ביומד: פריחה מאוחרת

עד לפני כ -30 שנה לבוגרי ביולוגיה היו מעט מאוד אפשרויות בחירה בקריירה, רובן לא בחברות תעשייה. הם יכלו לעבוד כחוקרים באוניברסיטה, כמורים בתיכונים, כעובדי וכמנהלי מעבדות בבתי-החולים או בחברות הגנריקה הישראליות (בעיקר טבע). או אז הגיעו שנות ה -90 המאוחרות, ופתאום ביולוגיה, או יותר נכון "ביוטכנולוגיה" או "ביואינפורמטיקה", הפכו למקצוע הסקסי ביותר בעולם. גילוי סודות הגנום אמור היה להוביל לתהליכי פיתוח תרופות חדשניים מבוססי מחשב, שיהפכו את העבודה עם צלחת פטרי ופיפיטה למיושנת ולמיותרת.

רצף הגנום אכן פוצח, אך הוא לא הביא איתו את המהפכה המובטחת. ביואינפורמטיקה לא החליפה את הביולוגיה הקלאסית, ורק חברות מעטות שעוסקות בתחום זה שרדו בישראל. כך חזרה הביולוגיה למקום טוב באמצע רשימת המקצועות הסקסיים שכיף להזכיר בדייט ראשון.

אלא שבנפרד מהמהפכות המוניטין, חלו שינויים מפליגים במצב התעסוקה בתחום בישראל. צמחה כאן תעשיית ביומד: כ-800 חברות לפיתוח תרופות ולמכשור רפואי. אמנם היקף התעסוקה אינו מפסיק כדי לפרנס את כל בוגרי התארים בביולוגיה, בהנדסה ביו-רפואית, במדעי הרפואה והמקצועות המשיקים, אך התעשייה בהחלט תוססת ומעסיקה עשרות אלפי בני-אדם.

יתרונות

לתעסוקה בתחום הביומד כמה מאפיינים ייחודים. העיקרי שבהם הוא רמת ההשכלה של המועסקים. לא נדיר להגיע למשרה ראשונה עם דוקטורט או אפילו פוסט-דוקטורט. אל מול שנות ההשכלה הארוכות הללו ניצבות משכורות סבירות יחסית לתעשיות אחרות שאינן היי-טק. יוצאות דופן הן משרות הניהול הבכיר ומספר תפקידים בתחום הרגולציה והמחקר, שדורשים ניסיון ספציפי מאוד ומתוגמלים בהתאם.

התחום מרובה חברות סטארט-אפ, ולכן לפעמים יש תחושה של קושי מיוחד בהשתלבות במשרות ראשונות בקריירה. כך הבוגרים הטריים, חלקם אנשים לא צעירים, חייבים להשתלב במעט החברות הבשלות יחסית או לאתר הזדמנות נדירה למשרה שמותאמת לאדם ללא ניסיון.

היתרון הוא שאחרי שנצבר הניסיון, מתחילים הסטארט-אפים לחזר אחרי העובד, בדיוק מאותן הסיבות.

חסרונות

שעות העבודה בתעשייה נחשבות לארוכות ולא גמישות. החברות מרוכזות במספר פארקי תעשייה הפזורים ברחבי הארץ, והעובדים לנוסעים לעתים שעות ארוכות כדי להגיע לעבודה המתאימה להם. את הרוב המוחלט של המשרות מאיישים אנשים עם השכלה בתארים רלבנטיים. דווקא בתפקידי הניהול קיים מחסור במנהלים מנוסים בתעשייה, בגלל היותה בת 30 שנה בלבד, ולכן ניתן למצוא בתחום מנהלים שמגיעים ממקצועות אחרים. מאחר שישנן מעט משרות פעילות והחברות שמרניות ומקפידות על גיוסים איכותיים, תהליכי הגיוס ארוכים וסלקטיביים מאוד.

איך מתקדמים

המצרך הנדיר ביותר בתעשייה היה ונשאר מנכ"ל עם ניסיון קודם בשוק. בהתאם, לבעלי החברות ציפייה גדולה מהמנכ"לים שלהם, והמשכורות בהתאם. אך לעתים המשכורות מטעות - אצל מנכ"לי הסטארט-אפים רכיב האופציות משמעותי, וככל שהחברה מסוכנת יותר כך שווי האופציות תואם פחות את המציאות. רבים מהמנהלים, כמו גם הזוטרים, לא יזכו לעולם לממש ולו אופציה אחת.

מה השתנה

משבר 2008 פגע משמעותית בחברות הסטארט-אפ בתעשיית הביומד. ובכל זאת, לא נכנסה התעשייה לסחרור של הפחתת משכורות. חברות נסגרו, אך אלה ששרדו לא פגעו מאוד בתנאי עובדיהן.

בתחום המכשור הרפואי לא חלה עלייה בביקוש לעובדים בשנים האחרונות, לעומת תחום פיתוח התרופות בו חלה עלייה.

גם הזמן הדרוש לחיפוש העבודה הראשונה, התארך בתקופת המשבר, אומר שרון. המגמות בארה"ב משפיעות מאוד על המתרחש בישראל, שכן רוב המוצרים של חברות הביומד הישראליות משווקים בארה"ב. בכתבה שפורסמה באתר MDDI (Medical Device and Diagnostic Industry), נאמר כי רוב העובדים בתחום המכשור הרפואי מחפשים היום משרות בתת-התחומים קרדיולוגיה ואורתופדיה, משום שהם נחשבים לתחומים היציבים והצומחים ביותר, ובנוירולוגיה שנחשבת לתחום העתיד.

 שכר בביומד