אירופה הסכימה: "תספורת" ביוון, קרן סיוע של טריליון אירו

העצבנות בשווקים לקראת תוצאות פסגת האיחוד האירופי, ממנה אמורה לצאת הבשורה על תוכנית כוללת לפתרון משבר החוב, התחלפה ברוחות חדשות של תקווה, לאחר שלל דיווחים אופטימיים - המצביעים על "הסכמות פוליטיות" באשר לאלמנטים קריטיים לפיתרון משבר החוב.

בהודעה משותפת שיצאה מטעם המנהיגים שהשתתפו בפסגה, נאמר כי המנהיגים קוראים ליצירת ערבויות חוב בינוניות-טווח על מנת להימנע מהתרסקות.

שלושת הדיווחים המרכזיים נוגעים להסכמה של המנהיגים על הרחבת קרן החילוץ להיקף של טריליון דולר, הזרמת הון למערכת הבנקאית באירופה, וכן על "תספורת" של 50% שיספגו בעלי האג"ח של יוון - ככל הנראה כתלות בהגדלת תוכנית החילוץ שלה להיקף של 114 מיליארד אירו.

קרן החילוץ תורחב - האם סין תשתתף?

בין היתר, נכון לשעה זו, המשקיעים נתלים בדיווחים של העיתון הסיני הרשמי "הצ'יינה דיילי", כי ממשלת סין שוקלת להשתתף בהלוואות לקרן החילוץ האירופאית (EFSF), במטרה למנף אותה ולהגדיל את יתרות האשראי לחירום בשווקים. שני מקורות, המצוטטים כ"גורמים בכירים באיחוד האירופי", מסרו לסוכנויות הזרות כי סין שוקלת לסייע בנושא, אולם לא פירטו כיצד או באיזה היקף.

הדיווח על השתתפותה האפשרית של סין במינוף הקרן, מגיע על רקע ההודעה כי האיחוד האירופי מתכנן למנף את קרן החילוץ האירופאית. שרי האוצר של אירופה צפויים לדון בפרטים המדוייקים בנובמבר - כך על פי טיוטת הצהרת גוש האירו, שנחשפה בשעות הערב ב"רויטרס". על פי דיווחים שונים, הקרן צפוייה להתרחב להיקף של טריליון דולר, לפחות.

האם התקבלה הסכמה על הסדר חוב ליוון?

עוד דיווח שמפיח תקווה בקרב המשקיעים מגיע מה"פיננשל טיימס", שמעדכן כי התקבלה "הסכמה פוליטית" על התוכנית העקרונית שהוצעה לקיצוץ בחובותיה של יוון. במסגרת התוכנית, נזכיר, יספגו נושיה של יוון "תספורת" כבדה של 50%, במטרה לקצץ את יחס החוב-תוצר הממשלתי לכ-120% עד שנת 2020.

יש לציין כי על פי דיווחים קודמים, "תספורת" בהיקף שכזה (50%) תידרוש הלוואות חיצוניות גדולות יותר לטווח-הארוך ליוון - בהיקף של 114 מיליארד אירו. מדובר ב-5 מיליארד אירו יותר מהסכום המקורי שהוצע בתוכנית החילוץ השנייה של יוון, שגובשה ביולי השנה.

על פי דבריה של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, תוכנית במתווה המדובר תצמצם את יחס החוב-תוצר היווני לרמה של 186% בשנת 2013 (בהשוואה ל-83% באותה השנה, בגרמניה, למשל).

קווי אשראי לבנקים

בנוסף, אישרו קברניטי אירופה כי יזרימו הון למערכת הבנקאית באירופה, לאחר שזו תספוג "מחיקות" כבדות בגין תוכנית החילוץ השנייה של יוון. אולם, עדיין לא דווח במסגרת הפסגה אילו סכומים יוזרמו לבנקים, ובאיזה אופן.

"אירופה תבעט בפחית לאורך הדרך"

בכיר בבנק המרכזי של אנגליה אמר היום כי אירופה לא תציג תוכנית לפתרון המשבר אלא "תבעט בפחית לאורך הדרך", כלומר תסתפק בהצהרה לפיה יש למצוא פתרון מהיר למשבר ותדחה את גיבוש פרטי התוכנית.

דיווחים של השבועות האחרונים הצביעו על "תספורת" בהיקף של 50-60%, לעומת "תספורת" של 21% - בהתאם לתוכנית החילוץ השנייה, שגובשה ליוון ביולי השנה. כך, מוקדם יותר היום מסר מקורב לשיחות באירופה לרשת CNBC ש"תספורת" של 50% על החוב של יוון הוא עניין סגור.

"אזרחי יוון עושים מאמצים על אנושיים על מנת להגיע לסדר פיננסי במדינה, ואנו מצפים מאירופה להכיר במאמצים אלה", אמר ר"מ יוון גיאורג פפנדריאו, בפתיחת הוועידה. "זה הזמן לשים סוף לחוסר הוודאות, לקבל החלטות קשות ולהבטיח שאנחנו עושים צעד ענק קדימה, לכיוון עתיד טוב יותר לאירופה".

גרמניה: להגדיל את קרן החילוץ

בצהריים אישר בית המחוקקים התחתון בגרמניה את הגדלת קרן הסיוע האירופית (EFSF), כלומר הפרלמנט הגרמני העניק לקנצלרית אנגלה מרקל "אור ירוק" לבצע את התוכנית להגדלת הקרן. לא ידוע עדיין בכמה תוגדל הקרן, אולם לפי דיווחים זרים הכוונה היא להגדילה לטריליון אירו לפחות, לעומת 440 מיליארד אירו היום.

ההצבעה בגרמניה עברה ברוב גדול: 503 תמכו, 89 התנגדו ו-4 נמנעו. בהצעת החוק צוין בפירוש שהבנק המרכזי האירופי לא יצטרך יותר לקנות אגרות חוב ממשלתיות בשוק המשני וכי החילוץ של המדינות עמוסות החובות לא ייפול על הבנק המרכזי לבדו. מרקל התנגדה אתמול בפומבי להמשך רכישות האג"ח של ידי הבנק המרכזי האירופי.

מחלוקות בלי סוף

הדילמה של קברניטי היבשת היא מחד לשמור על יוון ועל אחדות האיחוד האירופי, ומאידך לתמוך בבנקים האירופיים, שייאלצו ככל הנראה למחיקות מאסיביות עקב שמיטת חובות יווניים ("תספורת"), וכן "לדאוג" שספרד ופורטוגל, הסובלות מגירעונות ענק ואבטלה גבוהה, לא ייפלו למצב מסוכן של אי-סולבנטיות.

אולם, ידוע כי הפגישות לא נקיות ממחלוקות; נהפוך הוא: השבוע קרא נשיא צרפת ניקולא סרקוזי לראש ממשלת בריטניה דיויד קמרון "לסתום את הפה", וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל התייחסה לטיוטת ההצעה האירופית באומרה כי גרמניה לא מעוניינת כי הבנק המרכזי האירופי יוסיף במדיניות רכישת אגרות החוב, וכן כי "אינה מוכנה לקבל תכתיבים פוליטיים".

קת'לין ברוקס, מנהלת המחקר ב-Forex.com, מציינת כי השווקים למעשה ממתינים לארבע נקודות: אישור תוכנית לחיזוק הבנקים בהיקף שלא יפחת מ-108 מיליארד אירו, "תספורת" של כ-60% לחוב היווני, הרחבת קרן החילוץ המקורית בהיקף של 440 מיליארד אירו לטריליון אירו ואולי הכי חשוב: הסכמה רחבה ליישם את הצעדים במהירות האפשרית.

"הבעיה העיקרית היא שברגע שהשווקים איבדו את האמון כי הממשלות יחזירו את החוב, אפילו האיחוד האירופי והבנק המרכזי לא יכולים בקלות להשיב אותו", ציין קרל ווינברג, כלכלן ראשי ב-High Frequency Economics. "האסטרטגיה היחידה שיכולה לפעול היא ניהול נכון של ההפסדים בגין מחיקות בצד הגנה על מוסדות פיננסים עד לזמן שהביטחון וההון יחזרו לשלוט בשווקים".