הפשרת אדמות: הקרקעות החקלאיות עוד לא הצמיחו דירות

בנובמבר אשתקד הודיעה הממשלה כי מצאה את השילוב האופטימלי שיייצר סוף סוף דירות על רבות מהקרקעות החקלאיות - צעד שנמנע במשך עשור, בעקבות החלטת בג"ץ כי לא ניתן להעניק לחקלאים פיצוי בקרקע מעבר לשוויה החקלאי (מה שגרם להם לא לפנות את הקרקעות).

מצד אחד, החליטה מועצת מקרקעי ישראל כי מי שישיב קרקע חקלאית, "בתוך 60 יום", יקבל פיצוי כספי מוגדל ב-50% מזה שקבע השמאי הממשלתי עבור זכויותיו בקרקע: בנוסף, לחוכר תהיה זכות לרכוש בפטור ממכרז (ובתשלום מלא) כ-20%-25% מהשטח המיועד לבנייה.

מנגד, נקבע גם המקל: שינוי בחוק סילוק פולשים, שמטרתו לאפשר למינהל להכריז גם על חוכרים חקלאיים ותיקים כעל פולשים, ולסלקם מאדמותיהם החקלאיות בצו מינהלי, ללא צורך בצו ביהמ"ש.

משרד השיכון הודיע בנובמבר כי כבר באותו עת ישנן 12 אלף יח"ד בתוכניות מאושרות ועוד כ-6,000 יח"ד בהליכי אישור שונים הנמצאות על קרקע חקלאית ששינתה את יעודה.

מה קרה בפועל? כרגיל במחוזותינו, מבול השיווקים המובטח הפך די מהר לזרזיף דל. קרקע לאלפי דירות בודדות, כאלה שבאמת נמצאות בלב אזורי מגורים, אכן עושה דרכו כיום אל מדף השיווקים, אבל הפוטנציאל הגדול באמת - ודי בנסיעה מנתניה ועד ראשון לציון כדי לראות אותו (כל אותם מחסנים וחממות בצדי הדרך) - עדיין רחוק מלחזור לציבור.

נקודת אור

גם אלפים בודדים הם ניצנים של שינוי באדמה שהייתה יבשה במשך הרבה מאוד זמן. מעבר לכך, גם חסידי הציפוף וההתחדשות העירונית צריכים לשמוח שלא קופצים מהר כל כך על הפתרון הטריוויאלי של כיבוש עוד ועוד שטחים ירוקים ופתוחים.