מי בילבל את ג'ודי מוזס?

תמיד משמח כשסטארט-אפ ישראלי זוכה בתחרות בינלאומית מכובדת. בתקופה שבה ישראל ממשיכה לסבול מתדמית שלילית בחו"ל ומתקשה בהסברה כמעט בכל התחומים, ממשיכה תעשיית הסטארט-אפים לספק רגעי גאווה ישראלית. אומת הסטארט-אפים, כבר אמרנו?

אמש זכה הסטארט-אפ הישראלי Shaker בתחרות הסטארט-אפים היוקרתית TechCrunch Disrupt. מטבע הדברים, זכייה כזו מהדהדת בתקשורת וזוכה לפירגון מקומי כמעט בלתי מותנה, שמתפשט הרבה מעבר לגבולות ענף האינטרנט.

אכן מדובר בכבוד לענף, שמצליח בפעם השנייה להביא הביתה את התואר הנכסף. אולם, בואו נציב את ההישגים הללו בפרופורציה:

Shaker היא אפליקציית פייסבוק חברתית, שמדמה סיטואציות המתרחשות בבר, וירטואלי כמובן: המשתמשים מתרועעים עם החברים שלהם שנמצאים באותה העת ב"בר", מצטרפים לשיחה שמתנהלת שם, מכירים אנשים חדשים על בסיס תחומים משותפים ומפלרטטים איתם, באמצעות הזמנה למשקה או הצעה לריקוד משותף.

אפליקציית שייקר היא חמודה להפליא, ומצליחה לרתום בהצלחה את הדחף של הרוב להכיר אנשים חדשים - בין אם למטרות ידידות, ובין אם למטרות זוגיות רומנטית. כשאפליקציה כזו חיה לה בפלטפורמה חברתית כדוגמת פייסבוק, אין פלא שהיא גם זוכה לפופולריות גבוהה ומופצת בוויראליות בתוך זמן קצר.

כצפוי מקהילת הצייצנים המקומית, על הבוקר הוצף הפיד בטוויטר בברכות על הזכייה ובפירגונים מכל הלב לצוות מפתחי שייקר, מצד יזמים, אנשי הון סיכון ומביני דבר אחרים. ג'ודי ניר שלום מוזס, למשל, אושיית טוויטר מקומית בפני עצמה, מיהרה להכתיר: "שייקר - צ'ק פוינט החדש??". נו, באמת. ובכן ג'ודי - לא, ממש לא. אלא כשהפירגון המקצועי ניתן כמעט ללא תנאי או בחינה לגופו של עניין, אין פלא שג'ודי השתכנעה והזדרזה להצביע על מלכת האינטרנט החדשה.

ובכן, לא מדובר בחברה שזיהתה בעיה אקוטית בסביבת עבודה משתנה, כמו צ'ק פוינט, או בשירות חדש שמשנה את כללי המשחק של תעשיות מסורתיות (מה שמכונה גם בתעשיית האינטרנט Disruptive), כמו נאפסטר של אז ובוקסי של היום. אנחנו אפילו ניקח סיכון ונאמר ששייקר לא צפוי לשנות את האופן שבו אנחנו פועלים עד כה, אלא רק לשדרג אותו. וגם זה לא בטוח.

שייקר עשוי להצליח, ובגדול. בעיקר בקרב הדור הצעיר (והשליט) שכבר העביר מזמן את מרבית קשריו החברתיים לעולמות הווירטואליים. יחד עם זאת, שייקר רחוק מלהמציא את הגלגל, ובמידה מסוימת הוא מזכיר שירותים קיימים מתחילת עידן ווב 2.0 (מישהו אמר סקנד לייף?).

ואם כך הדבר, אולי אנחנו פשוט צריכים להתרגל לאווירה חדשה בתעשיית האינטרנט; שבה חברות מעוררות עניין לא כי פיתחו טכנולוגיה ייחודית או הציבו איום על דפוסי ההתנהגות של ענף כלשהו בתחום הזה, אלא פשוט כי הצליחו לפענח את הרצון האנושי שלנו לקשרים חברתיים לעוד ועוד עורקים ונימים שלא ידענו שיש בנו, ומעל הכל - עשו עבודת שיווק מעולה.

אנחנו כמובן מאחלים לשייקר הצלחה, ועדיין מייחלים ליום שבו יצא מישראל סיפור סינדרלה אינטרנטי של ממש, כדוגמת ICQ. אומנם עברו מאז כבר 13 שנה אבל אנחנו עדיין לא איבדנו תקווה.