עורך הדין של תשובה ובן-דב: "הם מצטיינים בצניעותם"

פיני רובין, מבכירי עורכי הדין בישראל, המייצג בין היתר את יצחק תשובה ואילן בן-דב שנקלעו להסדרי חוב בחברות שבשליטתם, לא מבין את הביקורת החריפה על ההליכה להסדרי חוב.

"יש לבצע הפרדה בין החברות שבשליטתם לבין המחויבות האישית שלהם. בשנים האחרונות עושה התקשורת פרסוניפיקציה שגויה של התאגידים, כאילו שבעל השליטה הוא התאגיד", הוא אומר בראיון ל"גלובס".

- מדוע שבעלי השליטה לא יתמכו בחברות שלהם וידאגו שהן יעמדו מאחורי חובותיהן?

רובין: "אילו הייתה החברה שמגייסת את האג"ח שואלת את בעל השליטה שלה ביום הגיוס האם הוא מוכן לתת ערבות לרוכשי האג"ח, כיוון שזאת הדרישה שלהם וללא ערבותו הם לא יסכימו לרכוש את האג"ח - אז שנינו יודעים מה הייתה התשובה: 'לא עולה על דעתי לתת ערבות'. רובם ככולם של בעלי השליטה אמרו בעת גיוס ההון 'אנחנו לא ערבים', ובכל זאת נוצרה ציפייה שהם יהיו ערבים, וזה שינוי מאוד דרמטי של הדין ושל האתיקה".

"לא מדובר בגברת כהן מחדרה"

- אז לפי דבריך, בעלי השליטה לא צריכים בכלל להזרים כסף לחברות שלהם שבקשיים?

"אני לחלוטין לא פוסל את האפשרות, ואפילו את האלגנטיות, בכך שבעל שליטה ייקח אחריות על חברה שבשליטתו, וביום פקודה או בשעת צרה ייחלץ לעזרתה. זה בסדר גמור ואפילו מעשה נאה, לא מחויב אבל נאה. השאלה היא באיזו מידה ובאילו גבולות. ואלה אינם גבולות העושר האישי שלו, כיוון שהמשמעות היא שהעשיר תמיד נותן ערבות תקשורתית למלוא החוב, וזה לא הגיוני".

- אולי חוקית בעלי השליטה לא מחויבים, אבל מבחינה מוסרית, כשיודעים שיש להם לא מעט הון, זו לא נראית לך דרישה לגיטימית?

"הציפייה הזו של אתיקה ומוסר צריכה להיות פונקציה של חוב ושל הנושים. תאר לך שאחד הנושים הוא עשיר כקורח, וגם הוא בונה בית מידות בסמוך לאילן בן-דב בכפר-שמריהו, אבל כפול במידותיו, והוא רכש את אג"ח טאו לא מכבר ב-20 אגורות כשהפארי (השווי המלא, א.ש.) שלה הוא 100 אגורות, והוא מבקש מהשכן שלו שייתן לו תוך יומיים רווח של מאות אחוזים.

"זה לא הסיפור של גברת כהן מחדרה, שאז נכמרים רחמינו. כאן נשאלת השאלה האם גם אז, בתחרות שבין שני עשירים, כשהאחד הוא בעל השליטה בתאגיד והשני אוחז באג"ח, צריך העשיר הקטן לשלם לעשיר הגדול?".

- בימים רגישים שכאלה, כשיצחק תשובה מחתן את בנו בחתונה מפוארת בעלות של מיליוני שקלים, ובן-דב בונה אחוזה בכפר-שמריהו בעלות של יותר מ-70 מיליון שקל, אין בכך טעם לפגם?

"מבלי להתייחס לשם זה או אחר, זה לא שייך למצב התאגידי של בעל שליטה, אלא לשאלה אחרת לגמרי: האם עשיר צריך לנקר עיניים בעושרו, ללא קשר או עם קשר למצב של אחת מהחברות שלו? כל אחד וגישתו. אבל דווקא השמות שהזכרת מצטיינים בצניעותם".

- הטענה היא שבסופו של דבר, הרבה חברות הצליחו לגייס כספים בזכות העובדה שהן השתמשו בשם ובמוניטין של בעל השליטה, וכשהזמנים קשים ורגע המבחן מגיע, הוא בעצם לא שם. זה נראה לך הוגן?

"בעל השליטה באופן אישי לא מגייס כסף, החברה מגייסת. בעל השליטה תלה שלט והודיע מראש לכל ציבור המשקיעים: 'דעו לכם דבר אחד, אני לא ערב. אעשה כמיטב יכולתי כיוון שאותה חברה שאני שולט בה, ככל שהיא תצליח יותר כך גם אני אצליח יותר. אבל אם טרפו לי את הקלפים בגלל תאונה או בגלל שהיה צונאמי, אז למה אתם מצפים שאני, שכבר ספגתי חלק מהנזקים מחמת התמוטטות שווי מניותיי, גם אפצה את הנושים מעבר לנזקים שכבר ספגתי שלא באשמתי? אני באותה סירה אתכם וספגתי רבות - איבדתי את שווי המניות של החברה'. המהלומה הקשה שסופג כאן בעל השליטה היא הרבה יותר גדולה מזו של מחזיק אג"ח פרטי".

לא להעניש את בעלי המניות

- מה דעתך על כך שהמוסדיים מאיימים להעניש את הטייקונים שהסתבכו בהסדרי חוב, כשיבואו לגייס אג"ח בחברות אחרות שבשליטתם?

"אלה השלכות חמורות, כי ידן של החברות האחרות אינה במעל כלל ועיקר. אלה תאגידים נפרדים לכל דבר ועניין שעלולים לספוג מהלומה פיננסית קשה על לא עוול בכפם. תאר לעצמך שלאותם תאגידים ישנם דירקטוריונים מעולים והם פעלו באופן מיטבי, ועכשיו הם ייקלעו למעין 'חרם' שגוזרים בעלי אג"ח. החרם ימנע חלילה את מיחזור החובות, ועלול להביא לקריסת חברות בקבוצת בעל השליטה, שלבעלי מניות המיעוט בהן ולנושיהן האחרים אין כל קשר לתאגיד הספציפי שלא שילם חובותיו לבעלי האג"ח.

"הרי מיחזור חובות זה דבר שביומיום, שגם חברה מצליחה חייבת לבצע. אז מה - יהפכו אותה לפושטת-רגל ויענישו את מיעוט בעלי המניות או את ציבור בעלי המניות?".

בעוד רובין מגן בחירוף נפש על בעלי השליטה, הרי שדווקא על מדינת ישראל יש לו ביקורת חריפה, בכל הקשור להתנהלותה בהסדר החוב של חברת אגרקסקו שבשליטתה. נזכיר כי בשבוע שעבר פורסם מתווה ההסדר של יצואנית החקלאות שנקלעה לקשיים, הכולל תספורת של כ-80% לבעלי האג"ח.

- מה דעתך על התנהגות המדינה בפרשת אגרקסקו?

"זה הבנצ'מרק ה'מוסרי' שהתוותה לנו המדינה בכבודה ובעצמה. הציפייה מהמדינה גבוהה בהרבה מהציפייה שיש מאיש עסקים מן-השורה. זאת טעות חמורה מבחינת המדינה, שהיא יוצרת סמן ימני קיצוני מזלזל בבעלי האג"ח. את מה שמצפים מבעלי שליטה פתאום לא מצפים מהמדינה. המדינה אומרת 'אני לא מצפה מעצמי', וזה סימן לבאות".

- מה עלולות להיות ההשלכות של ההתנהלות הזו?

"הטעות שהמדינה עושה הרבה יותר גדולה, כיוון שיש לה הרבה חברות ממשלתיות בשליטתה, כמו חברת החשמל. כולם אומרים לעצמם שהיא לא תיפול כיוון שזאת חברה של המדינה, אך האיתות של אגרקסקו מעיב על הציפייה הזאת ומייקר את גיוס ההון הבא של חברות ממשלתיות.

"אני מצפה מהמדינה להגינות יתרה ומוגברת יותר מכל איש עסקים מהשורה. והנה, המדינה אמרה את דברה, לא בצורה מלבבת, ועדיין מצפים, באופן מוזר, מאיש עסקים יותר משמצפים מהמדינה או יותר ממה שהיא מיישמת".

"מחזיקי אג"ח טאו צריכים להיות מידתיים"

אחת מלקוחותיו של עו"ד רובין בימים אלה היא חברת טאו שבשליטת אילן בן-דב, אשר מנסה לכונן הסדר חוב. כרגע לא נראה שההסדר ממש מתגבש בהצלחה, והשבוע אף פורסם כי בין הצדדים חלה החרפה ביחסים, כשלטענת נציגות מחזיקי האג"ח בן-דב איים עליהם כי אם ימשיכו בהתנהלותם הנוכחית, הוא יתבע אותם.

- מה יש לך לומר למחזיקי האג"ח של טאו?

"שיהיו מידתיים".

- למה הכוונה?

"צריכים להישקל מיני שיקולים אקסוגניים. צריך לבחון איזה נזק ספג בעל השליטה, והאם הדברים נבעו כתוצאה מהשקעות ספקולטיביות נועזות ובלתי סבירות שלו. כי גם אם אין לו אחריות משפטית, יש לו איזו אחריות מוסרית לעניין הזה.

"מצד שני, אם הייתה סופה בים ונטרפו ספינותיו שלא באשמתו, אז המידתיות משתנה. כשם שהיא משתנה אם מישהו רכש את האג"ח זה לא מכבר בזיל הזול, ובעצם רוצה לעשות תשואה פנומנאלית, וזאת להבדיל אלף אלפי הבדלות ממי שהחזיק את האג"ח במשך תקופה ארוכה והפסיד עליה".