"גם אני הייתי חסר דיור בשלב מסוים בחיי, וגם אני יצאתי להפגין מול מקבלי ההחלטות. רבין היה ראש הממשלה, פואד שר השיכון, בייגה היה שר האוצר. אני באתי עם זוגות צעירים. רק התחתנתי והייתי מחוסר דיור. באנו עם קבוצת זוגות צעירים והפגנו בדרישה לבנות דירות שלושה חדרים", אומר בגילוי לב יהודה בן חמו, ראש עיריית כפר סבא, בהתייחסו למצוקת הדיור של הדור הצעיר. "הזוגות הצעירים כבר מזמן היו צריכים לצאת לרחובות להפגין נגד המחירים הגבוהים וראשי הערים צריכים לעמוד מאחוריהם".
בן חמו רחוק היום מימי ההפגנות הן, למעשה הוא נמצא מצדו השני של המתרס: בראש אחת מערי השרון ששינתה תדמית, אבל כשהוא מדבר על התקופה ההיא, אפשר לזהות בעיניו ברק של געגוע. ועם זאת, בן חמו של היום כבר לא מאמין בדירות שלושה חדרים.
- המחירים מסלקים זוגות הצעירים מהעיר.
"כשהתחתנתי ב-1993 גרתי אצל ההורים. הם אחלה הורים, באמת אני מאחל לכל אחד כאלה, בשנה זו הרגשתי מה זה להיות מחוסר דיור. ואז התחלתי מקומה רביעית בלי מעלית וסחבתי שקיות של הקניות וזה קשה, אבל בסופו של יום זה משתלם. גם המציאות היום לא פשוטה - אני מכיר את התזה ואני מכיר את התושבים האלה ממעמד הביניים ששניהם עובדים ובסוף גומרים עם מינוס. אז נוסעים פחות לחו"ל, נוסעים לחופשה משפחתית יותר קצרה בארץ, אבל בסופו של יום אנשים מרכזים מאמץ".
- מה הפתרון למחירים הגבוהים?
"רגע, אני הממשלה? אני אגיד לך מה אני מציע כפתרון. בכל עיר היום מי מחזיק בקרקע? המינהל. מי זה המינהל? מדינת ישראל. תבוא המדינה ותקצה חלק מאדמות המינהל ותקבע שלוש קטגוריות של זכאים. נגיד דוגמא, אתה בן של עשירים וההכנסה שלך גבוהה, למה שתקבל כמו ההוא שיש לו 5, 6 ילדים שבקושי מתפרנס שכר מינימום. ואז הזכאים יקבלו הנחה במחיר הקרקע".
- שהמדינה תסבסד את עלות הקרקע?
"כן. למשל, אדם ממעמד סוציואקונומי גבוה עם הכנסות גבוהות, יקבל 20% הנחה על עלות הקרקע. מישהו שמשתכר טוב, אבל לא בשמיים, יקבל 50% מעלות הקרקע, מישהו עם נקודות זכאות גבוהות, יקבל 91% הנחה מעלות הקרקע".
- מי יהיה על השיבר. מי יקבע זכאות?
"משרד השיכון והעירייה יחד. ועדה משותפת שתפעל גם בנושא מכרזים גם בנושא הבנייה, הכול. אני לא ממציא פטנט. זה נעשה בעבר בגלי העלייה הגדולים".
מינימום חמישה חדרים
כפר סבא מתאפיינת בשפע בנייה חדשה, אולם מחסור בהיצע דירות קטנות לצד מחירי הדירות שרק מאמירים, יצר מצוקה לא קטנה בקרב הזוגות הצעירים בעיר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאז 2007 לא נבנו דירות קטנות (חדר עד שלושה) בעיר. בין הדירות הגדולות נבנו בין 2007 ל-2009 רק 272 דירות 4 חדרים לעומת 723 דירות 5 חדרים. כמובן שיחד עם הצמצום בהיצע המחירים עלו, ונכון להיום מחירי הדירות, גם החדשות וגם בשוק היד 2, מרקיעי שחקים. אומנם בן חמו קושר בין הצלחת ושגשוג העיר למחירי נדל"ן גבוהים אבל גם הוא מכיר את הצורך בדירות קטנות במחירים סבירים.
"אנחנו עומדים לבנות 200 יחידות דיור לזוגות צעירים. יש שני בתי ספר שנבנו על קרקע פרטית, עשינו חישוב שאם לוקחים את שני בתי הספר, הורסים אותם ובונים במקום אחר, על השטח שהתפנה אפשר לבנות 200 דירות וחטיבות ביניים חדשות ועוד יישאר גרוש וחצי בקופה".
- והפרויקט מיועד רק לזוגות צעירים?
"כן. ורק לתושבי העיר. זה התנאי. יש גם סעיף שהכנסנו שנקרא 'בזכות אבות' שיאפשר גם לילדים שעברו לגור במקום אחר אבל ההורים שלהם עדיין בעיר להיות זכאים לרכוש דירה בפרויקט. נכון לעכשיו מתוכננים להיבנות במקום 10 בניינים עם דירות 4,5 חדרים, דירות גן של 4 חדרים וגם דופלקסים. גודל הדירות המתוכנן יהיה 100 מ"ר שטח עיקרי בממוצע והיקף הכספי של הפרויקט יעמוד על כ-300 מיליון שקל".
- למה אין בפרויקט דירות 3 חדרים?
"לא מעניין אותי שלושה חדרים ואני אגיד למה: גדלתי עם שישה אחים ועם ההורים שלי ב-2.5 חדרים. עד היום אני זוכר את הריח של הרגליים של אחי, כי היינו ישנים רגל ראש. היום הילדים שלנו שונים. יש ילד אחד וגם לו צריך שיהיה חדר מחשבים וחדר משחקים. זוג צעיר היום רוצה חדר עבודה בדירה. אני גרתי בשלושה חדרים ואז נולדה לנו הילדה הראשונה שתהיה בריאה, וכבר נהיה צפוף.
"זה לא בשמיים להוסיף עוד חדר לדירה. כיום משפחה ממוצעת עומדת על זוג ושני ילדים ובזמנו קידמו בעיר כפר סבא את נושא 5 חדרים על מנת למצב את כפר סבא כעיר בעלת רמת סוציו אקונומית גבוה. היום אני מאמין שמגיע לכל זוג האפשרות לרכוש דירה בכפר סבא. ולכן, בגלל המחירים הגבוהים בשוק ועל מנת ליצור אפשרות לזוגות צעירים לרכוש דירה אני תומך בשיווק של דירות קטנות של 4 חדרים".
- אז כמה תעלה שם דירה?
"התכנון הוא לעשות בין 15% ל-20% הנחה במחיר הדירה ממחיר השוק. בתנאי השוק של היום המחירים היו נעים בין 1.3 מיליון שקל ל-1.4 מיליון שקל".
- אי אפשר להוזיל עוד את הדירות?
"אנחנו מסבסדים את עלות הבנייה כי החברה הכלכלית תבצע. כדי להוזיל עוד את המחיר, צריך להוריד ממחיר הקרקע אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה כי משרד הפנים לא מאשר. מחיר הקרקע נקבע על ידי שמאי שמשרד הפנים מאשר אותו ואסור לך לעשות עליה הנחה".
- להערכתך, מתי ייצא הפרויקט לפועל?
"כבר העברנו את התוכנית בוועדה המקומית לפני חצי שנה ועכשיו זה בוועדה המחוזית. אני מקווה שתוך שלוש שנים נצא לדרך. אם זה היה תלוי בי כבר הייתי יוצא. אני מקווה שזה לא ייתקע בוועדה המחוזית כמו תוכניות אחרות".
איזונים ובלמים
הרעיונות שמציע בן חמו באמת אינם חדשים. הוא עצמו דיבר עליהם לא פעם בעבר ואף פנה לגורמים הרלוונטיים בממשלה. תשובות או הצעות לפעולה הוא לא קיבל. ראשי עיר רבים מדברים על הקושי שלהם עם משרדי הממשלה, ובשל העובדה שכל שינוי קטן, צריך אישור של כמה גורמים. הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, מוסיפה סמכויות וכוח לראשי הערים, דבר שיכול לקדם תהליכים מצד אחד אבל גם להוביל התנהלות בעייתית.
- למה לתת יותר כוח לרשות המקומית?
"'יותר כוח נשמע לא טוב. צריך לתת סמכויות בכדי שהעיר תתנהל בצורה דינאמית יותר. עם בקרה, כדי שחלילה לא יקרה שראשי רשויות ירשו לעצמם מיני דברים ולצערי יש היום חלק שמרשה. אבל זה לא מעיד על הכלל. יש 263 רשויות והולילנד אין בכל הארץ. הייתה תקופה, אחרי שהתפוצצה הפרשה, שאנשים חששו לכנס ועדות".
- אי אפשר לדעת באיזה רשויות יש עוד מקרים כאלה.
"שלטון מרכזי צריך לבנות מנגנוני בקרה. אסור לחכות לעוד הולילנד, צריך לתפוס את ההולילנד עוד על הנייר. תוכנית שאני מאשר בוועדה המקומית, עוברת לוועדה המחוזית, ועוד לפני שמתחילים לבנות, הוועדה המחוזית צריכה להסתכל עליה. אלא מה, יושב שם איזה מישהו וצ'יק-צ'אק חותם. אם היו בודקים את הולילנד על הנייר לא היה הפצע בירושלים".
- בהולילנד היו חשדות לדברים חמורים יותר. עוד סמכויות לרשות, זה לא פתח לשחיתות?
"גם על מי שמאשר את התוכנית בוועדה המחוזית צריך לפקח. לכן אני אומר שצריך בכל מקום איזונים ובלמים. למשל, אצלי בעירייה, פקח בנייה לא ייצא לאתר, אחרי שהבניין גמור, ויודיע שבקומה הראשונה יש בעיה. אצלנו הפקח יאשר כל קומה וקומה".
תכניתו של בן חמו להקמת מגדל בכניסה לעיר, "תקועה", כדבריו, כבר 12 שנה בוועדה המחוזית והיא דוגמא ל"רעה החולה", כפי שהוא מכנה את הוועדות המחוזיות. "אישרנו כבר מזמן מגדל 30 קומות ליד מרכז שרונה (ממוקם בכניסה הדרומית של כפר סבא. א"ח). היום יש שם קומה וחצי ואני רוצה לבנות שם הכל מחדש. כל מי שנכנס לכפר סבא, חושב שאמדוקס שייכת לכפר סבא אבל זה רעננה. זו אחת הדוגמאות הטובות להבדלי התפיסה שהיו פעם בין רעננה לכפר סבא - אמדוקס 12 קומות, שרונה קומה וחצי. זה הפער בתפיסה של שתי הערים".
מכרה זהב לקבלנים
אחד הדברים ששינו את פניה של כפר סבא בשנים אלה, הוא פיתוחה המהיר של השכונה הירוקה בגבולה המערבי. במקומם של פרדסים וקרקעות פרטיות, צמחו אלפי דירות. השכונה שעתידה לכלול עם סיום בנייתה כ-5,000 דירות, כלומר כ-20 אלף איש, חייבה את הקבלנים לעמוד בסטנדרטים ירוקים אותם קבעה העירייה, דבר שקומם בשעתו את הקבלנים נגד בן חמו והעירייה, בטענה שזה מייקר את הבנייה וגורם לעיכובים.
מיתוג השכונה כירוקה ועליית המחירים שהתרחשה במקביל הפכה את המקום למכרה זהב לקבלנים. כך למשל, חברת א.זיתוני וחברת משה ויגאל גינדי, שהיו מהראשונים להתחיל לבנות ולשווק בשכונה, דיווחו לאחרונה כי מאז ועד היום נמכרו בפרויקט 259 דירות תמורת חצי מיליארד שקל בקירוב. אין ספק ששיווק השכונה כירוקה תרם רבות למכירות ולמחירים הגבוהים. בעבר נמתחה ביקורת על כך שהירוק שם הוא בעיקר אמצעי שיווק, אבל בן חמו טוען בתוקף שמדובר במהפכה סביבתית, ולא רק בשכונה.
"ביום שהחלטנו בעירייה על תקן בניה ירוק הייתה לי פה אינתיפאדה של כל הקבלנים", נזכר בן חמו, "הם רצו לאכול אותי. הם אמרו לי שאני מעמיס עליהם, שהם לא יודעים לבנות ירוק ושעד שהם יוציאו היתר בניה אחד ייקח להם הרבה זמן. זיתוני היה הראשון שתפס את זה - פנה לחברת פרסום והלך על השיווק של הירוק. אחר כך הוא אומר לי: יהודה הירוק מה זה מוכר, זה רץ".
- אתה יכול להגיד בשקט שהשכונה היא באמת ירוקה?
"איך עושים בבית משפט? אתה עומד ומניח שם את היד על ספר תנ"ך? אני יכול להגיד לך בוודאות שזו שכונה ירוקה, מהמתקדמות, ודרך אגב היא הראשונה ואפשר לראות את זה באתר של משרד הפנים וגם של המשרד להגנת הסביבה. כל האוגדן (האוגדן הירוק - הדרישות התכנוניות שהציבה העירייה לקבלנים בשכונה הירוקה. א"ח) מיושם אחד לאחד. הירוק הוא לא הירוק הפיזי בלבד, גינות, עצים, פארקים, אלא גם חשיבה, חשיבה ירוקה, שבילי אופניים, גשרים, בטיחות חיי אדם ובניה מתקדמת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.