בהלת המשקיעים

נדמה כי את הטקסט הזה אפשר פשוט לגזור, לשנות כמה מספרים, ולפרסם מדי שנים מספר בעיתון. בתקופה של ירידות שערים ואי-ודאות בשווקים, המשקיעים בענף קרנות הנאמנות, שוכחים את הכללים הבסיסיים בהשקעות, ופעם אחר פעם מפסידים כסף.

כלל ידוע הוא, כי לא ניתן לתזמן את השוק. כלומר, לדעת להיכנס בתקופות שפל, כשהמחירים נמוכים, ולצאת מהשוק כשהוא בשיא. למרות זאת, התנודתיות בבורסה ואי-הוודאות שרק עולה ככל שהולך וקרב חודש ספטמבר, מביאה את המשקיעים להעביר את כספם אל קרנות סולידיות יותר או לפיקדונות. זה קרה בתחילת 2008, כאשר לאחר תקופה של ירידות שערים, התחילו המשקיעים לפדות את כספם במאסות, וזה קורה בשלושת החודשים האחרונים.

קרנות האג"ח הקונצרניות הן דוגמה לתופעה. עד סוף 2008 הן גייסו קרוב ל-20 מיליארד שקל תוך חודשים ספורים. העיתונים הוצפו במודעות של קרנות אלה, שהתגאו בתשואות שלהן, והמשקיעים קנו. אך באמצע אותה שנה החלו ירידות שערים חדות בשוק האג"ח, והתברר כי המשקיעים נכנסו לשוק רגע לפני הנפילות.

גל של פדיונות לא איחר לבוא. כעבור מספר חודשים הסייקל התהפך. בשוק המקומי התחיל ראלי של שנתיים, שמחק את הפסדי 2008. ואיפה היה הכסף של אותם משקיעים בזמן הזה? חלקו בקרנות כספיות ובפיקדונות שלא נהנו מהעליות, וחלקו בבלטות.

והנה כעת זה קורה שוב. השווקים רועדים, ספטמבר מתקרב, והמשקיעים מתחילים לברוח. בינתיים באחוזים בודדים מענף הקרנות, אבל ככל שיעבור הזמן והמגמה השלילית תימשך, הפדיונות יתגברו, והמשקיעים יקבעו בכך את ההפסדים שלהם.

חששות הציבור עלו לאחרונה מדרגה, ובצדק. אבל פדיונות רוחב הם לא הדרך הנכונה להתמודד עם הסיכון. כדאי לשבת רגע, לקחת אוויר, ולחשוב באופן רציונלי איך לנהוג. זה נכון בעסקים, זה לפעמים נכון ביחסים, וזה בטוח נכון כשזה נוגע לחסכונות שלנו.