בתום דיון סוער: הכנסת אישרה הלילה את חוק החרם

"חוק החרם" אושר אמש (ב') בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. על-פי החוק, יוטלו סנקציות על אדם או ארגון שיקראו להחרים את ישראל או קבוצות מסוימות מתוכה בגלל מיקום גיאוגרפי. אדם שייקרא להטלת חרם יהיה פגיע לתביעה מצד מי שרואה את עצמו כנפגע - מבלי שייצטרך להוכיח כי נגרם לו נזק.

בקריאה השלישית תמכו בהצעת החוק 47 חברי כנסת, בעוד ש-38 חברי כנסת התנגדו לה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק נעדרו מהדיון. יו"ר הכנסת ראובן ריבלין לא השתתף בהצבעה אך הביע הסתייגות מתוכן החוק.

יוזם ההצעה, ח"כ זאב אלקין, אמר עם תום הדיון כי "הכנסת שמה קץ לעוולת החרמות הבאות מתוכנו". לדבריו, "חוק החרם לא בא לסתום פיות אלא להגן על אזרחי ישראל".

מסיעת קדימה נמסר בעקבות אישור החוק כי "הממשלה חצתה קו אדום של טיפשות מדינית וחוסר אחריות לאומית, וחוק החרם הינו אות קלון על מצחה".

ח"כ גלאון: "הקואליציה מנהלת מערכה נגד הדמוקרטיה"

החוק אושר במליאת הכנסת לאחר מחלוקות וביקורות רבות. טרם ההצבעה קרא יו"ר מפלגת בל"ד, ח"כ ג'מאל זחאלקה, להפרה המונית של החוק, והסביר כי "זו צריכה להיות התגובה לחוק כזה. זהו חוק היסטורי, והוא יעודד חרם מוגבר עוד יותר על התנחלויות ומוצריהן".

ח"כ זהבה גלאון ממפלגת מרצ הביעה גם היא את התנגדותה לחוק ואמרה כי "הקואליציה החליטה לנהל מערכה נגד המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל". לדבריה, "זוהי קואליציה של מתנחלים שמחרבת את הלגיטימציה שעוד נותרה לישראל בעולם".

גלאון הזהירה כי לאחר אישור החוק, "אנשים בעולם החופשי ישאלו את עצמם האם ישראל היא עדיין מדינה דמוקרטית".

"החוק נועד להשתיק את הדיון הציבורי"

ארגוני זכויות האדם עדאלה, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, רופאים לזכויות אדם וקואליציית נשים לשלום, הודיעו כי בכוונתם לעתור לבג"ץ נגד חוק החרם שאושר בכנסת ולבקש את ביטולו המיידי.

העותרים יטענו כי מדובר בחוק בלתי חוקתי המגביל את חופש הביטוי הפוליטי, מנוגד למשפט הבינלאומי בהיותו מחייב גם תושבי מזרח ירושלים לשתף פעולה עם הכיבוש, וגם פוגע בעיקרון השוויון בהיותו מנסה להגן על עמדה פוליטית אחת בעודו מגביל עמדות אחרות. עוד ייטענו הארגונים כי החוק מנוגד לעקרונות חוקי הנזיקין.‬‬

מוקדם יותר היום הזהיר היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, מפני השלכות בעייתיות של חוק החרם. בחוות-דעת שהוצגה לנשיאות הכנסת כתב ינון כי "החוק בנוסחו הקיים מהווה פגיעה בליבת חופש הביטוי הפוליטי במדינת ישראל, והמרכיבים המצויים בו מגיעים על סף האי-חוקתיות וייתכן שמעבר אליו".