האם ישראל נמצאת על המסלול המהיר להפוך למעצמת פיתוח פורמטים לחו"ל? שאלה זו נידונה היום (ד') בהרחבה בוועידת תקשורת, נתח שוק ודיגיטל של "גלובס", שנערכה במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב.
בפאנל מיוחד שהנחה עורך מגזין "פירמה", לי-אור אברבך, ועסק במכירת פורמטים לחו"ל, ניסו בכירי התעשייה להיענות לאתגר ולנתח את הסוגיה ממספר זוויות שונות.
בין משתתפי הדיון היו שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת; רם לנדס, יוצר "מחוברים"; נאור ציון, תסריטאי ובמאי, יוצר "החברים של נאור"; אבי ארמוזה, מנכ"ל ארמוזה פורמטים; נדב פלטי, מנכ"ל ונשיא קבוצת דורי מדיה; רן תלם, סמנכ"ל התוכניות של זכיינית ערוץ 2 קשת; תמי לנדסמן, מנכ"לית דיסני ישראל; ואסף גיל, מנכ"ל גיל הפקות.
בין היתר דנו משתתפי המושב בשאלות - מהו פורמט? מה הפטנט שבו? איך מוכרים פורמט? איך מרוויחים מפורמטים בחו"ל? מה הם המודלים העסקיים המנצחים ליצוא פורמטים? והאם התוכן בדרך להיות ענף היצוא המוביל של ישראל?
לדברי רן תלם, "למכור פורמטים לארה"ב זה כמו למכור קרח לאסקימוסים. הם מסבירים לך על הפורמט שלך, הם אומרים לך מה לא טוב בפורמט שלך. אם בישראל הדמות של איצקו מ'רמזור' היא של מוכר בחנות צעצועים מעפנה שאשתו רודה בו, בארה"ב הוא כבר הפך לעורך דין מצליח.
"בסופו של דבר עלתה תוכנית 'רמזור' אחרת לגמרי בארה"ב. 'חטופים', שהיא סדרה שהופקה בארץ, בהשוואה ל'רמזור', העבודה עליה הייתה שונה לגמרי. תהליך הכתיבה היה משותף, ובאופן כללי נוצרה תחושה אחרת מאשר ב'רמזור'".
אבי ארמוזה אמר כי "לפני 5 שנים התעשייה הזאת לא הייתה קיימת. היום יש אנשים בישראל שמתפרנסים רק ממכירת פורמטים. ארה"ב היא יעד מובהק, כי כל העניין מבוסס על אחוזים מהפקת התוכנית. אם בישראל עולה הפקת תוכנית 100 אלף דולר, אז באה"ב זה יעלה כמה מאות אלפי דולרים".
עוד אמר ארמוזה כי אחרי מכירת הסדרה לארה"ב יש סבירות שיקנו אותה עוד מדינות באירופה.
נאור ציון התחבר מאוד לדבריו של תלם: "כשהתחלנו האמנו מאוד ב'החברים של נאור', ואפילו חתמנו עם ערוץ 10 שהזכויות של הסדרה הן שלנו. האמריקנים עושים סדרות יותר טובות מאשר קולנוע, ככה שאסור לך בשום אופן לוותר על מה שאתה מאמין בו. מאוד קיוויתי ש'רמזור' יעבדו, אבל לבי היה איתם כשהבנתי מה קורה ברגע שממדרים אותך מהפקה של תוכנית שאתה יצרת. השאיפה שלי בחיים זה לא להיות בימאי של תוכנית בארה"ב, אבל כן היה חשוב לי להיות חלק מהליהוק".
רם לנדס ציין כי מדובר ב"חתיכת מסע מפרך. צריך להכיר את השוק המקומי, את האנשים המקומיים. הדיאלוג עם אנשי מקצוע בארה"ב הוא הכי קשה בגלל השחצנות, אבל אפילו שם אחרי 3-4 פגישות הוא מתחיל להיות פורה ומעניין. חוץ לארץ הוא פתרון טוב מאוד, כי אתה יכול לפרוץ לשווקים אחרים".
לדעת אסף גיל, אין ספק כי "בשנתיים-שלוש האחרונות ישראל הופכת להיות מקום שהעולם מתמקד בו. יש פוטנציאל קריאטביות איכותי מאוד. כשפורמט עולה לאוויר בארה"ב זה מקדם מטורף למכירה של פורמטים לחו"ל".
תמי לנדסמן ציינה כי דיסני פיתחו בישראל "את 'יוני והמחוננים' (באנגלית הסדרה נקראת GIFTED), שהופקה כולה בעזרת יועצים של דיסני העולמית שהגיעו לארץ. אחד הדברים שאולי כדאי לבדוק הוא להכניס את ישראל לאיגוד ההפקה האירופאיות, כי ישראל יכולה להפוך לחממה שמפיקה לחברות בינלאומיות".
נדב פלטי ציין כי "הכסף הגדול מגיע מהעולם ולא מארה"ב. את 'חצויה', שעשינו עם הוט, מכרנו ל-187 מדינות" עוד ציין פלטי כי "אנחנו צריכים לעבור לשלב המסות כי הערוצים פה בקושי נותנים לנו לגמור את החודש".
שרון קדמי סיכם כי "אין שום סיבה שאם אנחנו מצליחים לייצר בתחום אחר, לא נצליח לשכפל אותו לתחום הזה. הכיוון הוא לנסות לייצר שהמדינה תהיה שותפה. הממשלה יכולה לפעול ולחייב הפקות".
ועידת תקשורת נתח שוק ודיגיטל / צלם: איל יצהר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.