אני נגד הטלת מס על ירושה

עשירי ישראל מתחילים להיערך. המלצה חדשה להטיל מס ירושה כבר החלה להלחיץ אותם. השאלה היא האם תצמח לאזרחי ישראל תועלת כלשהי מהטלת מס ירושה?

השיח הציבורי מוצף באין-ספור הצעות חקיקה המכוונות להחלשת הטייקונים. ההמלצה להפריד בין החזקות ריאליות להחזקות פיננסיות, כפי שמציעה הוועדה הממשלתית להגברת התחרותיות, הצליחה לעצבן רבים, כדוגמת נוחי דנקנר, שרי אריסון ויצחק תשובה.

אין ספק כי הטלת מס ירושה היא דרמטית הרבה יותר מאשר פירוק פירמידות השליטה, שכן היא נוגעת ישירות בכיס שלהם ופוגעת בצורה משמעותית ביכולתם להוריש את רכושם לילדיהם.

במסמך הדרישות של מארגני המחאה הם מבקשים, בין היתר, ליישם רפורמות שונות במערכת המיסוי, ובכלל זה הטלת מס ירושה על מי שצבר מעל 3 מיליון שקל. מספר חברי כנסת כבר הביעו תמיכה במס ירושה, ואפילו כרמל שאמה-הכהן מהליכוד. במשרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה בודקים כעת את הישימות של מס הירושה.

היוזמה להטיל מס ירושה נועדה לדברי המציעים לשרת שתי מטרות: הראשונה - לצמצם את העברת אי-שוויון מדור לדור, ובכך להגדיל את שוויון ההזדמנויות; והשנייה - כמקור למימון דרישות אחרות של יוזמי המחאה בתחום הרווחה.

רוב מדינות ה-OECD הנהיגו מס ירושה בשיעורים שמשתנים ממדינה למדינה. בארצות-הברית נגבה מס ירושה על-ידי הממשלות של כמעט כל המדינות (States), נוסף על מס הירושה הנגבה על-ידי הממשלה הפדרלית. מדינות אלה הטילו גם מס מתנות, כדי למנוע את האפשרות להימנע מתשלום מס ירושה על-ידי העברת הנכסים בדרך של מתנה.

בישראל הוטל מס ירושה בשנת 1949. ניתן ללמוד על החשיבות שייחסו לחוק הזה, שכן זה היה אחד מהחוקים הראשונים שחוקקו במדינה. אלא שהחוק בוטל בשנת 1981, במטרה להחליף את הכלכלה המרקסיסטית באותה עת בכלכלה המבוססת על שוק חופשי.

כעת, יש המבקשים להחזיר את הגלגל לאחור ולחוקק שוב את מס הירושה. אלא שקיימים נימוקים רבים נגד הטלת מס ירושה:

(1) ההכנסה הצפויה ממס הירושה נמוכה מאוד. בהתאם להערכות זהירות, מדובר בכמה מאות מיליוני שקלים. מדובר ללא ספק בסכום זניח בתקציב המדינה, וייתכן כי עלות אכיפת מס ירושה תהיה גבוהה יותר מההכנסה הצפויה.

(2) מס הירושה יגדיל את רמת החיכוך בין האזרח לבין רשויות המס, ויתרבו המחלוקות בין הנישומים ופקידי השומה, במיוחד ביחס להערכת נכסים; הניסיון העולמי מלמד כי מדובר במשימה כבדה, שספק אם רשות המסים הישראלית תוכל לעמוד בה.

(3) מס ירושה עשוי להיות מוטל על נכסים שלמעשה כבר מוסו לפחות פעמיים, ויש בכך אי-צדק. כבר היום מוטל על העשירים בישראל מס הכנסה המגיע ל-57%, ובנוסף לכך הם כפופים למסים רבים אחרים.

(4) אם המס יוטל על נכסים שנצברו מלפני שנים רבות, הרי שהמיסוי יהיה רטרואקטיבי ובלתי חוקתי.

(5) מס ירושה מעודד צריכה ובזבוז של הרכוש המשפחתי ופוגע בתמריץ להורשה, שכן אדם יעדיף לצרוך את הונו מאשר לחסוך כל חייו. המס פוגע לפיכך בחיסכון ובצמיחה הכלכלית.

(6) עולים חדשים זכאים להקלות מס מדהימות בהתאם לחקיקה חדשה אשר מטרתה למשוך יהודים עשירים לישראל. האטרקטיביות של ישראל נובעת משילוב ההטבות האלה ומכך שאין כאן מס ירושה. מיליונרים יהודים רבים הגיעו לכאן מחו"ל בשנים האחרונות, וכעת קיים חשש כי עולים עשירים לא ירצו להגיע לישראל.

(7) הניסיון בארצות-הברית עם מס הירושה מלמד גם כי הוא אינו מעניק שוויון הזדמנויות, כפי שסבורים התומכים במס כאמור, אלא דווקא מחסל תאגידים המניבים את רוב מקומות העבודה, זאת משום שהיורשים אשר אינם מסוגלים לשלם את המס, מוכרים את נכסיהם.

בנוסף לאמור לעיל, יש כאן דילמה מוסרית לא פשוטה. ראשית, האם זהו תפקיד הממשלה למנוע הצטברות עושר בידי קבוצה מסוימת? שנית, האם כדי למלא את הפונקציה הזאת, מותר לממשלה להפקיע נכסים מאנשים שכבר מתו ושילמו מס כדין במשך כל חייהם?

הניסיון בארצות-הברית עם מס הירושה מלמד כי עשירים רבים מצליחים בעזרת תכנוני מס מורכבים להעביר את הונם לחו"ל, ובכך להימנע מתשלום מס הירושה. בהתאם להערכות שמרניות, הכסף המושקע בהימנעות מתשלום מס ירושה עשוי להיות שווה לסכום המס הנגבה. נראה כי חקיקת מס ירושה בישראל תשרת בעיקר עורכי דין העוסקים בתחום המסים.

* ד"ר אבי נוב הוא עורך דין המייצג לקוחות מישראל ומהעולם בתחום המיסוי, ובעליו של אתר האינטרנט הישראלי לתכנוני מס בינלאומיים. http://www.IsraelTaxLaw.com

ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net