כלכלני בנק ישראל חותכים את תחזית הצמיחה של המשק הישראלי ל-2012. צמיחת התוצר ב-2011 וב-2012 על פי התחזית המעודכנת שפורסמה היום צפויה לעמוד על 4.7% ועל 3.2%, בהתאמה.
תחזית הצמיחה ל-2012 עודכנה כלפי מטה יחסית לזו שפורסמה בדוח המדיניות המוניטרית האחרון (3.9%). לאחר העדכון עומדת תחזית צמיחת התוצר ב-2012 סמוך לממוצע הרב-שנתי.
ההאטה הצפויה של קצב הצמיחה, יחסית לזה של 2011, נגזרת מהערכות בדבר האטה של קצב צמיחת הביקושים. את ההאטה מוביל היצוא, שבשנת 2012 צפוי לצמוח בשיעור של 1.7% בלבד, על רקע הציפיות להאטת הפעילות והסחר העולמיים.
היבוא צפוי לגדול ב-2012 ב-3% בלבד, שיעור נמוך משמעותית מאשר בשנתיים האחרונות. הרכב זה של הצמיחה הצפויה במקורות, המשתקף בהאטת הצמיחה - שתתבטא בעיקר ביבוא ובמידה פחותה יותר בתוצר - נובע מהתחזית לגבי קצב גידול הביקושים ורכיביהם הפנימיים. עם זאת יצוין שהצמיחה המואצת של היבוא בשנתיים 2010 ו-2011 גבוהה משמעותית מהממוצע הרב-שנתי, והיא באה לאחר ירידה חדה מאוד בשנת 2009 (הן ירידה אבסולוטית והן במונחי משקל היבוא במקורות).
בבנק ישראל מציינים כי אי הוודאות לגבי המשך ההתאוששות של המשק העולמי גברה משמעותית מאז עריכת התחזית הקודמת, בסוף חודש יולי, אשר פורסמה במסגרת דוח המדיניות המוניטרית למחצית הראשונה של 2011. התחזיות של בתי השקעות וגופים בין-לאומיים מעודכנות מטה, בלוויית הערכה שעלתה הסבירות למיתון עולמי (אמנם פחות חריף מזה של 2008-2009).
בסקירתה מחודש ספטמבר מציינת קרן המטבע שתי התפתחויות העומדות בבסיס הערכות אלו: האחת - שיעורי צמיחה נמוכים מהצפוי במשקים המפותחים מאז תחילת השנה; השנייה - התגברות של אי-הוודאות הפיסקלית והפיננסית, במיוחד מאז אוגוסט, על רקע בעיות החוב של חלק מהחברות באיחוד האירופי, בעיות הנתפסות כאיום על האיחוד כולו.
על רקע זה עדכנה קרן המטבע את תחזית הצמיחה העולמית כלפי מטה, ל-4% בכל אחת מן השנים 2011 ו-2012. לשם השוואה: בתחזיתה הקודמת (מיוני 2011) צפתה קרן המטבע צמיחה עולמית בשיעור של 4.5% בשנת 2012.
אינפלציה של 2.3%, ריבית על 3%
להערכת חטיבת המחקר של בנק ישראל, שיעור האינפלציה במהלך השנה הקרובה יעמוד על 2.3%, קצת מעט מעל מרכז היעד. שיעור האינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים היה 3.4% אחוזים, מעל הגבול העליון של יעד האינפלציה (שעומד של 1%-3%). במקביל מעריכה החטיבה כי בעוד שנה תעמוד ריבית בנק ישראל על 3%, ירידה ביחס לתחזית של כ-4% בדוח המדיניות המוניטרית האחרון.
הערכה זו מבטאת שילוב של מספר כוחות כלכליים, הן כוחות אינפלציוניים והן כוחות מרסנים. עם הכוחות האינפלציוניים נמנים הפיחות מאז יולי, סעיף הדיור ומחירי הסחורות בעולם. מאז חודש יולי נרשם פיחות נומינלי אפקטיבי של השקל. ברקע הפיחות ירידה של עקומי התשואה על אג"ח ממשלתיות, מעבר לגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ועלייה באי-הוודאות על רקע התפתחויות גיאופוליטיות אזוריות.
באשר לסעיף הדיור - "נראה כי זה יוסיף להוות גורם אינפלציוני בשנה הקרובה, בעיקר על רקע היחס בין מלאי הדירות לאוכלוסייה, ויחל להתמתן משמעותית רק לקראת סוף 2012. לבסוף, מחירי הסחורות שעלו מאז 2009 אמנם מתמתנים מעט לאחרונה, אך רמתם הגבוהה עודנה מהווה גורם אינפלציוני", מציינים בבנק המרכזי.
עם הכוחות המרסנים את האינפלציה נמנים השכר הריאלי, ההאטה הצפויה בקצב צמיחת הביקושים והשפעות אפשריות של המחאה החברתית. השכר הריאלי עלה בשנה האחרונה בקצב נמוך ביחס לקצב הצמיחה של פריון העבודה, בין היתר על רקע הפתעות אינפלציוניות, וסביר שכך יהיה גם בשנה הקרובה, על רקע ההאטה הצפויה בקצב הגידול של הביקושים.
האחרון צפוי להיות גורם מרסן גם דרך השפעתו על מירווחי המחירים של הפירמות והעסקים במשק, שעל פי דיווחים מן העיתונות נראה כי הם מושפעים גם מן המחאה החברתית. השפעה מרסנת נוספת של המחאה החברתית על האינפלציה תיתכן גם עקב צעדי תגובה מצד הממשלה.
עוד מציינים בבנק ישראל כי "תחזית האינפלציה והריבית חשופה לסיכונים משמעותיים לשני הכיוונים, אולם נראה כי במאזן הכולל הם נוטים מטה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.