נתניהו, לתשומת לבך

1. הטרמפיסטים

מוזר היה למצוא בין המבקרים במאהל המחאה בתל-אביב עורכי-דין מהמשרדים הסמוכים, מיקירי המקצוע, שהביעו הזדהות. אלה עוה"ד המתכננים עבור לקוחותיהם תכנוני מס אגרסיביים הגורמים לעתים לחיובי מס מגוחכים על הכנסות עתק, המשיגים עבור מגייסי איגרות-החוב הסדרים הפוטרים אותם מלעמוד בהתחייבויותיהם לציבור, והמשמשים כלוביסטים לקבלת הטבות ממשרדי ממשלה שונים.

תוצאת עבודתם היא הגדלת המעמסה על המפגינים ועל מי שהם מייצגים, הנושאים בנטל המיסוי והמחירים. אין משהו לא חוקי (אנו מקווים) בפעילותם של עוה"ד האלה, אך יש משהו מגוחך במחוות הסימפתיה שבהן הם מנופפים, כמו אותו עו"ד פלילי שזיכה לקוח מעבירות אלימות במשפחה, ובא לביקור אהדה במקלט לנשים מוכות.

תחושת מיאוס מעלים גם פוליטיקאים המבקרים במאהל לאחר שהודיעו על כוונתם זו לתקשורת, והצמידו מיקרופון לדש חולצתם. הביקור הוא ניסיון ליצירת הון פוליטי, מחווה ריקה ותחליף לעבודה ממשית בעניינים אלה, שאותה עליהם לבצע בכנסת ובממשלה. טוב עשו המפגינים ששלחו אותם לדרכם, גם אם הדבר חייב הימלטות חבר-כנסת דרך מטבח מסעדה שכנה, וגם אם היה מלווה בדברי נאצה של חברת-כנסת מסוימת.

קבוצה שלישית של מעוררי גיחוך היא של החתומים על "מכתב הטייקונים" לראש הממשלה, אלה שרוצים שנאהב אותם. אמנם יש להם מה לומר ולהציע, אבל שליחת מכתב דרך אמצעי התקשורת עם הצעות לפתרון, בלי שמי מהם הציע להפחית את הנטל שהוא וחברותיו יוצרים על הציבור, זו ממש חוצפה.

2. ראש הממשלה

במפתיע, הדרך שבה פועל ראש ממשלה, בנימין נתניהו, בימים אלה, לאחר איבוד עשתונות זמני, נראית סבירה. הוא מקבל את העובדה שהמחאה ממשית, ולא נגרר עם חלק משריו ומחברי-הכנסת למלל מתנשא ולניסיון להפוך את המחאה, שהיא חברתית-פוליטית, למפלגתית. ההתחייבויות במסיבת העיתונאים אמנם נבעו מלחץ, אך לפחות פעולה אחת המחייבת החלטה מיידית נעשתה; הפחתת הבלו על הדלק הייתה דרושה, ניתנה לביצוע, שידרה הקשבה, ואינה עולה לממשלה דבר כיוון שאין בה ויתור על הכנסה תקציבית קיימת, אלא על תוספת מיסוי מיותרת.

ההתייחסות המזלזלת של לשכתו להערכת העלויות שהגיש משרד האוצר מוצדקת; ראו הבלו לעיל, ראו האומדן לעלות הפחתת מחירי הקרקעות שבהיעדר שיווק על-ידי המינהל ממילא לא נכללה בתקציב, וראו הסתירות הפנימיות לגבי הכרה בהוצאות למטפלת לעומת עמדת האוצר בבג"ץ.

אין מקום להכרזות מיידיות נוספות. הצוות שמינה נתניהו חייב למיין את הבעיות הן לפי עוצמתן - על איזה חלק באוכלוסייה הן מכבידות ובכמה, והן לפי הקצב האפשרי של התיקונים - טווח מיידי, טווח בינוני וטווח ארוך, והכול בלי להתעלם מהיכולת הפוליטית לבצע.

לדוגמה, מתחייבת השוואת ההוצאה התקציבית לנפש בשטחים לזו שבישראל, מבחינת תשתיות, דיור, חינוך, תעסוקה ציבורית וכיוצא-באלה, אך בקואליציה הקיימת הדבר אינו ניתן. בנוסף, כל הוצאה והתחייבות צריכות להתברר מול השפעתן על תקציב המדינה, שבו צריך לקבוע סדרי עדיפויות חדשים, הן בצד ההוצאות והן בצד המיסוי, הישיר והעקיף. תוכנית הגיונית לפי סדרי עדיפויות ועם לוחות-זמנים סבירים לא ניתן להציג תוך ימים, אך ניתן להכינה תוך שבועות ספורים. חובה שהתוכנית תביא בחשבון ש-20% מאוכלוסיית המדינה הם ערבים, שאמנם טרם יצאו להפגין במספרים גדולים, אך מצבם מהווה פצצת זמן. לחרדים יש מי שידאג.

ולבסוף, ראש הממשלה כבר הוכיח שחולשתו אינה בתוכניות או בהצהרות, אלא בביצוע. כדי שלא יאבד את אמינותו לחלוטין, עליו למנות אנשי ביצוע, בעלי יכולת מוכחת, ולא לפי מפתח מפלגתי, עם סמכויות להבאת כל החלטה למימושה הסופי.

3. ריכוזיות

השנה פורסמו מאמרים וחוות-דעת לרוב המלמדים, לכאורה, על היעדר ריכוזיות בישראל. אך האירועים בשטח מראים כי הריכוזיות חיה ובועטת, וצודק ראש הממשלה בהצהירו שהיא חלק מהבעיה שיש לפתור עתה. לא נוסיף על מה שכבר נאמר בשוק המזון על תנובה, שטראוס, אוסם ועל רשתות השיווק, אך לא חסרות דוגמאות אחרות.מבוטחי הפניקס שבשליטת תשובה הילוו (בלי ששאלו אותם) עשרות מיליוני שקלים לדלק נדל"ן הקורסת, שאף היא בשליטתו, והפעם לא הציע לתרום להם מכספו, כפי שהציע לוועדת ששינסקי. חברות התפלת מים תלויות באספקת הגז שעליה ועל מחיריה יחליט תשובה כמתפיל גדול המתחרה בהן. חברת סלקום של דנקנר לא הצטרפה לדרישת אחיותיה הסלולריות להפחתת עמלות כרטיסי האשראי, כי שופרסל בעלת כרטיסי האשראי הפרטיים היא חברה- אחות.

חברות המתחרות בשופרסל, סלקום או בנכסים ובניין, חושפות את נתוניהן לבעל השליטה במתחריהן אם הן עורכות את ביטוחיהן בכלל-ביטוח. חברות קבלניות חושפות את נתוניהן לבנק הפועלים, שבעלת השליטה בו מחזיקה בשיכון ובינוי. אם בנק לאומי ירכוש נתח מתנובה, עלול הדבר להקשות על שטראוס או טרה לבקש אשראי למלחמה במתחרה.

ספק אם המתחרים בקוקה-קולה או בנביעות ירשו לעצמם לפנות בחופשיות לבנק המזרחי של מוזי ורטהיים. לא נפרט את כל המקרים שבהם בנקים משמשים הן כשותפים, הן כנותני אשראי והן כבעלי אג"ח, וחברות ניהול תיקים השייכות לקבוצת ריכוז מנועות מלפעול לטובת המשקיעים באסיפה הכללית בשל ניגוד-עניינים.

גם הבעלות בעיתונים וברשתות הטלוויזיה עברה לבעלי אינטרסים כלכליים מגוונים; ורטהיים ותשובה בקשת, אחים עופר ברשת, מימן בערוץ 10, דנקנר ב"מעריב", פישמן ב"גלובס", וחלקם עשויים לנצל את הכלי התקשורתי לקידום אינטרסים כלכליים או פוליטיים. דווקא למוזס ("ידיעות") ולאדלסון ("ישראל שלנו"), שאותם תוקפים מסיבות שונות, אין אינטרסים כלכליים מהותיים בישראל פרט לתקשורת.

הטיפול בריכוזיות יחטיא את מטרתו אם לא יטופלו, בנוסף לקבוצות הריכוז הפרטיות, גם סוגיות מונופול מינהל מקרקעי ישראל (בפועל ולא רק בחקיקה) ושאר המונופולים שבשליטת המדינה. נתניהו כשר אוצר שפך מאות מיליוני שקלים לכיסי עובדי הנמלים ב"אם כל הרפורמות", שהשאירה את בונוס הסינטה וחופשת בר-המצווה לבנו של חבר הוועד, על-חשבון עלויות הייצוא והייבוא.

הרפורמה בחברת החשמל, שחוקקה בחקיקה ראשית לפני יותר מעשור לא החלה, ועדיין יש בחברה אלפי עובדים מיותרים וחגיגת הוצאות. ברשות שדות התעופה אין התייעלות, שר התחבורה סיפח לרשות, מסיבות פוליטיות, את שדה התעופה החדש העתיד לקום, וסתם את הגולל על תחרות ברשות המנופחת. מונופול הרכבת חשוף בכל ערוותו ומרחיק, יחד עם הפקקים בכבישים, את הפריפריה מן המרכז. המלצות בעניין ריכוזיות שיחולו רק על הסקטור הפרטי יחטיאו את המטרה.

הכותב כיהן בעבר כנציב מס הכנסה וכמנכ"ל בנק מרכנתיל