מאמרו השבועי של אלי ציפורי, סגן עורך "גלובס", שפורסם בסוף השבוע במהדורה המודפסת ובאתר האינטרנט של "גלובס", עורר הדים רבים. במאמר הודגשה מצוקת מעמד הביניים נוכח נטל המסים העקיפים, וכן קריאה לשר האוצר יובל שטייניץ להתפטר מתפקידו.
י', עובד היי-טק שקרא את המאמר, שלח ל"גלובס" מכתב תגובה המתאר היטב את שחיקת מעמד הביניים בישראל.
להלן מכתבו המלא של י':
קראתי את הטור בנושא מסים עקיפים ויובל שטייניץ, ואני כותב כי נראה לי שרק העיתונות תוכל, אולי, להזיז משהו בנושא.
אני עובד בתחום ההיי-טק (תקשורת מחשבים), ואשתי בתחום הביוטק (מחקר). לשנינו תארים מתקדמים, 15-20 שנים ניסיון, ומכל מי שלמד איתנו בטכניון ובאוניברסיטה, אנחנו כמעט היחידים שנשארו בארץ. ואני מדבר על מהנדסי מחשבים, מהנדסי תקשורת, חוקרים בתחומי הביולוגיה והכימיה, כלכלנים, רופאים ועוד.
אם תשאל אותם למה עזבו ולמה אינם חוזרים, רובם יגידו לך שהיו חוזרים מחר בבוקר, אבל כלכלית הם לא יכולים, כי אף שהבית שלהם כאן, הם לא מוכנים לרדת בצורה חדה כל-כך ברמת החיים.
אני מדבר על אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים שעובדים כשכירים או כעצמאים קטנים, מה שנקרא מעמד הביניים הגבוה. אני מדבר על האוכלוסייה שבורחת מכאן בהמוניה. אני מדבר על זה שהיום, כאשר אני נוסע לבוסטון או לערים מרכזיות אחרות, יש לי חברים בכל שכונה, ואני לא אומר את זה בגאווה, אני אומר את זה בדאגה. אם מחר אני ומשפחתי מחליטים לעזוב, בעיות התאקלמות שהיו לאלה שעזבו כבר לפני 20 שנה לא יהיו לנו.
בלוף הממוצעים
ולמה רמת החיים בארץ נמוכה בהרבה? התשובה היא אחת - מסים. הכי גבוהים בעולם. שלא יבלבלו לנו את המוח אנשי יחסי הציבור של משרד האוצר על כך שבממוצע המסים בארץ אינם גבוהים, והמסים הישירים נמוכים מממוצע ה-OECD, ושבעצם מחיר הדלקבארץ הוא כמו הממוצע באירופה. כולנו מכירים את הבדיחות על ממוצעים.
אם אני, כבעל עסק, מושך משכורת של 35 אלף שקל עם שווי רכב של כמעט 8,000 שקל ומקבל שכר של 18 אלף נטו, בעוד עלות השכר היא 42 אלף שקל, זה מצב הזוי לגמרי. יותר מחצי הולך למסים.
יותר מכך, במחיר שבו אנחנו קונים כלי רכב פשוט לאשתי, מאזדה 3, אפשר לקנות מרצדס בינונית בארה"ב או קנדה (120% מס על מכוניות). ומחירי הדירות הזויים לגמרי משום שכ-50% מהמחיר הוא מס, והמדינה לא משחררת קרקעות כדי למנוע ירידת מחירים, והמס על הדלק הוא 150% (ובעלייה). בסופו של דבר, אם אתה עובד היי-טק או חוקר או רופא, 75%-80% מההכנסה שלך הולכת למסים.
הבעיה היא לא בברוטו. חבר, שהוא כירורג בכיר בבית-חולים בבוסטון ומרוויח 250 אלף דולר בשנה, משלם בסביבות 20% מס, ונשארים לו 200 אלף דולר בשנה, כ-80 אלף שקל בחודש. בארץ, על אותו ברוטו יישאר לו לכל היותר 40% בנטו. כך גם לגבי מהנדס המרוויח 120 או 150 אלף דולר בשנה. אחרי שהוא עשה את החשבון, בתוספת מלחמות, לחץ, נהגים מטורפים ועוד, הוא פשוט לא חוזר.
ושלא יספרו לנו שבארה"ב הדיור יקר יותר או שביטוחי הבריאות יקרים. ברוב ארה"ב הדיור זול באופן משמעותי מבישראל, וביטוח בריאות טוב יקר בארץ הרבה יותר. בארה"ב, ב-1,000-1,200 דולר בחודש למשפחה אתה קונה את ביטוח הבריאות הכי טוב שיש. בארץ, רק מה-5% שביטוח לאומי לוקח על מס בריאות אנחנו עוברים את הסכום הזה...
ההיי-טק הצטמצם
יש שתי גישות במדינות המערב. האחת היא הגישה האירופית, האופיינית במיוחד למדינות סקנדינביה, שבהן המסים גבוהים מאוד (עדיין לא כמו בישראל), אבל המדינה דואגת לכל - חינוך מעולה, שירותי בריאות ברמה גבוהה, פנסיה מכובדת לכולם ועוד. הגישה השנייה היא הגישה האמריקנית - נגבה מסים נמוכים מאוד, ותסתדר לבד. בישראל אימצו גישת ביניים - מסים רצחניים שלא משאירים שכר פנוי, והמדינה לא דואגת לך לכלום.
אני אומר דבר פשוט מאוד. אני לא בוכה על הרופא הבכיר או על איש ההיי-טק שמרוויחים 200 אלף שקל נטו בחודש. אפשר לחיות עם זה. ודאי שפועל הטקסטיל מדימונה, עובד העירייה או עובד המדינה לא יבינו בכלל על מה אני מתלונן. אני הרי מ"עשירי הארץ". אבל המתחרה על לבם של הרופא או איש ההיי-טק הוא לא עובד הטקסטיל, אלא בית-חולים או חברת היי-טק בארה"ב, קנדה או אירופה, שמציעים לו אותו שכר, אבל בנטו הוא יקבל הרבה יותר. וזה ש"ממוצע" המסים בארץ הוא אולי כמו הממוצע ב-OECD, זה לא מעניין את הרופא, הכלכלן או החוקר שקיבל הצעה מחו"ל.
בגלל זה הרפואה קורסת, ההיי-טק דועך, ואין כבר מרצים לכלכלה באוניברסיטאות בארץ. כולם כבר ברחו. וזה שאנחנו רואים כל הזמן נתונים "מעודדים" על צמיחה, זה בלוף וזה יתפוצץ לנו בפנים, ולא בעוד הרבה זמן.
לפני כמה חודשים ראיתי למשל דוח של השקעות במערכות מידע בחברות. לפני 15 שנה ההשקעות בהיי-טק היו כ-25% מהשוק. ב-2010 - 15%. כלומר, ההיי-טק בארץ הצטמק ב-40%. היום 25% מההשקעות הולכות לתחום הפיננסים. מזה לא מתקיימת מדינה. אם הבנקים ומוסדות פיננסיים אחרים מרוויחים עשרות מיליארדים בשנה, זה לא אומר שישנה צמיחה. זו פיקציה.
עוד דבר קטן. עובד היי-טק בארץ, עם 6-8 שנות ניסיון, מרוויח כ-25 אלף שקל ברוטו. תוסיף לזה רכב (3,000 שקל פלוס דלק) ותנאים סוציאליים (כ-35% נוספים) - והגעת לעלות מעביד של כ-40 אלף שקל. העובד עצמו מביא הביתה כ-13,500 שקל. מדובר בעלות שכר של כ-480 אלף שקל בשנה, כ-140 אלף דולר בשנה.
בארה"ב, עובד כזה עולה 15%-20% פחות. כלומר, מהנדס אמריקני עולה פחות ממהנדס ישראלי באופן משמעותי. ושלא יספרו לנו כמה המהנדסים הישראלים הם הכי טובים בעולם. הם טובים, אבל יש לא פחות טובים מהם.
עכשיו ברור למה חברות בורחות מכאן? כי אם מהנדס אמריקני, קנדי או אוסטרלי עולים פחות מישראלי, אז מי המשוגע שישקיע כאן? ציונות? אז במוטורולה מפטרים, בקומברס מעבירים את הפיתוח לארה"ב, בטקסס אינסטרומנטס מצמצמים, ברד מפטרים, באינפיניון סגרו לפני שנים, באלווריון מעבירים פיתוח לרומניה, באמדוקס לקפריסין, והרשימה עוד ארוכה.
פה ושם שר כזה או אחר מצטלם עם איזה משקיע שהגיע לארץ, אבל זה לא המצב. אם מישהו לא יעשה משהו, זה יתפוצץ לנו בפנים. חבית אבק השריפה כבר רועדת.
* נכתב על-ידי י' (השם המלא שמור במערכת)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.