"החיים בישראל בלתי נסבלים, מיסוי בשמיים ואפס שירות לאזרח"

כתבתה של אילנית חיות, "הישראלים משלמים ביוקר", עוררה מאות תגובות נזעמות וכואבות באתר "גלובס".

הישראלים בחנו את בדיקת "גלובס", המצביעה על פערי מחירים של מאות אחוזים בין מוצרי מזון בארץ ובעולם - ופשוט מבינים כי כולנו חיים כאן במציאות לא הגיונית. כאשר יצרניות המזון מעלות מחירים בתיאום מחשיד, ולא מורידות אגורה מהמחיר עם ירידה במחיר חומרי הגלם; וכאשר רשות ההגבלים העסקיים ממשיכה לטעון כי ידיה כבולות - ברור שיש בעיה צרכנית חמורה, המצטרפת לשיאים הזויים במחיר הדלק, לחבילות יקרות מדי בטלוויזיה הרב-ערוצית, לנסיקה במחירי המים וכמובן לטירוף המחירים בשוק הדיור.

כל זאת, כמובן, כשבאירופה השכר הממוצע גבוה הרבה יותר מאשר בישראל; בגרמניה, הכלכלה הגדולה באירופה, עומד השכר הממוצע על כ-3,000 אירו בחודש, כלומר כ-15 אלף שקל ברוטו בחודש. בישראל, השכר הממוצע נושק ל-9,000 שקל בחודש בלבד. במילים אחרות, הישראלי מרוויח 40% פחות מעמיתו הגרמני - ומשלם הרבה יותר כדי לחיות.

מהתגובות לכתבה עולה בבירור כעס אזרחי גדול. השאלה היא, כמובן, האם הישראלים, המצוינים בכתיבת טוקבקים, יעבירו אי-פעם את מחאתם מהמקלדת לרחוב.

להלן מבחר תגובות:

■ "מרי אזרחי הוא כבר בלתי ניתן לעצירה. העניים כל-כך עניים שאין להם כבר מה להפסיד.
שפיכות הדמים שתזרום ברחובות תהיה אשמתם של בעלי ההון".

■ "אין תחרות אמיתית בין יצרני המזון הגדולים, המגדילים את הרוחים שלהם ללא כל פרופורציה ומעלים מחירים ללא הצדקה כלכלית. יש להכריז עליהם כקרטל או לחילופין להטיל פיקוח על חלק מהמוצרים שלהם, אם המחיר שלהם מופקע או מחיר של אותו מוצר בחו"ל זול לאין ערוך".

■ "האוצר והממשלה חושבים שהאזרחים שבויים שלהם והם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם. רק שהם טועים. נמאס לנו לחיות בדיקטטורה כלכלית, והרבה צעירים וגם מבוגרים שמופלים פה תעסוקתית יברחו מפה למקומות נורמליים. רק אחרי שהסוסים יברחו מהאורווה ולא יישאר פה מי שישרת בצבא עבור הטייקונים והפרזיטים, הם יזכרו להוריד מחירי דיור וסחורות ולאפשר לאוכלוסייה לחיות".

■ "הרשתות הגדולות שייכות לדנקנר ולדודי ויסמן, שופרסל וקו-אופ מהוות יחד יותר מ-60% מהשוק. היצרנים הגדולים רכשו את כל היצרנים הבינוניים שהרימו קצת את הראש. נוצרו כאן קרטלים ששולטים בשוק, ועל-פיהם יישק דבר. האזרח הקטן לאט יכול להמשיך לחיות כאן: על דלק אנחנו משלמים 4 שקלים מס לליטר. על רכב אנחנו משלמים 100% מס. על יבוא גבינות - 100% מס... כותבים כאן חברים שגרים בקנדה, ארה"ב ואירופה שמוצרי אסם נמכרים שם במחיר זול יותר מאשר בארץ. הרי יש כאן עלויות הובלה ומכס שבארץ הם לא צריכים לשלם אותן. למה זה? מכיוון ששם יש להם תחרות . לנו הצרכנים יש בעיה - את מי נחרים? אנחנו צריכים לאכול. אני אומר את זה כבר שנים: יגיע היום שהעם יתעורר. כולנו מכירים את הבן אדם שבדרך-כלל רגוע, וכשהוא מתעצבן עדיף לא להיות לידו. זה יגיע גם כאן".

■ "אני לא נכנס למי אשם או לא. מי מרוויח ומי מפסיד. עובדה אחת קיימת - החיים כאן הם בלתי נסבלים. מיסוי בשמיים ואפס שירות לאזרח. יותר מדי פרזיטים חיים על הגב של העובדים האמיתיים. יותר מדי אנשי קבע ג'ובניקים המקבלים פנסיה בגיל 45, יותר מדי סקטור ציבורי עם משכורות בשמיים, יותר מדי רשויות שאין בהם צורך, יותר מדי אוכלי חינם מקורבים לצלחת, יותר מדי מועצות דתיות עם אוכלי חינם. אז מה הממשלה הולכת לעשות בכדי להתייעל במקום לגבות עוד ועוד מסים בתואנות-שווא?"

■ "החיים במדינה זו נהפכו לגהינום. כל בר-דעת שנוסע לחו"ל רואה את ההבדלים. רמת מיסוי נמוכה בחצי מכאן, תשתיות מעולות, זכויות אזרח, דאגה לאזרח, דיור במחירים סבירים, משכורות פי שתיים והייתי יכול להמשיך עד אין קץ. מה יש לחפש כאן? לוקחים לך 60% מהשכר, נותנים לך בחזרה שירותים של עולם שלישי, תשתיות קורסות, מחירים בשמיים ומיסוי עקיף של עשרות אחוזים על כל דבר שזז".

■ "אנחנו עם הרמאים והתחמנים, על מה אתם מייללים? הכי חשוב לכם מי זה זכה ב'האח הגדול', מי יזכה ב'כוכב נולד'. שוטפים לכם את המוח עם תוכניות זבל שבזבל - ומהצד גונבים לכם את הכסף מהכיס. כולם רמאים פה, שוחטים אחד את השני במחירים... מחסן של כתר פלסטיק עולה בוול-מארט 800 שקל, בישראל תקנה אותו ב1,600 שקל, לא ידעתי שההובלה לארה"ב היא בחינם.... והמחסן מיוצר כאן בישראל, לא בארה"ב. אז תמשיכו לשלם על חירבה בתל-אביב חצי מיליון דולר, ותפסיקו ליילל, יש עכשיו 'הישרדות' בערוץ 10, רוצו לראות ולסמס, מהר-מהר".

■ "עם של בכיינים. בוכים וקונים דירות ב-1.6 מיליון שקל; בוכים ומעמיסים עגלות אצל רמי לוי; בוכים וממשיכים להיות עבדים של הטייקונים; בוכים ומטקבקים; תלמדו מהמצרים איך עושים הפיכה... תסתכלו על היוונים מה הם עושים כשרק מצייצים לפגוע להם בפנסיה או להעלות להם את המסים. תסתכלו איזה הפגנות יש במדריד כבר יותר משנה. תסתכלו על ההפגנות באנגליה... אנשים במדינה פשוט השלימו עם העובדה שישראל היא הלוקסמבורג של המזרח התיכון. יש בארץ הרבה מאוד עשירים, כל שנה עולה מספר המיליונרים החדשים,יותר אנשים יוצאים לפנסיה מוקדמת, והרוב נשארים עבדים, ועבדים אין להם כוח, וקולם לא יישמע עד שלא יימרדו. אתם חיים בבועה ולא רואים מה קורה בעולם, תוציאו טיפה ת'ראש ותנסו להסתכל על העם הזה מלמעלה, תבינו כמה שהוא מטומטם ומדוכא!"

■ "כמי שחי שנים רבות בארה"ב וביקר הרבה באירופה, נושא מחירי המזון לא מפתיע. בארה"ב יכולתי לחזור מהסופר עם עגלה מלאה ב-50 דולר, ואילו כאן עגלה מלאה זה בדרך-כלל כ-400 שקל. יותר מהותי בעיניי זו העובדה שבית בן 5 חדרים עם נוף לאגם עלה לי 150 אלף דולר... ההונדה אקורד המאובזרת שלי עלתה לי 23 אלף דולר, ואילו בישראל 220 אלף שקל. מעט בכל תחום בו נוגעים, המחירים הזויים כאן. יותר מכך: בארה"ב משכורתי הייתה כפולה מזו שלי בישראל. ועוד לא דיברנו על מחירי הדלק".

■ "אחרי שהייתי בחו"ל אני יכול לומר לכם שפה יש כאילו דמוקרטיה, אבל אין דמוקרטיה. יש פה שכבה שחברה לשלטון (חונטה), והם עושים כטוב בעיניהם, ואנחנו שבויים בידיהם. רמת המחירים בישראל בין הגבוהות בעולם וכן רמת המסים, הם יושבים ובוזזים את אוצרות המדינה וחונקים את האזרח".

■ "למה ללכת לגרמניה הזולה? בואו נשווה עם הולנד היקרה בהרבה מגרמניה: 12 ביצי חופש - 12 שקל; קרטון ענק של ביצים רגילות - 15 שקל; ירקות - זול מישראל; בשר - בכלל מחירים מצחיקים לבשר איכותי וטרי; משחת שיניים קולגט - 3 שקל; שמפו PROV - מחיר 11 שקל לבקבוק הגדול; נסיעה בתחבורה ציבורית - חצי שקל מינימום בלי חופשי חודשי והנחות; חצי מהמוצרים בכמו סופר-פארם שלהם מתחת ל-10 שקל למרות שהם אותם מוצרים בדיוק כמו בארץ; בית-קפה פלצני מהיקרים - 120 שקל ל-5 אנשים כולל שני סיבובי קפה לכולם ועוגות לכולם".

■ "פשוט שוחטים אותנו כאן, זה אסון בקנה-מידה הסטורי מה שקורה במדינת ישראל של 2011. הכול פה יקר בטירוף: מים, אוכל, דירות, דלק. לא גומרים פה את החודש. העם הזה משוגע! איך אנחנו מסכימים לטירוף הזה? למה לא יוצאים לרחובות? האדישות הורגת אותנו. אנחנו עבדים משוגעים. הלב שלי נקרע על המשפחות העניות, אני בוכה על הקושי לגדל פה ילדים. יש לי 3 ילדים קטנים, שאני לא יודע מאיפה אני מביא כסף לקייטנות בקיץ???"

■ "בתור ברלינאי שגר כאן כבר כ-8 שנים, כל פעם מחדש בביקורי בארץ אני בשוק כשאני הולך עם משפחתי לסופר. אם זה מתחיל בגבינה צהובה שעולה פי 4 או 5 מהמחיר בברלין. כאן חבילה של 250 גר עולה כמעט 1.3 יורו, ובארץ איזה 20 שקל לגבינה מזעזעת. שלא נדבר על חלומי שעולה כאן 2 יורו, ובארץ איזה 25 שקל. כל זה בעסקי הקמעונאות, עוד לא התחלתי לדבר על כל השווארמיות למיניהן שגובות 30 שקל או אפילו יותר על שווארמה פשוטה, כשכאן במחיר של 3 יורו מקבלים בדיוק אותו הדבר".

 22