שברו לנו את הצלעות

המשולש משפחה-פרנסה-מדינה, מוכר לנו. בחברה מתוקנת כל אחת מצלעות המשולש הללו תומכת ונתמכת זו בזו, ויחד הן מעצבות משולש יציב. המשולש הזה, שהוא תמצית יציבותנו, יכול בתנאים מסוימים לקבל עיוותים אשר עלולים לפגוע בו, עד כדי התפרקותו במקרה הרע, או במקרה הרע פחות תשתלט צלע אחת על היתר.

בישראל נוטה השלטון לעוות את המשולש הזה בהרבה הזדמנויות, וכמו שיטה, מסתיימים המאבקים המבקשים לשמור על יציבותו של המשולש, בעיוותו. כך הופכת המדינה לצלע הארוכה והכבדה ביותר, וצלעות המשפחה והפרנסה קורסות תחת עולה של צלע המדינה.

דוגמה להמחשת מטאפורת "המשולש" היא המאבק האחרון על הבית. המחאה החברתית מבטאת את זעקת הצלעות השבורות, אבל בשיטה, כמו בשיטה, צומחת צלע היתר של המשולש בפראות ורומסת אותן. ראו פרשת החזר הוצאות המטפלת, שהדהימה את המדינה בשנת 2009, עת זכתה ורד פרי בבג"ץ, שקבע כי יש להכיר בהוצאותיה בגין ההשגחה על ילדיה בעת שהיא עובדת.

אבל פסק הדין, המייצג את הצלע המשפחתית, זכה ל"טיפול מיוחד" של האוצר, והטביע את ההקלות בים של ספינים עוקפי בג"ץ, כך ששוב גדל כוחה של צלע המדינה על אזרחיה.

הכלל התאגידי היסודי החל בישראל קובע כי כל הוצאה המיועדת לייצור הכנסה היא הוצאה מוכרת לצורכי מס, אז איך הצליח האוצר לרמוס ברגל גסה החלטה שבאה לחזק את הצלע המשפחתית?

מקרה זה ממחיש את הקלקול הא-סימטרי של השיטה הכלכלית-חברתית שלנו, שבה ניתנת עדיפות לתאגידים ולמדינה ולא לאנשים. גם כאשר זרוע השלטון, הלוא היא הרשות השופטת, "סרחה" לשיטת השלטון הרומס, היא זכתה להדיפת הכתף הקרה, שממגרת באחת את החלטותיה, כי גיאומטריה היא גיאומטריה.

מקרה ורד פרי הוא דוגמה לשיטה המזלזלת בבית המשפט, שביקש לכבד את המשפחה. שיטה שאינה מכבדת את המשפחה תביא להתפרקותו של האיזון המשולש, כיוון שאין מדינה ללא משפחות וללא אזרחים. המשפחה היא אבן בניינה של חברה אנושית.

האירועים הביטחוניים הקשים האחרונים, הפוגעים פגיעה אנושה במשפחות רבות בישראל, לא ישיבו את חייהן, גם בשוך הסערה, למסלולם כתמול-שלשום. התנהלות המדינה עשויה להפגיש את המשפחות עם מערכת ביורוקרטית רומסת ואטומה.

אולם, חרדתי נובעת דווקא מהשפעת האירועים על קול המחאה האמיתי והחשוב כל-כך של המשפחה בישראל. הטיעון הביטחוני, אשר מאז ומעולם שירת את המדינה בצרותיה, סייע לה להשתיק את זעקות הצלעות החלשות; ואכן, קול ההמון שתק, משום שאי-אפשר לזעוק כאשר נשפך הדם.

אם במקרה של החזר הוצאות עוזרת ומטפלת רמסה המדינה את הרשות השופטת, ונערי האוצר המציאו פתרון עוקף פסיקה, אז במקרה של המחאה החברתית, כמו בא ה"פתרון" מכוח עליון ואכזר. אך גם אם לא יהיה בכוחו לדכאה, היו בטוחים שיימצא "תרגיל" אחר.

כי הרעיון תמיד נשאר אותו רעיון, להפוך את המשולש ממשולש שווה-צלעות למשולש ישר-זווית, שבו כוחו של היתר, הזווית הגדולה, נשען על צלעות היסוד, ומאיים לשוברן.

האם שליחי המדינה ונערי האוצר אינם בעלי משפחות? האם הם אינם מבינים שהם מקצצים בכושר שרידותה של המשפחה הישראלית? האם הם אינם מבינים שהם שוברים את גב המשפחות?

הלוא המשפחה היא הצלע המרכזית, לפחות כמו זו של המדינה, וכאשר יישברו צלעות המשולש - תישבר החברה כולה.

הכותבת היא מייסדת ומנכ"לית ארגון משפחה חדשה.