ההלוואה שמטרידה את תשובה

לא מעט עניינים מטרידים את שלוותו של איש העסקים יצחק תשובה בתקופה האחרונה. רבות דובר על הקשיים בחברת דלק נדל"ן שבשליטתו, ועל ניסיונות ההצלה של החברה הקורסת שנמצאת בדרך לאחד מהסדרי החוב הגדולים שידע שוק ההון המקומי.

אבל לא פחות, וכנראה אף יותר, מטריד את איש העסקים גיוס המימון לפיתוח תגלית הגז "תמר". מדובר בהקמת פלטפורמת הפקה ותשתית הולכה של הגז מהקידוח אל החוף, בסכום עתק של כ-3 מיליארד דולר. מתוך סכום הזה צריכה קבוצת דלק שבשליטתו להשיג קרוב למיליארד דולר עד יוני 2012, לכל המאוחר.

בתרחיש קיצוני, שבו השותפויות המשתייכות לקבוצת דלק - דלק קידוחים ואבנר - לא יצליחו לגייס את המימון הנדרש עבור חלקן היחסי בפיתוח "תמר", עלול תשובה למצוא את עצמו נדחק מחגיגת הגז הצפויה.

אמנם כרגע זהו תרחיש שקשה מאוד לדמיין, ועדיין, במצב הנוכחי, השביר, של השווקים הפיננסיים, כאשר עננת מחנק אשראי שוב מרחפת ממעל, השגת מימון בסדר גודל שכזה אינה עניין של מה בכך, גם עבור תשובה.

המו"מ לא מגיע לכדי סיום

כאמור, עלות הפיתוח וההקמה של תשתית תמר נאמדת בכ-3 מיליארד דולר, כשמתוך הסכום הזה כבר שילמו השותפות בקידוח - נובל אנרג'י (36%), ישראמקו (28.75%), אלון גז (4%), דלק קידוחים ואבנר (15.625% כל אחת) - כ-1.2 מיליארד דולר.

אבל בעוד שנובל, המשמשת כמפעיל הקידוח, הודיעה כי תממן את חלקה בעלות הפיתוח ממקורותיה העצמיים, וישראמקו של קובי מימון כבר חתמה על הסכם מימון מול קונסורציום בנקים בהובלת דויטשה בנק (בהיקף של 750 מיליון דולר), שתי השותפויות של דלק (ואלון גז שתצטרף אליהן) טרם חתמו על מסמך כזה. זאת, למרות שמו"מ הכולל החלפת טיוטות עם הבנקים הזרים ברקליס ו-HSBC, נמשך מזה זמן רב.

נכון להיום מממנות דלק קידוחים ואבנר את חלקן בפיתוח "תמר" באמצעות הלוואת גישור בהיקף כולל של 430 מיליון דולר (190 מיליון דולר לכל אחת מהן, ו-50 מיליון דולר לאלון גז) שנלקחה מברקליס ו-HSBC ביוני 2010. ההלוואה אמורה להיות מוחזרת בסוף השנה הנוכחית, אולם בתנאים מסוימים ניתן להאריכה בחצי שנה נוספת תוך עלייה בריבית המשולמת על ההלוואה, שעומדת כעת על ליבור 4%. כמו כן, ישנה אפשרות להגדיל את מימון הבינים ב-100 מיליון דולר נוספים.

את הלוואת הגישור הזו אמור להחליף הסכם מימון ארוך טווח (בדומה לזה עליו חתמה ישראמקו, הנמשך עד שנת 2024), הצפוי להישען על תזרים המזומנים שיגיע ממכירת הגז, ויממן את הקמת הפרויקט. חבילת מימון זו צפויה להיות בהיקף של כמיליארד דולר, כאשר חלק השותפויות של תשובה בה נאמד בכ-900 מיליון דולר, כשהיתרה של אלון גז.

כמו שקרה לשטיינמץ

הבעיה העיקרית שמונעת את חתימת הסכם המימון הזה היא היעדר חוזה ארוך טווח לאספקת גז טבעי מ"תמר" לחברת החשמל. על פי ההערכות, הבנקים הזרים לא ייתנו במצב השווקים הנוכחי מימון בסכום כה גבוה מבלי שיידעו בוודאות על קיומו של תזרים מזומנים קבוע, שיאפשר ללווה את החזר החוב.

המו"מ עם חברת החשמל אמנם צפוי להסתיים עד סוף השנה, אולם היות ומדובר בחברה ממשלתית שמלבד שיקולים כלכליים מונעת גם משיקולים נוספים, אי אפשר לדעת בוודאות מתי הוא ייחתם.

אם עד סוף יוני 2012 לא יצליחו שותפויות החיפושים של תשובה לחתום על הסכם מימון, הרי שהן יצטרכו לממן את חלקן בפיתוח התגלית באמצעות גיוס הון או בדרך אחרת. בתרחיש קיצוני שבו לא יצליחו להשיג מימון כזה, הן עשויות לאבד את כל זכויותיהן בתגלית לטובת יתר השותפות בפרויקט.

להזכירכם, זה בדיוק מה שקרה למיליארדר בני שטיינמץ, שטרם תחילת קידוח "תמר" החזיק ב-5% מהזכויות ברישיון. חודשיים לפני תחילת הקידוח, החליט שטיינמץ שלא לשלם את חלקו היחסי בעלות הקידוח, בהיקף כולל של כ-7 מיליון דולר, וכך איבד את כל זכויותיו במה שהפך לתגלית גז בשווי של מיליארדים.

 כיצד נחלק המימון של פיתוח תמר