המשקיעים בארה"ב לא יודעים אם לצחוק או לבכות: הלילה (ד') אישר בית הנבחרים בקונגרס האמריקני את הצעת החוק הרפובליקנית מרחיקת הלכת, להעלאת תקרת החוב הממשלתית בעוד כ-2.4 טריליון דולר, תוך שהוא מתעלם מהאפשרות כי התוכנית תיפול כבר בהצבעה הבאה בסנאט. במידה ולא יקרה כן, הודיע נשיא ארה"ב אובמה זה מכבר כי יטיל וטו על ההצעה המדוברת ברגע שתונח על שולחנו.
הצעת החוק, שעברה ברוב של 234 צירים (בתוכם רק כחמישה דמוקרטים) לעומת 190 צירים שהתנגדו (ובהם רק תשעה רפובליקנים), קובעת קיצוצים בהיקף של 5.8 טריליון דולר בתקציב הפרישה לעשר שנים, וכן קובעת כי הוצאות הממשלה לא יעלו מעל לשיעור מסוים מהתמ"ג, שעדיין לא נקבע. בנוסף, הסעיף המרכזי של הצעת החוק קובע כי יש להוסיף תיקון לחוקה האמריקנית, שלפיו התקציב הממשלתי חייב להיות מאוזן תמיד.
זאת, לאחר שהגוש הימני-קיצוני של מחוקקים רפובליקנים, שנבחרו בתמיכת אנשי "מסיבת התה", התעקש על עמדתו כי רק תיקון בחוקה יוכל להטיל רסן משמעתי על הגחמות הבזבזניות של וושינגטון. בעוד בבית הנבחרים הגדירו את ההצעה שהועברה כ"הדוקה ומאוזנת", מתייחסים בבית הלבן לאפשרות כי ההצעה תיפול כבר בסנאט, והגדירו אותה כ"שפופה ומפורקת".
הצבעת סרק
למרות עליות השערים בשווקים הגלובליים הבוקר ברקע ההודעה על אישור הצעת החוק, יש לכתוב את הדברים כפשוטם: מדובר בהצבעת סרק. הצעת החוק עברה בבית הנבחרים ברקע הודעתו של אובמה זה מכבר, כי יטיל עליה על ההצעה וטו במקרה שהסנאט יתמוך בה - מקרה שהוא בלתי סביר גם כך. גם יו"ר בית הנבחרים (וראש הסיעה הרפובליקנית בבית) ג'ון ביינר, שהצביע בעד הצעת החוק, הודיע מיד לאחר סיום ההצבעה כי יהיה זה "אחראי" לגבש תכנית חלופית, במאמץ להעלות את תקרת החוב ולמנוע מצב שבו תיאלץ ארה"ב להכריז על חדלות פרעון.
ההתגמשות הניכרת לעין של ג'ון ביינר היא אחד הסימנים לכך שאחיזתם של אנשי "מסיבת התה" בממסד הרפובליקני מתחילה להיחלש. נזכיר כי הרפובליקנים הציגו עד כה חזית אחידה נגד דרישת אובמה והדמוקרטים להעלות מיסים במסגרת הסכם הפשרה על הקיצוצים בתקציב, כדי לאפשר את העלאת תקרת החוב. אולם, בחזית זו מתגלים באחרונה סדקים - שנובעים בעיקר ממציאות פוליטית קרה: שלושה סקרים חדשים של כלי התקשורת המרכזיים בארה"ב מצביעים על התגברות של הטינה הציבורית כלפי הרפובליקנים בגלל עמדותיהם הנוקשות וסרבות המס שלהם. ובעוד שהגרעין הקשה של הסרבנים, בעיקר צירי בית-הנבחרים, מתחפר בעמדותיו, בקרב הרפובליקנים בסנאט נשמעים רעיונות חדשים לפיתרון בעיית התקציב.
הצעה חדשה לדמוקרטים
דווקא ביום שבו אושרה הצעת החוק בבית הנבחרים, הביע אובמה תמיכה בתוכנית קיצוצים נוספת בסך 3.7 טריליון דולר בתוכנית הפרישה לעשר שנים, שלטענתו יכולה להיות עליה הסכמה רחבה בקונגרס - בית הנבחרים ובסנאט. לפי ההצעה החדשה, יועלו ההכנסות ממיסים בכטריליון דולר, כאשר הקיצוצים עליהם אובמה מוכן לחתום ייפגעו בין היתר, בתוכניות רשת הביטחון החברתי (ביטוח לאומי ומדיקייר, הביטוח הרפואי לגימלאים) - שיקרות מאד לליבו. בקיצור נמרץ, אובמה מצביע על נכונותו לפגוע בבסיס התמיכה הדמוקרטי כתמריץ לרפובליקנים לנקוט עמדות בלתי פופולריות בקרב בסיסי התמיכה שלהם.
רעיונות חדשים אלה משחקים לידיו של אובמה, שמוסיף לנסות למצוא את שביל הזהב, את הפשרה שתדבר אל "המבוגרים האחראים" בשתי המפלגות, כפי שהתבטא אחד מעוזריו. אתמול כאמור הפיח אובמה רוח חיים במסגרת הצעת הפשרה החדשה. זו הוצעה על ידי קבוצה של סנטורים משתי המפלגות, שנחשבה מתה עד לפני כמה ימים.
מדובר בשלושה סנטורים דמוקרטיים ושלושה רפובליקניים שהקדישו חודשים לגיבוש נוסחאות שיתקיפו את הגירעון התקציבי משני כיוונים: קיצוצים בהוצאות הממשלה מצד אחד, והעלאת ההכנסות ממיסים, בעיקר באמצעות סתימת פרצות בחוקי המס, מצד אחר. אתמול כאמור, הביע אובמה תמיכה באחת מהנוסחאות הללו, לאחר שנודע לו שעשרות סנטורים משתי המפלגות, נוטים לתמוך בה.
הזמן הולך ואוזל
ברקע, מוסיף החול בשעון של הממשל האמריקני להיגמר, כשהולך ואוזל הזמן להגעה להסכם פשרה על קיצוצים בתקציב והעלאת תקרת החוב עד ה-2 לאוגוסט - אז, כידוע, תיאלץ ארה"ב להכריז טכנית על חדלות פירעון במידה ולא יוסכמו ההסכמות המדוברות. מהלך זה, כך סוברים מומחים פיננסים רבים ברחבי העולם, יגרור את כלכלת ארה"ב ואת השווקים הגלובליים כולם לטלטלה עזה.
למרות זאת, נראה כי המחוקקים הרפובליקנים והדמוקרטים מעדיפים שלא למהר להגיע להסכם פשרה אמיתי בין הצדדים, ומנהלים מעין "משחק שחמט" שכולל מהלכים מחושבים של שני הצדדים - שנועדו להאיר באור מגוחך את פעולותיו של הצד השני. בינתיים, נראה כי המשחק הפוליטי הוביל בליל אמש לצעד שקידם את כלכלת ארה"ב צעד קדימה ושני צעדים אחורה.
אובמה מתחזק בסקרים
ה"וול סטריט ג'ורנל" כותב הבוקר: "הרפובליקנים שסירבו להתפשר עם הנשיא אובמה כדי למנוע מצב של חדלות פירעון של הממשלה עושים את רצונם של סרבני המס בקרב בסיסי התמיכה השמרניים שלהם, אך הם מסתכנים בניכור של בוחרים עצמאיים (כלומר ללא זהות מפלגתית) על רקע העובדה שסקרי דעת הקהל מצביעים על תמיכה גוברת בעסקת פשרה".
הג'ורנל מתאר את התפנית בדעת הקהל כלפי סוגיית תקרת החוב כ"דרמטית". 38% מהנשאלים אמרו, כי צריך להעלות את תקרת החוב; רק 31% התנגדו. לשם ההשוואה: לפני חודש, גרסו 39% שלא צריך להעלות את התקרה, בעוד ש-28% צידדו בהעלאתה.
58% מהנשאלים צידדו בגישתו של אובמה להפחתת הגירעון: קיצוץ של כארבעה טריליון דולר בפרישה לעשר שנים, לרבות פגיעה במדיקייר, והעלאת מיסים על תאגידים ועל עשירים. רק 36% אמרו שהם תומכים בהצעה הרפובליקנית: קיצוץ של 2.5 טריליון דולר בפרישה לעשר שנים, בלי להעלות מיסים.
הנתונים הבאים מראים מדוע הרפובליקנים מתקשים לסגת מעמדותיהם הקיצוניות: בעוד ש-61% מכלל הנשאלים אומרים שהרפובליקנים חייבים להסכים להעלאות מיסים, 46% מהרפובליקנים ו-58% מתומכי "מסיבת התה", מתנגדים לכך.
הסקר של "ושינגטון פוסט"-ABC מצביע דווקא על מורת רוח גוברת של בוחרים רפובליקניים מנציגיהם בקונגרס: 58% מהם סבורים שהמחוקקים הרפובליקיים אינם עושים די כדי להגיע לפשרה, בהשוואה ל-42% בסקר שנערך במארס.
יחד עם זאת מצביע הסקר גם על הסתייגות ממה שמתואר כאי נכונותו של אובמה להתפשר עם הצד שכנגד. כמעט 60% אמרו שאובמה אינו עושה די כדי להתפשר עם הרפובליקנים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.