"היכולת של הרגולטור להתמודד עם היקף השינויים והמהירות שלהם היא די מוגבלת. התהליכים של חקיקה ורגולציה הם מאוד איטיים ולפעמים לוקחים שנים" - כך אמר היום (ד') עומר טפר, סמנכ"ל שלדור, שהציג את הרגולציה בשוק התקשורת. טפר דיבר בפאנל שעסק בתמורות בתקשורת הקווית במסגרת ועידת תקשורת, נתח שוק ודיגיטל 2011 של "גלובס".
לדברי טפר, "מהירויות הגלישה באינטרנט בישראל הן מהנמוכות בקרב מדינות ה-OECD. מבחינת עלות חבילות הגלישה באינטרנט לצרכן, ישראל היא זולה יחסית כשמדובר בחבילות גלישה קטנות ובינוניות, אבל בחבילות גלישה גדולות ישראל היא מהיקרות בעולם. ישראל חריגה גם בהיעדר פריסת התשתיות האופטיות".
טפר אמר כי הרגולטור צריך לאפשר לחברות תנאים לתחרות לצמצם את הרגולציה השוטפת וההתערבות והבקרה, ולהשתדל להתאים את מודל הרגולציה לשוק התקשורת הדינמי.
יהודה סבן, רכז תקשורת ותיירות באגף התקציבים במשרד האוצר, אמר כי בכל פרמטר ברגולציה אנחנו נמצאים במצב מאוד רע יחסית למדינות אחרות. לדעתנו הדבר המרכזי שמפריע לפיתוח המשק ברמה הטכנולוגית זה אי קיומן של קבוצות שיכולות לפעול בצורה חופשית ומלאה כפי שפועלות במדינות אחרות".
"לקוחות חדשים בסלולר משלמים פי 10 מוותיקים"
עדן בר טל, מנכ"ל משרד התקשורת, אמר כי "יש שתי קבוצות בשוק התקשורת שיש להן הכול. אם הן ישמרו על זה יווצר להן יתרון משמעותי מול 2 הקבוצות הנוספות בשוק שלא מציעות את כלל השירותים (אינטרנט, טלפוניה וסלולר - י.נ)".
לדבריו, צריך למנוע בכל תוקף מועדון סגור, כי בסופו של דבר הצרכן משלם את המחיר. מועדון כזה של חברות תקשורת מייצר מצב שנקודת שיווי-המשקל ביניהן קבועה בפונקציה של מספר מתחרים ושיווי-משקל בשוק הסלולר הוא עליית מחירים. הרווחים העצומים של החברות מצד אחד, שזה דבר שלא צריך להפריע באופן עקרוני אבל מעלה סימני שאלה, זה מביא לכך שלקוחות חדשים משלמים פי 10 מלקוחות ותיקים - וזה מצב שצריך להפריע. כרגולטור, אתה צריך לשים לב שיהיו השקעות בתשתיות וכדי להגיע לזה צריך לצמצם רווחים ולתת תמריצים לשוק כמו חברה חדשה עם תשתית חדשה. יש למדינה כלים לתמרץ".
בר טל התייחס למשא-ומתן של המפעילים הווירטואליים עם חברות הסלולר לגבי שימוש ברשת שלהן, ואמר כי "אף מפעיל וירטואלי לא פנה אלינו כדי שנתערב לאחר חצי שנה של משא-ומתן עם מפעילות הסלולר. אני לא יכול להיכשל במבחן שעדיין לא הביאו לפתחי".
הוא הוסיף כי "תחום התקשורת שונה מתחומים אחרים, כמו בנקים. אצלנו עושים סל שירותים וזה נותן יתרון עצום ללקוח ויתרון שיווקי עצום לחברות שיכולות להציע יותר שירותים. חייב להיות מצב שכל שחקן יוכל לתת באנדל (סל שירותים) ולצאת איתו לשיווק".
רועי רוזנברג, סגן הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים העסקיים, הוסיף כי "מי שחושב שפריסת שטיח אדום לכל מתחרה שרוצה להיכנס לשוק ורגולציה שעושה לו חיים קלים, זה בהכרח שיפור בתחרות אז יש לנו מחלוקת איתו. אין ספק כי שוק התקשורת, לפחות מודל 2009-2011, יכול היה להיות יותר תחרותי אם הייתה יותר גמישות בתעריפים. בנושא הפרדה מבנית צריך יותר גמישות. אין פה הפרדה בין בעלויות - החברות הבנות של בזק מוחזקות ב-100% על-ידי בזק, המנהלים ממומנים על-ידי בזק - זו אולי הפרדה טכנית אבל זו לא הפרדה אמיתית. הפרדה אמיתית יכולה לשמש של ככלי של יום הדין".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
