באפריל 2010 רעשה המערכת הפיננסית. לא בגלל תנודות קיצוניות בשווקים או טייקונים שרמזו כי הם מתכוונים לערוך תספורת לחסכונות הפנסיה שלנו, אלא בשל הצעת חוק של חברי הכנסת שלי יחימוביץ' וחיים כץ, שנועדה להגביל את שכר הבכירים - שהם על-פי-רוב כלכלנים, רואי-חשבון ואנליסטים - שצמחו בתוך עולם הפיננסים ולמדו, שכשמגיעים קרוב לצמרת יש תגמולים שהופכים אותך במהרה לחבר אמיתי במועדון המיליונרים.
הצעת החוק כמעט זכתה לתמיכת הממשלה, ורק הלחץ של אלה שנהנים מהמצב, תחת הכינוי העמום "ראשי המשק", גרם לממשלה לסגת ולהקים ועדה שתבדוק את שכר הבכירים ותמליץ. הוועדה, בראשות שר המשפטים יעקב נאמן, המליצה כמובן שלא להגביל את השכר בחוק, אלא לחזק את הפיקוח של הדירקטוריון על שכר הבכירים בחברות ציבוריות.
המגזר הפיננסי מבטיח הרבה לעובדים בו, וגם מרבה לקיים. הצעת החוק של יחימוביץ' וכץ נולדה בהשראה שבאה מעבר לים, לאחר שגם בארה"ב, ערש הקפיטליזם, גילו שמנגנוני התגמולים בחברות הפיננסיות עודדו את בעלי התפקידים ליטול סיכונים מיותרים.
התמריצים הללו הם שהביאו בטווח הארוך למשבר הסאב-פריים ולאחריו לקריסה של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, מה שגרר את הכלכלה העולמית למיתון ממושך ואילץ את הממשלות בארה"ב ובאירופה להזרים הון עתק למערכת הפיננסית כדי למנוע את התמוטטותה.
2008, שנת המשבר, חלפה לה. והשנה שאחריה התאפיינה בגאות בבורסות. מגמה זו הספיקה כדי שהמגזר הפיננסי ישכח כליל את לקחי המשבר ויחזור לשלם בנדיבות לכלכלנים ולטריידרים שהוא חפץ ביקרם. השכר, במיוחד בקרב המנהלים, חזר לימים היפים. כאילו לא קרה כלום. מגמה זו לא פסחה על ישראל, אבל למרבה הצער היא כן פסחה על אלה שלא מוגדרים "בכירים".
יתרונות
במדד השכר המבוא כאן אפשר לגלות שכמעט ברוב התפקידים הנפוצים במגזר הפיננסי נרשמו עליות מסוימות ביחס לנתונים שנאספו במארס 2010, לעומת המדידה האחרונה שנערכה ביולי 2011. ההפתעה קטנה עשויה לרפות את ידיהם של השואפים להיות יועצי השקעות.
בק אופיס מתחיל, שהביא הביתה בשנה שעברה כ-5,700 שקל בממוצע, מגיע היום לשכר של 6,500 שקל, עלייה של 14%, דווקא המנהל במחלקת הבק אופיס לא רשם כל שיפור בתנאי השכר שלו. טריידר מתחיל שיפר את שכרו בכ-14%, מ-7,000 שקל בממוצע ל-8,000 שקל. טריידר עם ניסיון הצליח לשפר את הכנסתו רק בכ-4%.
במחלקות האנליסטים המגמה מעודדת יותר. אנליסט מתחיל מרוויח היום כ-20% יותר בממוצע, לעומת זה שהתחיל לפני כשנה. אנליסטים בצוות גם התקדמו וקיבלו בסביבות 16% תוספת לשכרם ב-2011, לעומת השנה הקודמת. אנליסטים בכירים הוסיפו לשכרם קצת פחות, כ-14% באותה התקופה. בצמרת המחלקה השכר עלה באופן דומה, מ-22,500 שקל בממוצע ל-26,000 שקל.
נסיגה מפתיעה נרשמה אצל יועצי ההשקעות. שכרם של המתחילים ושל בעלי ותק של כשלוש שנים נשאר בעינו, אך היועצים המוגדרים בכירים סבלו מירידה ממוצעת של כ-6% בשכרם, לעומת המצב שלהם במארס אשתקד.
מנהלי השקעות, שיכולים לא רק לייעץ ללקוחות אלא גם לבצע בשמם פעולות בתיק, נהנו משיפור מה בתלוש. מתחיל זכה לתוספת ממוצעת של 5% בשנה החולפת. מנוסה זכה לתוספת גדולה יותר, של כ-10%. מנהל המחלקה של שניהם עשוי היה לרשום כ-5% תוספת לשכרו.
חסרונות
ענף הפיננסים הפך אטרקטיבי בשנים האחרונות, במיוחד מאז שהניהול של קופות הגמל הופרדו מהבנקים. ההתמחות וההתמקצעות שנדרשה מבתי ההשקעות הובילה להרחבה ניכרת של התקנים ואיתה גם נכונות גוברת לתגמל את הכוכבים בתחום.
במציאות, כידוע, לא נולדים כוכבים. רוב העובדים בתחום מגיעים ממקצוע בעל תדמית משעממת ואפורה למדי כמו ראיית-חשבון. רואי החשבון הצעירים מביטים לצמרת ומגלים שם לא מעט מנכ"לים שתפקידם הקודם היה סמנכ"לי כספים. מסלול קידום זה אכן קיים ואפשרי, אבל במהלך הטיפוס למעלה מתברר שהעוגה מחולקת כך שהתחתית מקבלת פירורים.
מבט על טבלאות השכר במגזר הפיננסי מגלה עלייה מתונה של כ-10% ברוב רמות התפקיד, אלא שהטבלאות הללו מייצגות את מקרי האמצע ולא את הפער בין החדשים והזוטרים לוותיקים והבכירים. מידע זה אפשר לקבל מנתונים שפרסמו ממש באחרונה כלכלני משרד האוצר.
לפי הדוח של האוצר, זינק שכר המנהלים הממוצע בקבוצות העסקיות פי-3.4 בין השנים 2003-2008, בעוד שביתר החברות במשק היחס בין שכר המנהלים לשכר העובדים נותר קבוע למדי. "הקבוצות העסקיות", צריך להסביר, הוא השם האמורפי שנתנו כלכלני האוצר לתאגידים הפיננסיים שמאחוריהם עומדים מה שקוראים "טייקונים".
מה השתנה
באוצר רואים בנתונים הוכחה כי טועים המאמינים שמשרה בחברות שהן חלק מהקונגלומרטים הגדולים היא הדרך להגיע למנוחה ולנחלה מבחינה של תנאי העסקה. עבודה בפירמידה עסקית, מתברר מבדיקה ומשקלול של הנתונים, תניב לכם שכר נמוך יותר וביטחון תעסוקתי רופף.
הניתוח האמפירי של כלכלני האוצר חישב את היציבות התעסוקתית, את מין העובד ואת הרווח וההכנסות של הפירמידות ובדק את המתאם לשכר שהן מעניקות. המסקנה: הקבוצות העסקיות הגדולות משלמות לעובדים פחות בהשוואה לשכר הממוצע בחברות שאינן חלק מקבוצה עסקית. מה שכן, עובדים ותיקים בקבוצות הללו אכן מרווחים שכר גבוה בהשוואה לבעלי תפקידים מקבילים בחברות אחרות.
במילים אחרות, מי שנהנה משכר גבוה בקבוצות העסקיות הם בעיקר המנהלים בעלי המניות, שנהנו מהצמיחה החדה ברווחי הקבוצות מאז 2002. באוצר ערכו גם ניתוח של שכר המנהל, פדיון החברה ונתוני הרווח. המתאם בניתוח הזה הראה שמנהלים בקבוצות העסקיות משתכרים יותר ממנהלים בחברות אחרות, וששכר המנהלים גבוה באופן מובהק בחברות עם בעלי שליטה, שמשתייכות לקבוצות העסקיות.
שכר בפיננסים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.