השחקן והבמאי מוחמד בכרי לא ישלם פיצויים לחיילי צה"ל שהשתתפו במבצע "חומת מגן" במחנה הפליטים ג'נין ב-2002, בשל השקרים שנכללו בסרטו "ג'נין ג'נין" - כך פסקו היום (ד') שופטי בית המשפט העליון מרים נאור, יורם דנציגר ויצחק עמית, שדחו סופית את תביעתם של 5 חיילים שלחמו במחנה הפליטים ג'נין לתשלום פיצויים בשל לשון הרע.
3 שופטי ההרכב פסקו כי לחיילים לא עומדת עילת תביעה קונקרטית, מאחר שלא זוהו בשמם בסרטו של בכרי, ואולם השופטים התפצלו ביניהם בניתוח המשפטי.
סרטו של בכרי, שעמד במוקד פרשה משפטית ב-2003, שבסופה ביטל בג"ץ את האיסור שהטילה המועצה לביקורת סרטים על הקרנתו של הסרט, צולם במחנה הפליטים ג'נין לאחר תום הלחימה, ושזורים בו קטעים הנחזים לתעד את מהלך הלחימה עצמו, וכוללים האשמת החיילים בביצוע פשעי מלחמה.
בית המשפט המחוזי מרכז קבע כי הסרט כולל עובדות שקריות המהוות לשון הרע, ואולם הוסיף כי לחיילים לא עומדת עילת תביעה, מאחר שלשון הרע מתייחסת לכלל חיילי צה"ל שלחמו במבצע, ולא לחיילים ספציפיים.
היועץ המשפטי לממשלה הקודם, מני מזוז, התייצב להליך בעליון בשלהי כהונתו וטען כי לחיילים יש עילת תביעה אישית נגד בכרי.
החיילים טענו כי בשל השתתפותם בכתבות וראיונות הנוגעים לסרט, וצילומם שהופיע באתר האינטרנט של סינמטק ירושלים, יצרו נסיבות חיצוניות לסרט שזיהו אותם עם המעשים המיוחסים לחיילי צה"ל בסרט.
השופט דנציגר קבע כי "אין בפרסומים שבהם עיינתי כדי לקשור באופן ספציפי בינם לבין המעשים המיוחסים לחיילים בסרט יותר מאשר כל חייל אחר שנטל חלק בלחימה במבצע חומת מגן".
עוד ציין דנציגר כי מדובר ב"מקרה גבולי. עם זאת, איני סבור כי את הדברים המיוחסים בסרט קושר האדם הסביר עם כל אחד מחיילי צה"ל שלחמו בג'נין".
השופט עמית, בהסכמת השופטת נאור, קבע כי "ענייננו בביטוי שקרי ציבורי, ביטוי שקרי שהוא אכן קונקרטי ועוצמתי במעשים החמורים שהוא מייחס לחיילי צה"ל שפעלו במחנה הפליטים בג'נין. עם זאת, הביטוי השקרי נסב על קבוצה בלתי מסויימת, ומכאן שלא עומדת למערערים זכות תביעה בעוולה אזרחית". (ע"א 8345/08).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.