לאחר שנה של מגעים, הודיע היום (א') עיתון "הארץ" כי המיליארדר ליאוניד נבזלין רכש 20% ממניות העיתון. הרכישה בוצעה לפי שווי חברה של 700 מיליון שקל לאחר ההנפקה, ונבזלין השקיע כ-140 מיליון שקל בעיתון.
כעת מחזיק המו"ל הגרמני דומונט-שאוברג 20% בעיתון, ואילו החזקותיה של משפחת שוקן ירדו ל-60%.
גורמים המקורבים לנבזלין הבהירו היום כי העסקה לא התבצעה על רקע אידיאולוגי אלא עסקי בלבד, ובעיתון "הארץ" מאשרים כי נבזלין לא ביקש כל יכולת השפעה על התכנים.
"נבזלין שם לעצמו למטרה להלבין את עצמו, ורכישת חלק מעיתון היא דרך הגיונית לעשות זאת", אומר אדם המכיר אותו היטב. "הוא רוסי שהגיע עם הרבה כסף, וכבר זה הופך אותו לסוג של 'חשוד' בישראל. ועוד הקרמלין לא עשו לו חיים קלים. הוא הרי לא מחפש השקעות בישראל. הוא חיפש לעצמו תעודת הכשר, ועם החוק המחייב בדיקה של בעלי עיתונים בארץ, הוא מקבל כאן תעודת הכשר לא רעה. הוא כבר מגלגל בראשו את הרעיון הזה שנים, ו'הארץ' לא היה העיתון הראשון שהיה איתו בקשר".
כשדומונט רכש 25% מ"הארץ", לפני 5 שנים, העסקה התבצעה לפי שווי של 560 מיליון שקל אחרי הכסף. העסקה הנוכחית עם נבזלין מתבצעת לפי אותו שווי של העסקה הקודמת, כלומר 560 מיליון שקל לפני הכסף, ו-700 מיליון שקל אחרי הזרמה של 140 מיליון שקל.
בעקבות העסקה מדוללות ההחזקות של דומונט ושוקן, ונבזלין מקבל 20% מהמניות. אמנם הקבוצה הגרמנית ושוקן מחזיקים כעת בפחות מניות, אך החברה שווה יותר הודות להזרמה.
"הארץ" שווה יותר מ"מעריב"?
בשנת 2006 מכר הבעלים והמו"ל של קבוצת "הארץ", עמוס שוקן, 25% ממניות העיתון לקבוצת התקשורת הגרמנית דומונט-שאוברג תמורת הזרמה דומה של כ-140 מיליון שקל. אז הודיעה קבוצת הארץ כי הסכום יושקע בפיתוח עסקי, אך חלקו הוקצה לכיסוי חובות העיתון.
ב-2005 צברה קבוצת "הארץ" חוב של כ-400 מיליון שקל, ומהם 80 מיליון שקל לבנק הפועלים ויותר מ-100 מיליון שקל לבנק לאומי. לאחר מכירת המניות לקבוצת דומונט-שאוברג הגרמנית, פורסם כי הרקע המיידי למכירה היה תביעה מצד בנק הפועלים באותם ימים לצמצם את חוב הקבוצה לבנק מ-80 מיליון שקל לכ-60 מיליון שקל. ואולם גם לאחר מכירת 25% מהמניות לדומונט-שאוברג והחזרת 17 מיליון שקל לפועלים, עמד החוב של "הארץ" על יותר מ-200 מיליון שקל.
בשנים האחרונות נתמך העיתון באופן בלתי מבוטל על-ידי "ישראל היום" של המיליארדר האמריקני שלדון אדלסון, אשר מפיץ ומדפיס את עיתונו החינמי במתקני "הארץ". באחרונה חודש החוזה, המזרים מאות מיליוני שקלים לעיתון בשנה.
כניסתו של נבזלין ל"הארץ" מצטרפת לכניסתו מוקדם יותר החודש של נוחי דנקנר ל"מעריב" כבעל השליטה. קבוצת איי.די.בי שבבעלות דנקנר ממעטת לפרסם ב"הארץ", ועל-פי גורמים בשוק הסיבה לכך נעוצה בקו שנוקט העיתון נגד דנקנר ובעלי הון אחרים. לא מן הנמנע כי רכישת 61% ממניות "מעריב" על-ידי דנקנר, שעשויה לשנות את מערך הכוחות בשוק העיתונות המקומי, זירזה את העסקה בין נבזלין ל"הארץ".
אם משווים את העסקה של "הארץ" לעסקת "מעריב", הרי שהשווי בעסקת "הארץ" גבוה יותר. דנקנר הזרים ל"מעריב" 120 מיליון שקל תמורת 61% מהמניות, כלומר העסקה משקפת ל"מעריב" שווי של 230 מיליון שקל בלבד.
נציין כי כיום שווי השוק של "מעריב" כבר הגיע ל-420 מיליון שקל, ובכל מקרה מדובר בשווי נמוך יותר עסקת "הארץ" - 700 מיליון שקל.
עורך "דה-מרקר" במאמר על נבזלין בעבר: כסף קונה לגיטימיות; העושר שלו מפתה
"הנה הימור: בתוך 5 עד 10 שנים יתמנה האוליגרך הרוסי-יהודי ליאוניד נבזלין לנשיא התאחדות התעשיינים או ליו"ר איגוד לשכות המסחר. ייתכן שעד אז הוא ייהפך לבעל השליטה בחברה לישראל או בבנק לאומי..."
צחוק הגורל, הציטוט הזה לקוח ממאמר שכתב ב-2005 לא אחר מאשר סמי פרץ, עורך "דה מרקר", המוסף הכלכלי של "הארץ".
נבזלין אמנם לא הפך לבעל שליטה בבנק לאומי, אבל הוא הפך לבעל מניות בעיתון שבו פרץ כתב את המאמר, שמסביר למעשה מה מחפש נבזלין באמת בקבוצת "הארץ-דה מרקר".
"כיום מעורר השם נבזלין רתיעה במגזר העסקי", כתב פרץ, "ההסתייגות התחזקה מאז שנפתחה חקירת המשטרה בפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים, שבה נקשר שמו של נבזלין. ברוסיה אמנם הוצא נגדו צו מעצר בינלאומי, אבל בישראל הוא מסתובב בחופשיות ואפילו מתחיל לעשות עסקים, לאחר שרכש 20% מחברת מפעלים פטרוכימיים.
"המגזר העסקי בישראל בכלל ומערכת הבנקאות בפרט לא יודעים איך לאכול את האוליגרכים הרוסים-יהודים. מקור הונם לא מספיק ברור, אבל עושרם מספיק מפתה כדי שביום מן הימים הם ייהפכו לחברים של כבוד במגזר העסקי...
"השבוע עשה נבזלין צעד חשוב אל לבו של הקונצנזוס הישראלי כשנבחר ליו"ר חבר הנאמנים של בית התפוצות. זה כרטיס כניסה ראשון אל הישראליות הלגיטימית והמחבקת, ומחירו 3 מיליון שקל מקדמה שהזרים לבית התפוצות ו-20 מיליון שקל שהתחייב להעביר בעתיד. לפי הדיווחים, הונו מוערך ב-2 מיליארד דולר, כך שמבחינתו זה באמת כסף קטן עבור הסחורה שהוא מחפש: לגיטימיות. וכסף, כבר למדנו, יכול לקנת לגיטימיות".
מעניין מה חושב היום פרץ על כרטיס הכניסה של נבזלין לקבוצת "הארץ-דה מרקר", על מקור הונו, הכסף שהזרים, הלגיטימיות שהוא מחפש - וכל זה כבעל מניות ודירקטור ב"הארץ-דה מרקר".
רקע: האוליגרך שנפסל מהחזקת בזן / שלומית לן
גורלו של ליאוניד נבזלין, יליד 1959, נחרץ כאשר ענה למודעה שפרסם מיכאיל חודורקובסקי, יזם צעיר שהקים מועדון ליזמות וטכנולוגיה. השניים הפכו לשותפים, ומועדון היזמות הפך לבנק בשם מנטאפ.
השניים נעשו יועצים כלכליים לממשל הרוסי ונהנו מהיתר נדיר לסחור במט"ח. בתהליך הפרטת נכסי המדינה שהוביל הנשיא בוריס ילצין, הפך מנטאפ לבעל השליטה בתאגיד הנפט הרוסי הענק יוקוס, ששלט ב-20% מייצור הנפט הרוסי. נבזלין, שמונה לסגן נשיא, דורג ברשימת 50 אנשי העסקים המשפיעים ברוסיה, ולא חלף זמן רב עד ש"פורבס" העריך את הונו האישי בלא פחות מ-2 מיליארד דולר.
האידיליה הסתיימה כאשר פוטין עלה לשלטון ויצא למלחמת חורמה באוליגרכים. מסוף שנות ה-90 החלו להעלות האשמות שונות על התחמקות מתשלום מסים והשתלטות שלא כדין על נכסי מדינה.
נבזלין נמלט לישראל עם שני שותפים נוספים, ואילו חודורקובסקי נשאר ברוסיה, ונגזרו עליו 9 שנות מאסר. מאוחר יותר נגזרו עליו 6 שנות מאסר נוספות בגין גניבה והלבנת הון. נבזלין עצמו הורשע ב-2008 שלא בפניו בהזמנת רצח, בהתנקשות ב-4 אנשים ובגניבה, ונגזר עליו מאסר עולם. רוסיה ביקשה מישראל להסגירו, אך משרד המשפטים סירב.
עם בואו לישראל השתקע נבזלין בהרצליה-פיתוח. אשתו הראשונה ואם שתי בנותיו הגדולות חזרה תוך זמן קצר לרוסיה. כעבור כמה שנים הוא נישא לאליסיה, היום בעלת רשת לתכשיטי גברים, ולשניים יש בת בשם דנה. לפני שנתיים רכש את ביתה של ז'קלין הרציקוביץ', אמא של לוני, ברחוב גלי תכלת בהרצליה פיתוח, תמורת 55 מיליון שקל.
נבזלין לא טבע בינתיים חותם על הכלכלה הישראלית. לפני כ-6 שנים רכשו הוא ושני שותפיו 26% מחברת מודגל של דיוויד פדרמן, בעלת השליטה במפעלים פטרוכימיים, תמורת כ-50 מיליון דולר. הם גם הלוו לבעלים, שכן בנק הפועלים, שנתן אשראי לחברה, סירב לקבל את האוליגרכים כשותפים בחברה שהוא מממן.
חוסר האמון בהם נמשך עם סירובו של היועץ המשפטי לממשלה אז, מני מזוז, לאפשר לחברה להתמודד על רכישת השליטה בבתי הזיקוק בגלל ענייניהם עם הקרמלין. ב-2008 מכרו השלושה את החזקותיהם במודגל כדי לא לעמוד בדרכה של עסקת בתי הזיקוק.
ייתכן כי עתה, לאחר תעודת ההכשר שרכש לעצמו ב-140 מיליון שקל, יזכה נבזלין סוף-סוף בלגיטימציה שחיפש.
כל הזרמות הכספים לקבוצת הארץ דה מרקר / צלם: בלומברג , אריאל ירוזולימסקי , איל יצהר , אלון סיגוי
ההחזקות בקבוצת הארץ
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
