מבקר שיגיע לחדרי הנוחיות של Anobit בהרצליה פיתוח יגלה חיזיון בלתי שגרתי. לצד הכיור, בתוך מעמד מפלסטיק, מונחות מברשות ומשחות שיניים - חדשות לחלוטין - לשימוש העובדים. הרעיון הזה יצירתי אפילו בעולמם של הסטארט-אפים, שעושים מאמץ להפוך את השהות במקום העבודה לנוחה. "אנחנו פשוט דואגים לעובדים שלנו", מסביר אריאל מייסלוס, נשיא החברה ואחד המייסדים, את ההיגיון שמאחורי הגימיק.
הדאגה לעובדים בהחלט עומדת על סדר היום של החברה, אותה הקימו מייסלוס, פרופסור אודי ויינשטיין וד"ר אופיר שלוי בשנת 2007. אנוביט גדלה במהירות בשנה האחרונה. הצמיחה התבטאה בביקושים, בשווקים החדשים שאליהם החברה - ספקית טכנולוגיות זיכרון - נכנסה ובהתאם גם בכוח האדם. במהלך 2011 צמחה מצבת כוח האדם של אנוביט בכ-50% ולקראת סוף השנה יעבדו בחברה יותר מ-200 עובדים.
למזלה של אנוביט, בישראל יש מצבור גדול יחסית של אנשי תוכנה וחומרה שמתמחים בתחום הזיכרון הבלתי נדיף (Flash). מדובר בזיכרון שהנתונים שמופיעים בו אינם נמחקים בעקבות ניתוק מהזרם החשמלי. אנוביט מצטרפת לשורה ארוכה של חברות שפועלות בתחום זה בישראל. הגל הקודם של החברות כלל את אם-סיסטמס של דב מורן, שנרכשה על-ידי סנדיסק, וסייפן של בועז איתן, שנרכשה על-ידי ספנשן. רוב העובדים שפוטרו מהחברות הללו, אחרי האקזיטים המרשימים, התגלגלו לדור הבא של החברות בתחום ואנוביט בהחלט יצאה מכך נשכרת.
מגיעים מכיוון אחר
האנשים שהקימו את אנוביט נכנסים להגדרה הקלאסית של Second Timers. מדובר ביזמים שהקימו והובילו לפחות חברה אחת בהצלחה, ומנסים לעשות זאת פעם נוספת. מייסלוס היה אחד ממייסדי פסעבה, שנמכרה ל-PMC-Sierra ב-2006 תמורת 300 מיליון דולר, ויינשטיין ושלוי היו בעבר בליבית, שנמכרה ב-1999 ל-TI תמורת 365 מיליון דולר, ולכל אחד מהם יש ברקורד השקעות בחברות נוספות. גם חלק גדול מהעובדים הבכירים בחברה עברו באותן התחנות - ליבית, TI, פסעבה ו-PMC.
פסעבה וליבית עסקו בציוד תקשורת, כל אחת מכיוון אחר אך עם אותה התמחות: עיבוד אותות דיגיטליים (DSP). את הגישה הזו ניסו המייסדים ליישם גם בעולם הזיכרונות. "בתחום הזיכרון שלטו כימאים ופיזיקאים", אומר מייסלוס, "וזיהינו שיש הזדמנויות גדולות למי שמגיע מכיוון אחר".
השינוי בעולם הזיכרונות, שמספק את ההזדמנויות הללו, נגזר מהצרכים העסקיים. רוב ציוד המחשוב שמגיע כיום לצרכן הסופי - טלפונים ניידים, טאבלטים, מצלמות וכדומה - מצויד ברכיב זיכרון לשמירת תכנים מסוג NAND Flash.
אבל זהו רק קצה הקרחון. המהפך הגדול מגיע מתחום המחשוב האישי והארגוני. הזיכרונות שמצורפים להתקני המחשוב הופכים אט אט למבוססים על מעגלים אלקטרוניים. מדובר בין השאר בזיכרון המהיר לתפעול המחשב מסוג DRAM וזיכרונות ה-Flash לאחסון הנתונים, שנקראים SSD. הזיכרונות הללו מחליפים בהדרגה את הדיסקים שמבוססים על חלקים נעים (HDD). בשנתיים האחרונות התהליך הואץ, עקב שימוש גובר בזיכרונות Flash גם במחשבים אישיים, בשרתים ובמערכות אחסון.
המכשול העיקרי שעוצר את החדירה ההמונית של זיכרונות ה-SSD הוא פיזיקלי. כאשר כותבים ומוחקים מידע על מעגלים אלקטרוניים בדחיסות גבוהה, שוב ושוב, הם מתקשים להציג את הנתונים באופן אמין, מה שמחייב שימוש בדור המיושן והיקר יחסית של הזיכרונות. התעשייה מתמודדת עם הבעיה הזו בשתי דרכים: שיפור של הפיזיקה, שמתבסס על טכנולוגיה חדשה או פיתוח מנגנוניים מערכתיים (Controllers) שישפרו את איכות שליפת הנתונים. המייסדים של אנוביט בחרו למקד את היכולות הטכנולוגיות שלהם באופציה השנייה.
"אנחנו יודעים לייצר פיזיקה חדשה באמצעות מודלים מתמטיים", אומר מייסלוס בהתייחסות למנגנוני תיקון השגיאות ששילבה החברה בהתקני השליטה והבקרה שפיתחה. המנגנונים הללו מבוססים על אלגוריתם מתמטי שמנתח אותות דיגיטליים. "יצירה של פיזיקה חדשה עולה בדרך כלל מיליארדי דולרים", הוא מוסיף, "אבל אנחנו מציעים את זה בהרבה פחות".
השיפורים מבית אנוביט נוגעים בעיקר למנגנונים השונים שמספקים את השליטה והניהול בשליפת הנתונים מהזיכרון, ואמורים בשורה התחתונה להפוך את המחיר של זיכרונות ה-Flash - הנקודה החלשה של הטכנולוגיה - לאטרקטיביים יותר עבור המחשוב הסטנדרטי.
קונסולידציה גוברת
אנוביט הצטרפה בזמן למהפכה. לדברי דרור סלעי, סגן נשיא בחברה שמרכז את תחום המובייל, "אנחנו נכנסנו למעבר בין הזיכרון שנוצר כדי לשמור תוכן, לבין זה שנוצר כדי לתפעל מחשב ואמור גם להיות הרבה יותר מהיר ואמין". השוק שאליו אנוביט פונה, תחום ה-SSD, הוא אחד הסגמנטים שצפויים להציג את הצמיחה המהירה ביותר בשנים הקרובות. על-פי הערכות של IDC יגלגל השוק 2.8 מיליארד דולר ב-2011 והוא צפוי לצמוח לכ-7.5 מיליארד דולר עד 2014.
אנוביט פונה לשוק עם אסטרטגיה כפולה: מערכת שליטה ובקרה אותה היא מפיצה ליצרניות הטלפונים הניידים, בעזרת הסכמים עם יצרניות זיכרון כגון סמסונג והייניקס (מה שסייע לה להשתלב, על-פי הערכות שונות, גם ב-iPhone של אפל). מהעבר השני, של פתרונות המחשוב, מספקת החברה מערכות אחסון כוללות לשרתים, אותן היא מפיצה דרך ספקיות חומרה באמצעות הסכמי OEM. על-פי הערכות, החברה סיימה את 2010 עם מכירות של כ-10 מיליון דולר ואילו השנה היא עתידה למכור בכ-30 מיליון דולר. אנוביט גייסה עד כה כ-77 מיליון דולר.
בהתייחס לעתיד החברה אומר מייסלוס, "אנחנו רוצים להיכנס לכל מערכת מחשוב שניתן. מה שמעניין אותנו הוא לבנות חברה מצליחה שיכולה לגדול". הדברים האלה מגיעים על רקע קונסולידציה גוברת בתחום, כאשר רק לפני שבוע רכשה LSI את SandForce, שמתחרה באנוביט בחלק מהנישות, תמורת כ-370 מיליון דולר. זאת בהמשך לסדרת מימושים ארוכה בחצי שנה האחרונה.
באנוביט, מקווים לצאת להנפקה בוול סטריט במהלך 2013 ולשם כך גם הצטרף לחברה סמנכ"ל כספים חדש, מייק לילו, שהוביל בעבר את ההנפקות של חברות כמו אודיוקודס וליפמן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
