הזוג המוזר ששולט בכלכלת אירופה

איש השבוע שלנו, מרקוזי, איש המפתח במשבר החובות האירופי, הוא הכלאה של שני אנשים שונים בתכלית זה מזה: אנגלה מרקל, קנצלרית הפשרות של גרמניה, בעלת מראה עקרת הבית, שרצה למרחקים ארוכים; וניקולא סרקוזי, נשיא צרפת, הנחשב אדם בוטה וכריזמטי שאינו בוחל בעיסוק בכל נושא, ויהיה כנראה רץ למרחקים קצרים (הוא צפוי לאבד את נשיאותו בבחירות בעוד כחמישה חודשים).

מרקל, אישה חשוכת ילדים, היא דוקטור לכימיה קוונטית, ענף תיאורטי הנושק לפיזיקה, שנישאה פעמיים: בעלה הראשון היה פיזיקאי והנוכחי הוא כימאי; סרקוזי הוא איש של נשים, אוהב ילדים, שזה עתה חבק צאצאית רביעית, הפעם עם אשתו השלישית, הדוגמנית קרלה ברוני. מידת האמינות והקוהרנטיות של השניים, המטלטלת את שוקי ההון בעולם, הביאה כלכלנים בולטים לפרסם דעות בוטות על מצב איחוד המטבע האירופי.

הודות למרכזיות שתי הכלכלות של גרמניה וצרפת והציר המדיני ברלין-פריז, היה הזוג המוזר הזה בכותרות לאורך כל משבר החובות של המדינות החלשות במרחב האירו, שפרץ ביוון לפני שנתיים. אך השבוע הוא רשם שיא חדש בלכידות רעיונית ובהובלה מאוחדת של אירופה.

פריצת הדרך הייתה לפני שלושה שבועות, כשמרקוזי הכריזו באופן שלא השתמע לשתי פנים על תמיכתם במערכת הבנקאית האירופית ובצורך לחדש את הונה, שנשחק בגלל החזקות גדולות של אג"ח יווניות, איטלקיות וספרדיות. ההודעה ההיא סיימה במידה רבה את תקופת חוסר הוודאות בשוקי ההון, שהביאה למפולות באג"ח של מדינות הים התיכון במרחב האירו ובבורסות העולם חודשים רבים.

אמש, בפסגת מנהיגי האיחוד בבריסל, שהייתה אמורה להוליד את הפתרון הכולל למשבר האירו המעיק על הכלכלה הריאלית העולמית, הצליח הצמד מרקוזי להביא לעולם הסכמות בשלושה תחומים עיקריים: הענקת חבילת חילוץ שנייה ליוון בהיקף 130 מיליארד אירו, תוך "תספורת" של 50% לבעלי האג"ח היווניות, ובכללם בנקים צרפתיים וגרמניים; הרחבת קרן החילוץ האירופית שנועדה לסייע למדינות אירו על סף חדלות פירעון (כמו איטליה) לטריליון אירו, אולי בעזרת יתרות המט"ח של סין; וסיוע לבנקים בחידוש הונם העצמי בעקבות הורדת ערך האג"ח היווניות שלהם, אם כי לא ברור איך (בעזרת קרן החילוץ, הבנק האירופי המרכזי, הממשלות הלאומיות או שילוב של השלושה) ובכמה. מדובר בסכומים שנאמדים ב-100-275 מיליארד אירו.

 ניקולא סרקוזי אנגלה מרקל / אייר: גיל ג'יבלי

הלא שגרתי והפשרנית

סרקוזי הוא בנם של אציל הונגרי שנמלט מארצו לפריז ושל בת לרופא יהודי סלוניקאי שהיגר לצרפת בצעירותו והפך לקתולי. גישתו הכלכלית, המעדיפה כלכלת שוק בנוסח האמריקני, קנתה לו מבקרים רבים מהשמאל הצרפתי. הרפורמה העיקרית שהוביל כללה הפחתת מסים למעמד הבינוני והגבוה, במדינה שהחוב הציבורי שלה עולה על 80% תוצר - יחס החוב הגבוה ביותר בין מדינות מרחב האירו בעלות הדירוג AAA.

סרקוזי, מנהיג "האיחוד למען תנועה עממית" (UMP) - מפלגת השלטון מיסודו של ז'אק שיראק, מפלגה שמרנית במשבצת הימין המתון - לא היה מעולם פוליטיקאי שגרתי כמו ג'ורג' בוש, נניח. ב-2007, עם השבעתו לנשיא, הוא הציג ממשלה מצומצמת, עם חידושים שלא היו מקובלים בפוליטיקה הצרפתית. כמחצית מחברי הממשלה היו נשים, ובהן שרת משפטים ממוצא צפון אפריקני (רשידה דאטי) ושר חוץ מהמפלגה הסוציאליסטית (ברנאר קושנר).

מרקל נולדה בהמבורג ביוני 1954 ומשפחתה עברה לגרמניה המזרחית בילדותה, ושם התגוררה עד האיחוד ב-1990. היא דוברת רוסית ואנגלית שוטף. עד 2003 פרסמה עשרות מאמרי מחקר, האחרונים שבהם עוסקים בהתפתחות לוקמיה ומלנומה. כפוליטיקאית כיהנה שלוש שנים כשרת הנשים והנוער בממשלתו של הלמוט קוהל. לאחר מכן כיהנה ארבע שנים כשרה לאיכות הסביבה. הגרמנים אוהבים כנראה מנהיגים מדענים.

מרקל היא אלופת ההסכמים. ב-2005 הקימה עם הסוציאל-דמוקרטים ממשלת אחדות, והסכימה למסור תיקים בכירים, כולל את תיק האוצר, לאנשי מפלגה זו ולהגיע לפשרות גם בנושאים שעמדו בראש מערכת הבחירות שלה, רפורמות ניאו-ליברליות עמוקות בכלכלה הגרמנית, ובעיקר הגמשת שוק העבודה.

הזוג מרקוזי חלק השבוע גם חיוך ציני כשנשאל לגבי מחויבות סילביו ברלוסקוני לרפורמות באיטליה. לחיוך הייתה השפעה לא צפויה: הוא הגביר את התמיכה בראש ממשלת איטליה בתוך מדינתו, אך גם הבהיר מי בעל הבית באירופה.

מרקוזי אינם מחבבים את ברלוסקוני, בלשון המעטה. מאז המינוי של מאריו דראגי האיטלקי לנשיא הבנק האירופי המרכזי (המינוי ייכנס לתוקף ביום שלישי הבא). סרקוזי כועס על סירובו של נציג איטליה בדירקטוריון הבנק להתפטר ולפנות מקום לנציג צרפתי. העיתונות האיטלקית רמזה כי מרקל שיתפה פעולה עם סרקוזי בנושא ברלוסקוני מתוך התחשבנות - ראש ממשלת איטליה התבדח בעבר על נשיותה.

zukiro@gmail.com