נתניהו בעצרת האו"ם: "אנו מושיטים יד לשלום; פונה לאבו מאזן: בוא ניפגש היום - נדבר דוגרי"

השבוע המדיני העמוס הגיע הערב (ו') לשיאו עם נאומו של יו"ר הרשות אבו מאזן בעצרת האו"ם, ועם נאום התגובה של ראש הממשלה בנימין נתניהו; "אנחנו באותו בניין - בוא ניפגש היום. בוא נעשה שלום, בוא נדבר דוגרי" - כך סיים ראש הממשלה את נאומו, וזכה למחיאות כפיים סוערות במליאה.

"בשם ישראל והעם היהודי אני מושיט שוב את היד הזו לשלום, לעם המצרי והירדני, לידידות חדשה. שכנים שעמם כבר עשינו שלום. אני מושיט את היד הזו עם כבוד ורצון טוב גם לעם הטורקי. אני מושיט את היד גם לעמים בלוב ובתוניסיה, עם הערכה רבה לאנשים שמנסים לבנות עתיד טוב יותר".

"אני מושיט את אותה היד לעמים שעושים זאת בחצי האי ערב ובצפון אפריקה, וכך גם לעמי סוריה לבנון ועירק עם הערכה על האומץ של אנשים שנלחמים בדיכוי ברוטלי. במיוחד אני מושיט את ידי לשלום לעם הפלסטיני, עם שעמו אנו רוצים להגיע לשלום צודק ואמיתי".

"התקווה שלנו לשלום מעולם לא פגה. המדענים והיזמים שלנו מפעילים את הראש שלהם כדי לשפר את עולם המחר. האמנים והסופרים שלנו מעשירים את המורשת של האנושות. אני יודע שזה לא בדיוק התדמית של ישראל, שפעמים רבות מוצגת רע בעולם הזה".

"אחרי הכול, כאן ב-1975 הרצון העז של העם שלנו לחדש את חייו כקדם, קראו לציונות באופן מביש גזענות. ב-1980 באולם הזה הסכם השלום בין ישראל לבין מצרים לא זכה לשבחים אלא להוקעה. מכאן שנה אחר שנה שישראל שלא בצדק סופגת גינויים יותר מכל שאר אומות העולם ביחד".

"21 מתוך 27 החלטות בעצרת הכללית של האו"ם מגנות את ישראל, הדמוקרטיה האמיתית היחידה במזרח התיכון. זה חלק מצער מתיאטרון האבסורד של הארגון הזה. זה לא רק מציב אותנו בתפקיד הרשע, אלא מציג את הרשעים כגיבורים. קדאפי, למשל, היה חלק מהוועדה לזכויות האדם של האו"ם, גם עירק של סדאם חוסיין הייתה".

"לבנון שבשליטת חיזבאללה שולטת כעת במועצת הביטחון של האו"ם. המשמעות היא שארגון טרור שולט בעצם במועצת הביטחון, הכוח האופרטיבי של האו"ם. אי אפשר להמציא דברים כאלה. כאן, באו"ם, רוב אוטומטי יכול להחליט הכול".

"הם יכולים להחליט שהשמש זורחת במערב. הם יכולים גם והם אכן החליטו שהכותל המערבי, המקום הקדוש ביותר ליהודים, הוא שטח פלסטיני כבוש ושייך לפלסטינים. אפילו כאן, בעצרת הכללית, האמת יכולה לעיתים לפרוץ החוצה".

"הפלסטינים רוצים מדינה בלי שלום"

"בתור ראש ממשלת ישראל באתי להגיד את האמת. ישראל רוצה שלום והאמת היא שאני רוצה שלום. והאמת היא שבמזרח התיכון יותר מבכל עת חייבים להשיג שלום. אי אפשר להשיג שלום דרך החלטות האו"ם. האמת היא שעד עכשיו הפלסטינים סירבו לשבת למשא ומתן. האמת היא שישראל רוצה שלום עם מדינה פלסטינית, אבל הפלסטינים רוצים מדינה בלי שלום ואסור לכם לאפשר את זה".

"כשהגעתי לכאן בפעם הראשונה העולם היה מחולק למזרח ומערב. מאז המלחמה הסתיימה וציוויליזציות גדולות התעוררו מתרדמת. רבים קמו מעוני ורבים יבואו אחריהם. הדבר המדהים הוא שעד עכשיו השינוי ההיסטורי הזה קרה בדרכי שלום, לרוב".

"יש חולי שגדל בין מזרח למערב שמאיים על השלום של כולם. אותו חולי מבקש לא לשחרר אלא לשעבד, לא לבנות אלא להרוס. החולי הזה הוא האסלאם הקיצוני שעוטה על עצמו כסות של אמונה גדולה, אבל הוא רוצח מוסלמים, נוצרים ויהודים בלי להבחין ביניהם".

"ב-11 בספטמבר הוא רצה אלפי אמריקנים והפך את מגדלי התאומים לאפר. אמש הנחתי זר באנדרטה לזכר נספי 11 בספטמבר וזה היה מרגש מאוד. בדרכי לשם משהו הדהד בראשי - המילים השערורייתיות של נשיא אירן על הדוכן הזה אתמול. הוא רמז ש-11 בספטמבר הייתה קנוניה אמריקנית. חלקכם יצאו מהאולם, אבל כולכם הייתם צריכים לצאת", אמר - וזכה לתשואות רבות.

"לשחרר מיד את גלעד שליט"

ראש הממשלה בנימין נתניהו בחר בנאומו בעצרת האו"ם לדרוש את שחרורו המיידי של החייל החטוף גלעד שליט.

"חמאס מפר את החוק הבינלאומי בכך שהוא מחזיק את החייל שלנו גלעד שליט חמש שנים בשבי", אמר נתניהו. "לא אפשרו לו אפילו ביקור אחד של הצלב האדום, והוא מוחזק במרתף חשוך בניגוד לכל החוק הבינלאומי".

בהמשך החליט ראש הממשלה לספר קצת על שליט. "גלעד שליט הוא בנם של נועם ואביבה שליט, נכדו של צבי שליט שניצל מהשואה ב-1943 כנער. גלעד שליט הוא בעצם הבן של כל הישראלים".

כאמור, נתניהו סיים את נאומו כאשר הוא מזמין את אבו מאזן להיפגש היום, "נדבר דוגרי ונמצא את המכנה המשותף לשלום".

נאום אבו מאזן: "הגיע הזמן לאביב פלסטיני"

מחמוד עבאס, נשיא הרשות הפלסטינית, עשה הערב את הצעד שארה"ב וישראל לחצו עליו לא לעשות: הוא הגיש למועצת הביטחון בקשה רשמית לאשר צירופה של מדינה פסלטנית לאו"ם כחברה בעלת זכויות זכויות מלאות.

עבאס הגיש את הבקשה למזכ"ל או"ם, באן קי-מון. המזכ"ל אמור להעביר את הבקשה למועצת הביטחון לדיון מיידי.

לאחר מכן, עלה עבאס אל בימת הנואמים באולם העצרת הכללית. הוא התקבל בתשואות סוערות ונציגים רבים באולם קמו על רגליהם והריעו לו ממושכות. בנאומו מנה עבאס שורת עקרונות, ובכללן הקמת מדינה פלסינית על כל השטח שכבשה ישראל ב-1967; מזרך ירושלים תהיה בירת המדינה החדשה; התנערות מאלימות וקיום כל ההסכמים החתמים בין ישראל לאש"ף. הוא הודיע שהפלסטינים מונים לחזור מיד למו"מ, בתנאי שישראל תפסיק לחלוטין את פעילות ההתנחלויות.

"אני מושיט ידי לממשלת ישראל ולעם בישראל... בואו נבנה ביחד עתיד לילדינו.. בואו נבנה גשרים של דו-שיח במקום מחסומים וגדרות הפרדה", הכריז עבאס.

בתחילת נאומו פרש נשיא הרשות סקירה היסטורית של העוולות שנגמו לעמו. או"ם קשור באופן הדוק לשאלה הפלסטינית באמצעות כל ההחלטות שהארגון וגופיו השונים קיבלו להקלת המצוקה של הפליטים הפלסטיניים, קרבנות ה'נאקבה' (האסון) של 1948, אמר עבאס בפתיחת נאומו. אנו שואפים ומבקשים למלא תפקיד גדול ויעיל יותר באו"ם כדי להשיג שלום מקיף וצודק, במטרה להבטיח את הזכויות הלגיטימיות, שאינן ניתנות לערעור, של העם הפלסטיני, כפי שהוגדרו ע"י ההחלטות של או"ם.

לפני שנה, נכנסנו למו"מ עם ישראל בלב פתוח ובאזניים קשובות; היינו מוכנים עם כל המסמכים, הניירות וההצעות, אבל הדיונים נפסקו רק כמה שבועות לאחר החלו, המשיך נשיא הרשות. בכל זאת, לא ויתרנו והמשכנו במאמצינו לחידוש היזמות והמגעים. בשנה שחלפה לא פסחנו על אף דלת שיכולנו לדפוק עליה, או על ערוץ כלשהו שיכולנו לבדוק, ולא התעלמנו משום גוף, רשמי או בלתי רשמי. בדקנו בראש פתוח רעיונות ויזמות שהעלו גופים בינלאומיים, אך ממשלת ישראל העלתה את כל המאמצים האלה על שרטון וניפצה את כל התקוות שלנו.

הוא האשים את "שלטונות הכיבוש" בניהול "מסע נגד הזמן" במאמץ לשרטט מחדש את הגבולות של המדינה הפלסטנית לפי רצונם ולכפות עובדות מוגמרות בשטח. התנהלות זו חותרת הפוטנציאל הריאלי לקיומה של מדינת פלסטין, אמר עבאס.

בה בעת, "כוחות הכיבוש" מוסיפים להטיל את הסגר הימי על עזה ולהתנכל לאזרחים פלסטיניים באמצעות חיסולים, הפצצות מהאוויר והפגזות ארטילריה, וזה המשך מלחמת התוקפנות נגד עזה לפני שלוש שנים, שחוללה הרס מסיבי של בתים, בתי-ספר מסגדים וגמרה למותם ופציעתם של אלפי אנשים, המשיך עבאס.

נשיא הרשות הוסיף למנות שורה ארוכה של עוולות, כהגדרתו, שנגרמו לפלסטינים, ואז החל לדבר על מאמצי השלום שלהם: למרות הכל, מפני שאנו מאמינים בשלום ומפני שאנו משוכנעים בצורך לקבל לגיטימיה בינלאומית, ובגלל העדרו של צדק אבסולוטי, החלטנו לבחור בנתיב של צדק יחסי, צדק שהוא בר השגה, צדק שעשוי לתקן חלק מהעוולות ההיסטוריות החמורות שנגרמו לעם הפלסטיני. לכן, הסכמנו להקים את מדינת פלסטין על 22% בלבד משטחה של פלסטין ההיסטורית, על כל השטחים הפלסטיניים שישראל כבשה ב-1967.

עבאס פרטו את העקרונות הבאים, "בשם אש"ף, הנציג הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני":

• מטרת העם הפלסטיני היא מימוש הזכויות הלאומיות שלו, שאינן ניתנות לערעור, במדינת פלסטין העצמאית, שמזרח ירושלים תהיה בירתה, על שטחה של כל הגדה המערבית, לרבות מזרח ירושלים ורצועת עזה, בכפוף לכל ההחלטות בעלות לגיטימיות בינלאומית, ועם השגת פיתרון צודק ומוסכם לבעיית הפליטים הפלסטיניים, לפי החלטה 194, כפי שמפורט ביזמת השלום הערבית. במטרה זו אנו דבקים ואותה אנו פועלים להשיג. השגת השלום המיוחל מחייבת את שחרור כל האסירים והעצורים הפוליטיים מבתי הכלא בישראל ללא דיחוי.
• אש"ף והעם הפלסטיני דוגלים בהתנערות מאלימות והם דוחים ומוקיעים טרור על כל צרותיו, בייחוד טרור של מדינה. הם דבקים בכל ההסכמים החתומים בין אש"ף לישראל.
• אנו דבקים באופציית המו"מ לפיתרון בר קיימא לסכסוך בהתאם להחלטות או"ם. אני מצהיר בזאת שאש"ף מוכן לחזור מיד לשולחן הדיונים על בסיס של פרמטרים שמושתתים על לגיטימיות בינלאומית, ועל בסיס הפסקה מוחלטת של פעילות ההתנחלויות.
• העם הפלסטיני יוסיף לקיים התנגדות עממית בדרכי שלום לכיבוש הישראלי, להתנחלויותיו ולמדיניות האפרטהייד שלו, וכן לגדר ההפרדה והסיפוח הגזענית. העם הפלסטיני יוסיף לקבל סיוע להתנגדות זו, שעולה בקנה אחד עם החוק ההומניטרי הבינלאומי ואמנות בינלאומיות, ושזוכה בתמיכת פעילים שוחרי שלום בישראל וברחבי תבל.
• העובדה שאנו מעלים את מצוקתנו בפורום הבינלאומי הזה מעידה על כך שאנו דבקים באופציה דיפלומטית ופוליטית והיא מהווה אישור לכך שאיננו נוקטים צעדים חד-צדדיים. מאמצינו אינם מכוונים לבודד את ישראל או לשלול ממנה לגיטימציה. במקום זאת, אנו רוצים לקבל לגיטימציה למדינה הפלסטינית. אנחנו רק רוצים לשלול לגיטימציה מפעילות ההתנחלויות, הכיבוש והאפרטהייד ומההיגיון של שימוש בכח אכזרי, ואנו משוכנעים שכל מדינות תבל תומכות במטרות אלה.

ואז אמר עבאס: "בשמי, בשם העם הפלסטיני ואש"ף, אנו מושיטים את ידינו לממשלת ישראל ולעם בישראל לעשיית שלום. אני אומר להם: הבה נפעל בדחיפות לבנות יחדיו עתיד לילדינו, שבו הם יוכלו ליהנות מחירות, ביטחון ורווחה. הבה נבנה גשרים של דו-שיח במקום מחסומים וגדרות הפרדה, בואו נבנה יחסים של שיתוף פעולה שמבוססים על שיווין בין שתי מדינות שכנות, פלסטין וישראל, במקום מדיניות של כיבוש, התנחלויות, מלחמה וחיסול הדדי".