מענק מס לעובד

במסגרת הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, ובכפוף לאישור הממשלה ולשינויי חקיקה נדרשים, צפויה לקום רשות מקרקעין ממשלתית, שתחליף את מינהל מקרקעי ישראל. הרפורמה אמורה, בין היתר, לשפר את הנגישות, לייעל את הפעילות ולשמור על האינטרסים הלאומיים.

הרשות החדשה צפויה להתרכז בניהול אדמות המדינה, בשיווק ובשמירה על הקרקע. סמכויות המינהל בתחום תכנון הבנייה והפיתוח אמורות לעבור לידי משרד השיכון והרשויות המקומיות, ואילו ניהול החוכרים יועבר לחברות חיצוניות. במקביל תועבר לידי חוכרים הבעלות על קרקעותיהם.

אחת הסיבות לעיכוב הרפורמה היה הצורך בחתימה על הסכם עם עובדי המינהל. לאחרונה התבשרנו כי במסגרת הסכם העבודה החדש יחולו שינויים בשכר העובדים, ובנוסף הם יקבלו "מענק חתימה ורפורמה" בסך 30 אלף שקל כל אחד.

ככלל, תשלומי מעביד לעובדו מהווים הכנסת עבודה החייבת במס לפי שיעור המס השולי הרלבנטי לעובד. אולם כאשר מקבל העובד מענק במסגרת שינוי ארגוני, עשויה להתעורר השאלה אם תשלום זה ודומיו יכולים להיחשב להכנסה הונית ולצמצם את חבותו במס, לאור הפער שנוצר מתחילת שנת 2003 בין שיעורי המס ההוניים לבין שיעורי המס הפירותיים.

ההשלכות של סיווג הכנסתו של העובד כהכנסה הונית, ולא כהכנסה פירותית שוטפת, יכולות להיות רחבות היקף ולהשפיע על סקטורים שונים במשק. פסק הדין האחרון בסוגיה, שנתן השופט רון סוקול מבית המשפט המחוזי בחיפה בפרשת העובד השכיר חיים ניסים, מבשר טובות לעובדים (ע"מ 859-08).

פרשת חיים ניסים

במסגרת הפרטת חברת בתי-הזיקוק לנפט (בז"ן) שולמו לעובדי החברה מענקי פיצול והפרטה. לגישת העובד חיים ניסים, המענקים היוו הכנסה הונית החייבת במס לפי שיעור מקסימלי של 20%. אך לגישת פקיד השומה חיפה, המענקים חייבים בשיעור המס השולי (הפירותי) הרלבנטי, ולחלופין - אם ייקבע כי ההכנסה הונית, יש לקבוע את שיעור המס ההוני בהתחשב במועד תחילת עבודתו של העובד בבז"ן.

השופט סוקול פתח במספר הבחנות עקרוניות בין ההכנסה הפירותית השוטפת לבין ההכנסה ההונית. הכנסה פירותית נובעת משימוש בגורמי הייצור של הנישום, מעבודתו או משימוש בהונו של הנישום בעבר, שהביא לגידול בשוויו של הנכס, והיא מהווה תשואה על הנכס. לעומת זאת, הכנסה הונית מתקבלת ממכירת גורמי היצור ונובעת מגורמים חיצוניים המביאים לשינוי בצפי זרם ההכנסות העתידיות הצפוי (שטרם מומשו) מן הנכס.

בית המשפט הבהיר כי לא כל תקבול שמקבל עובד ממעבידו מהווה בהכרח הכנסת עבודה החייבת במס כהכנסה פירותית. אחת הדוגמאות המרכזיות לדיון בשאלת סיווג תקבולים שמקבל עובד ממעבידו כתקבולים הוניים היא מענקי פרישה שמקבל עובד בסיום עבודתו.

המצדדים בסיווג מענק פרישה כהכנסה פירותית נתמכים בהגדרת המענק כתשלום נוסף בגין תקופת עבודתו של העובד. המסווגים את המענק כתקבול הוני סבורים כי התשלום משולם כפיצוי בגין אובדן מקום העבודה ומקור ההכנסה.

לפיכך, תקבול שמקבל עובד ממעבידו יסווג בשים לב למהותו ולטיבו ובהתאם לעילת תשלומו. תקבולים שמקבל עובד בגין עבודתו למען מעסיקו, יסווגו כהכנסת עבודה. תקבולים שמקבל עובד עבור זכויות המוקנות מעבר לזכותו לתשלום שכר או כפיצוי בגין פגיעה בזכויות כאלה לא יסווגו כהכנסת עבודה, ואם התקבול מהווה מכר של זכות או פיצוי בגין פגיעה בזכות של העובד, הוא יסווג כהוני.

סיווגם לצורך מס של המענקים שקיבלו עובדי בז"ן במסגרת ההפרטה דרש את בחינת המקור למענק, כלומר, השינוי המבני בעסק. שינויים מבניים בעסק כוללים שינויים פנים-ארגוניים - כגון העברת עובדים מאגף לאגף, שינוי תפקודי אגפים, סגירת אגפים ומחלקות, מינוי בעלי תפקידים; ושינויים חוץ-ארגוניים - כגון מכירת העסק כולו, פיצולו לעסקים נפרדים ועצמאיים ומכירת חלקים מהעסק.

השינויים הפנים-ארגוניים לא היו רלבנטיים למקרה זה, אך השופט סוקול העיר כי זכות היתר הניהולית של המעביד לביצוע שינויים פנים-ארגוניים היא רחבה ביותר, ולכן אינה משפיעה בדרך-כלל על זכויות העובדים.

לעומת זאת, בית המשפט העליון הכיר בזכותם של עובדים להתנגד לשינויים מבניים חוץ-ארגוניים ובזכותם להיחשב למפוטרים ולקבל פיצויי פיטורים ממעסיקם, אלא אם יושג עמם הסכם. בתי הדין לעבודה הכירו גם בזכותם של עובדים, המעוניינים להתנגד לשינויים מבניים, לנקוט צעדים ארגוניים כגון שביתה והשבתה.

השופט סוקול קבע כי עובד המסכים לשינוי מבני וכן להמשיך לעבוד אצל המעסיק החדש, מוותר על זכותו החוזית לעבוד אצל מעסיקו הקודם ועל זכותו לפיצויי פיטורים מהמעסיק הקודם. בגין הוויתור על הזכות להמשיך לעבוד אצל מעבידו הקודם משולם הפיצוי, אשר קרוב יותר במהותו ל"מענק פרישה" מאשר לשכר בגין תקופת עבודתו של העובד בעבר, ולכן לא נכון לסווגו כהכנסת עבודה אצל העובד.

במקרה זה, גם אם הצדדים לא ידעו להגדיר את עילות התשלום במדויק, התקבול נועד להשיג את הסכמת העובדים לתהליך ההפרטה, הסכמה שנדרשה לאור זכות העובדים להתנגד להליך ולדרוש את המשך העסקתם על-ידי המדינה. מדובר, אם כן, בתקבול הוני, בגין ויתור על הזכות להמשיך לעבוד אצל המעסיק הקודם וויתור על הזכות למנוע את השינוי.

גם בשאלת מועד רכישת הזכות, ובהתאמה - שיעור מס רווח ההון הרלבנטי, קיבל השופט סוקול את עמדת עובדי בז"ן. אמנם, לעובד קמות זכויות שונות כלפי מעבידו מיד עם תחילת עבודתו. אך הזכות לדרוש מהמעסיק להמשיך להעסיק את העובד בעת שינוי מבני, ולהתנגד לשינויים אורגניים, קמה לעובד רק מרגע ההחלטה על השינוי. לכן, רק מרגע זה יש לראות בעובד כמי ש"רכש" זכות להתנגד לשינויים.

מבט לעתיד

פקיד השומה ערער לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ורו"ח אהרון אליהו, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים, הודיע כי גישת רשות המסים נותרה בעינה, קרי - שמדובר במענקים החייבים במס כהכנסת עבודה.

סיווג התשלומים אשר מתקבלים במסגרת שינויים מבניים חוץ-ארגוניים כתקבולים הוניים, כמו גם קביעת מועד רכישת הזכות נשוא התקבול לעת ההחלטה על השינוי, עשויים לצמצם את חבות המס ביותר ממחצית במקרים רלבנטיים, בהנחה שגישה זו תתפוס אחיזה.

יחד עם זאת, בנוסף לעובדים, גם על המעסיקים ומשלמי המענקים מוטלת החובה שבדין לוודא כנדרש את סיווג התקבול ואת שיעור המס הרלבנטי, ולפנות במקרים מסוימים לרשות המסים לקבלת אישור מראש.

חשובה באותה מידה היא האפשרות להשליך ממקרה זה לסוגיות אחרות הדורשות הבחנה בין הכנסות הוניות להכנסות פירותיות, ובחינה של שאלת מועד רכישת הזכות ההונית.

הכותב הוא ממשרד עורכי הדין ד. פוטשבוצקי.