מעדיפים פלסטיק

הארנק הדיגיטלי הוא מושג שרץ כבר כמה שנים בתעשיית הטכנולוגיה העולמית. במדינות מסוימות, ובהן בריטניה ויפן, הוא כבר פועל ומאפשר לרכוש דרך הסלולרי כרטיסים לרכבת התחתית, למשל, בהנפת הטלפון אל מול קורא אלחוטי מיוחד. אך בשאר המקומות זהו עדיין חלום שלא התגשם לפי שעה.

חברות טכנולוגיה וסלולר רבות, לצד בנקים וחברות אשראי, הציגו בשנים האחרונות פתרונות רבים כדי לאפשר לצרכנים להשאיר את כרטיס האשראי בבית, ולשלם באמצעות הטלפון הסלולרי.

חינוך הציבור

את הדחיפה הרצינית לנושא סיפקה באחרונה ענקית האינטרנט גוגל, כשהציגה את הגירסה שלה לארנק הדיגיטלי שמבוססת על טכנולוגיית NFC, שבב קטן שמותקן על טלפונים או כרטיסי אשראי חכמים, בדומה להשקה של ישראכרט ביום ב' השבוע.

גוגל מתכוונת לאפשר דרך טלפונים המבוססים על מערכת ההפעלה הסלולרית שלה, אנדרואיד, לשלם בקופות ובעמדות מכירה שונות מבלי שיהיה צורך לשלוף את כרטיס האשראי.

ואולם חרף הרצון הטוב של הגורמים לשתף פעולה, הפתרון הסלולרי תקוע כרגע, בעיקר בשל עודף בפתרונות טכנולוגיים: לצד טכנולוגיית ה-NFC, קיימות שיטות אחרות לבצע עסקאות דרך הסלולרי, כמו המוצר של חברת Square של ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר, שמאפשר באמצעות התקן מיוחד לאייפון לעסק קטן לבצע עסקאות אשראי, או להעביר כספים בין אנשים.

התחום לא התפתח גם בשל היעדר הטמעה רחבה לטכנולוגיה. גם אם שיטת NFC היא זו שתוביל בסופו של דבר את תחום הארנק הדיגיטלי, החברות הפועלות בתחום יצטרכו לקדם אותו בדחיפות: יצרניות הסלולר יהיו צריכות להתחיל ולשלב את השבבים הללו במכשירים שלהן; חברות האשראי והבנקים יצטרכו להתאים את עצמם לקבלת תשלומים באמצעות הסלולרי; וכן רשתות השיווק ומפתחות תוכנות הניהול לקופות הרושמות יצטרכו להטמיע את הטכנולוגיה בחנויות.

ייתכן כי הארנק הדיגיטלי אכן יחליף את כרטיס האשראי בשנים הקרובות, אך דרושה מלאכה רבה עד שיגיע השלב הזה. העבודה הקשה, בסופו של דבר, תהיה בחינוך הציבור לעזוב את כרטיס הפלסטיק ולהתחיל ולשלם באמצעות הסלולרי.