפריקה יש ילדים רעבים ואולי אפילו כאן אצלנו, האיראנים זאת גם בעיה לא קטנה, שלא לדבר על החמאס.
אז בואו לא נדבר על כסף. בואו נדבר גבוהה-גבוהה, כמו שהשרים שלנו, במיוחד שרי חינוך, אוהבים. נדבר על מנהיגות, על ערכים, על חינוך.
אז יש לנו שר חינוך. גדעון סער שמו. השר העשוי ללא חת החליט השנה לטפל באחת הפרות הקדושות בישראל ולקצר את החופש הגדול. אץ לו רץ לו השר סער ואימץ לו משום מקום המלצה לקצר את שנת הלימודים בכמה ימים.
ההחלטה נפלה ופורסמה לפני ימים אחדים ותפסה את ההורים מופתעים. במיוחד את אלה מהם שהזמינו חופשות קיץ משפחתיות בשבוע האחרון של החופש הגדול - תקופה קריטית (ויקרה) שבה הגנים הפרטיים יוצאים לחופשה, ועונת התיירות הישראלית נמצאת בשיאה.
סער חזר ואמר תחת כל במה שלא ייסוג בו מהחלטתו. ואני, תמים שכמוני, רצתי להחליף כרטיסי טיסה ולבטל מלונות. הרי מילה של שר היא מילה. בוודאי כשזאת מילתו של שר החינוך! בשורה התחתונה - הכסף שלי נזרק לרוח, ממש כמו מילותיו של השר - רוח בלבד.
והנה השיעור שקיבלתי משר החינוך שלי גדעון סער: האזרחים לא נחשבים, ההחלטות של השרים לא נחשבות; עדיף לא להקשיב להבטחות ובוודאי שעדיף לא לחשוב לפני שמקבלים החלטה, ממש כפי שעשה השר. מופע אימים של חוסר מנהיגות, חוסר ערכים ובוודאי שלא ראינו חינוך.
ואולי ישנם כמה מורים מרוצים. כל מורה לחינוך גופני היה מתגאה בסלטה לאחור שדפק כבוד השר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
