זקן בודק את שכר החתמים גרינבאום וגולדשמידט

מכונות המזומנים הקרויות חברות החיתום נהנות מרווחיות גבוהה, ובהתאם מתגמלות את בכיריהן ומתאפיינות בשכר מנכ"לים שמן. כעת נראה, כי ייתכן שחגיגת השכר הולכת להסתיים, לפחות בשתיים מחברות החיתום המרכזיות בשוק.

ל"גלובס" נודע כי המפקח על הבנקים, דודו זקן, מתעתד לבדוק את הסכמי ההעסקה של ארז גולדשמידט, מנכ"ל פועלים אי.בי.אי חיתום, ושל עופר גרינבאום מנכ"ל לאומי פרטנרס חיתום, ובמידת הצורך לדרוש את פתיחתם מחדש. הסיבה: סעיף הבונוס בהסכמי השכר אינו עומד בכללים שקבע בנק ישראל לגבי תגמול בכירים בבנקים, ואף סותר את הכללים שקבעו הפועלים ולאומי עצמם לגבי תוכניות התגמול של בכיריהם.

בתגובה נמסר מבנק ישראל, כי "הנחיות המפקח על הבנקים לעניין תגמול בכירים חלות הן על הבנקים והן על התאגידים שבשליטתם. הפיקוח על הבנקים יבדוק את המידע (לגבי הסכמי ההעסקה, ע' פ'), ואם וככל שיתברר כי הנחיות המפקח לעניין תגמול בכירים אינן מיושמות, נפעל בהתאם".

פועלים אי.בי.אי היא חברת החיתום של בנק הפועלים, שמחזיק בה 20% באמצעות חברת פועלים שוקי הון. מזה שנים רבות הבנק הוא הגורם הדומיננטי בחברה וכך היא מזוהה בשוק החיתום. ביולי אף התברר כי הפועלים נמצא במו"מ עם שותפו בחברה, בית ההשקעות אי.בי.אי, כדי להגדיל את החזקתו בחברת החיתום ולהגיע לשליטה בה.

שלושה ימים לפני הדיווח על המו"מ, הודיע פועלים אי.בי.אי על שדרוג תנאי ההעסקה של גולדשמידט, והדירקטוריון הגדיר את התגמול "הוגן וסביר". במסגרת השדרוג, במקום שכר חודשי של 36 אלף שקל יקבל גולדשמידט דמי ניהול חודשיים בסך 60 אלף שקל בחודש, ובנוסף יקבל מענק שנתי בשיעור 7.5% מהרווח הנקי של החברה לפני מס (עד תקרה של 3 מיליון שקל).

שביעית מהמענק תידחה ותשולם לו במארס 2014, בתנאי שיישאר מנכ"ל החברה עד סוף 2013. עוד נקבע כי אם הרווח יהיה גבוה מ-25 מיליון שקל, יקבל גולדשמידט מענק של 400 אלף שקל. פועלים אי.בי.אי דיווח כי אילו חל ההסכם בשנתיים האחרונות, היה הבונוס השנתי של גולדשמידט עומד על 2.4 מיליון שקל בשנת 2009 ועל 1.4 מיליון שקל ב-2010.

4 סתירות מהותיות

בדיקת "גלובס" מעלה כי סעיף הבונוס בהסכם של גולדשמידט סותר את כללי התגמול לבכירים שקבע בנק ישראל, ב-4 נקודות:

הפרמטרים לבונוס אמורים להתבסס על התוצאות לאורך זמן ולא על תוצאות שנה אחת. זאת, כדי למנוע לקיחת סיכון מיותר שיביא לרווחיות קצרת טווח, גם על חשבון הרווח לטווח ארוך. ההסכם של גולדשמידט מתבסס על תוצאות של שנה אחת בלבד.

תשלום הבונוס השנתי אמור להיפרס על פני מספר שנים, והוא צריך לכלול מנגנון שלפיו במידה שהחברה אינה עומדת ביעדיה, יחזיר המנהל חלק מהבונוס שקיבל. מרכיב זה אינו קיים בהסכם של גולדשמידט.

יש לשמור על איזון הולם בין המרכיב הקבוע בשכר (שכר חודשי) למרכיב משתנה תלוי ביצועים (בונוס), וזאת כדי "לא לעודד לקיחת סיכונים שאינה עולה בקנה אחד עם האינטרסים של התאגיד". מההסכם של גולדשמידט עולה כי הבונוס יהווה 65%-78% משכרו השנתי.

הבונוס יתבסס על פרמטרים כמו רווח מותאם סיכון ועלות ההון, וישקף עמידה ביעדים כמו ניהול סיכונים, ציות והוראות רגולטוריות. הבונוס של גולדשמידט ניתן על בסיס פרמטר אחד - הרווח לפני מס.

נזכיר כי בספטמבר 2010 אישר דירקטוריון הפועלים תוכנית תגמול לבכירי הבנק שעומדת בכללי בנק ישראל. התוכנית כוללת פריסת בונוסים לשלוש שנים, וכן מנגנון על פיו המנהל מחזיר כסף אם תוצאות הבנק אינן עומדות ביעד.

האם ההסכם של גולדשמידט עומד בכללים שקבע בנק הפועלים? בבנק סירבו להתייחס. הוספנו ושאלנו את הבנק: האם הסכם ההעסקה של גולדשמידט תואם לכללי תוכנית תגמול הבכירים שהציג הפועלים? האם נציגי הבנק בדירקטוריון פועלים אי.בי.אי תמכו בהסכם, והאם דירקטוריון הבנק דן ואישר את הסכם ההעסקה?

בתגובה נמסר מבנק הפועלים כי "פועלים שוקי הון מחזיקה נכון למועד זה בפחות מ-20% מהונה של פועלים אי.בי.אי. הנחיות המפקח על הבנקים בנושא תגמול וכן מדיניות התגמול של בנק הפועלים, חלות על הבנק ותאגידים נשלטים, ולפיכך אינן חלות על פועלים אי.בי.אי, שאינו תאגיד נשלט, ואינן רלוונטיות לגביה". נציין, כי יו"ר פועלים שוקי הון הוא יאיר סרוסי, המכהן גם כיו"ר בנק הפועלים.

אמנם בבנק הפועלים מנסים להתנער מזיקתם לפועלים אי.בי.אי, אך החברה נושאת את לוגו המעוין האדום של הבנק ומגדירה את עצמה כ"חלק מקבוצת פועלים שוקי הון", שהיא חברה בת בבעלות מלאה של בנק הפועלים.

עוד נציין, כי למרות שבנק הפועלים מנהל מו"מ רשמי כדי להגדיל את החזקתו בפועלים אי.בי.אי, סירבו בבנק לפרט מה יקרה לאחר שהפועלים יהפוך לבעל המניות העיקרי בחברה, וכבר לא יוכל לטעון כי היא אינה תאגיד נשלט.

גרינבאום שני רק למאור

תמונה דומה עולה גם מהסכם ההעסקה של עופר גרינבאום בלאומי פרטנרס חיתום, חברה נכדה בבעלות מלאה של לאומי. מדוחות הבנק עולה כי גרינבאום זכאי לבונוס בשיעור של 13.5% מה"רווח המזכה" השנתי עד לתקרה של 4 מיליון שקל.

לאור זאת עמד שכרו אשתקד על 4.7 מיליון שקל, מתוכו בונוס בסך 4 מיליון שקל (85% מהשכר); ובשנת 2009 היה שכרו 3.9 מיליון שקל, מתוכו בונוס של 3.2 מיליון שקל (82% מהשכר).

המענק של גרינבאום הביא אותו בשנת 2010 למקום החמישי בדירוג השכר של לאומי, לפני ראש החטיבה העסקית, רקפת רוסק עמינח, וקצת מתחת למספר 2 דאז בבנק, המשנה למנכ"ל זאב נהרי. נוסף על כך, הבונוס שקיבל שני בגובהו רק לבונוס של מנכ"ל הבנק, גליה מאור.

הסכם ההעסקה של גרינבאום אינו עומד בכללים שקבע בנק ישראל ואף סותר את תוכנית התגמול שפרסם בנק לאומי במארס 2010. תוכנית זו כוללת בונוס שלילי במקרה שהרווח נופל מתחת לסף מסוים, פריסת בונוסים לשלוש שנים, ומגדירה חמישה קריטריונים לקבלת הבונוס, שרווח הוא רק אחד מהם.

ואולם, גם בבנק לאומי מתנערים מהקשר של חברת החיתום לכללי התגמול של הבנק. מהבנק נמסר בתגובה, כי "לגרינבאום אין חלק בתוכנית התגמול של הבכירים בבנק לאומי. חוזה ההעסקה שלו תואם את המקובל בענף בו פועלת החברה (חיתום)".

אז האם באמת חברות החיתום הבנקאיות הן ישות עצמאית שאמורה להתנהל לפי המקובל בענף החיתום, או שהן אמורות להתיישר לנורמות של הבנקים? את התשובה לשאלה זו יצטרך להכריע בקרוב המפקח על הבנקים.

 בונוס