לתסריט הבא אין כל קשר למציאות והוא על דעת הח"מ בלבד:בלשכת ראש הממשלה בימים אלו עמלים ללא הרף יועציו המדיניים על תוכנית מדינית סודית . שליחים סודיים יוצאים ובאים מפגישות סודיות ומסמנים מפות. התוכנית המדינית כוללת פינוי ישובים. ראש הממשלה יכנה את התוכנית חיזוק קווי הגבול היהודיים.
שוב יפונה הציבור הסרוג מהבית ושוב 'יפונה' סדר היום התקשורתי ממחאה חברתית שכלל הציבור נוטל בה חלק למחאה מדינית שהיא נחלת המגזר הציוני-דתי בלבד. וישמעו קולות של הציבור הדתי-לאומי כנגד תקיפות השוטרים שאינה דומה כנגד יושבי אוהלי רוטשילד וקולות כנגד התקשורת שלא התגייסה למאבק הזה כמו שהתגייסה למאבק החברתי. עד כאן סוף התסריט.
הדני-דין המשמעותי ביותר של כל המחאה החברתית היא הנהגת הציבור הדתי לאומי. צילום מצב של הרחוב הישראלי מראה את היופי של "יחד שבטי ישראל" . מצד אחד הרחוב גדוש ב'שבטים' ומצד שני 'יחד'. שבט הקוטג' יחד עם שבט עגלות הילדים, בהם תומכים שבט השוטרים בגמלאות וכמובן שבט האוהלים, שבט המורים לחינוך מיוחד הצטרף למאבק ועמו כמובן שבט נהגי המוניות . אסור לשכוח את תנועות הנוער והקרן החדשה לישראל וכן גם סתם חסרי שבט שמצאו עצמם ברחוב. כולם יחד שבטי ישראל.
השבט היחידי שמנהיגיו לא נראים (ולא בפעם הראשונה) הוא השבט הסרוג, הנהגת הציבור הדתי לאומי. אני מנסה להעלות בדמיוני מאבקים חברתיים שהציבור הדתי לאומי בלט בו - כלום . קמפיין ציבורי על נושא חברתי שהציבור הדתי לאומי הוביל - נאדה. לא שאין יכולת לצערי אין רצון. אני זוכר, לפני עשרים וחמש שנה, כנער בתנועת בני עקיבא שיצאנו להיאבק, יחד עם גופים נוספים, כנגד החלטת הרשות המקומית להעתיק מוסד לנערים עם מוגבלויות לאזור תעשייה בעיר.אני זוכר גם איך היו התחושות שלנו כאשר ההחלטה נבלמה.
צריך לזכור, הרשתות החברתיות הבין אישיות (ואני ממש לא מתכוון לטכנולוגיות) של הציבור הדתי לאומי הן רשתות אדירות בעוצמתן: ימי אבל ושמחה , קמחא דפסחא , חלוקת מצרכים לנזקקים, גרעינים תורניים אפילו מערכות בלתי פורמאליות לשידוכים.
אז מדוע, לכל הרוחות, לא יצאה קריאה ממנהיגי הציבור הדתי לאומי ( וכאן הטרוניה שלי היא בעיקר למנהיגות האזרחית-ציבורית ואל דווקא למנהיגות הפוליטית ) לקחת חלק במחאה החברתית כלכלית??? מדוע ברמה הארצית הציבור הדתי לאומי נזעק למחאות בעניין ה'אדמה' ולא למחאות בעניין ה'אדם'???
ברגע בו הציבור הדתי לאומי יצא לרחוב כאשר סכנה מדינית תהיה לפתחו הוא לא יוכל לטעון כנגד הציבור הכללי איפה אתם . ראשי הציבור הדתי לאומי לא יוכלו לומר דבר כנגד העדר התמיכה הציבורית והעדר הגיבוי התקשורתי למחאה.
מבט קצר לעבר היסטוריה שלנו מראה כי סדר יום מדיני דוחק סדר יום חברתי . לעניות דעתי קיים קושי עצום לחזות מה גורל המחאה החברתית שעוטפת אותנו, וזאת לאור העובדה כי לא נראה כמוה מקום המדינה. אם נצמד להערכות,הבלתי מבוססות, כי צפויים אירועים מדיניים בספטמבר והם ידחקו את המחאה החברתית , אז לבטח נכון היה לציבור הלאומי-דתי להיות כרגע ברחוב ולפדות את שטר החוב ביום פקודה.
הציבור הדתי-לאומי נעלם ונאלם, ואם במודע מנהיגיו מבקשים להתבדל אז שלא ישכחו את זה גם בימי ישום התוכנית המדינית (הדמיונית) "חיזוק הגבולות היהודיים".
רועי לחמנוביץ' יועץ תקשורת לסגן רה"מ ושר הפנים, מרצה לתקשורת מכללת "ספיר"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
