הפתעה באירופה: הריבית בגוש האירו יורדת ב-0.25% לרמה של 1.25%. כך הודיע היום הבנק המרכזי של גוש האירו. זו ההחלטה הראשונה של מריו דראגי, מחליפו של נגיד ה-ECB הפורש, ז'אן קלוד טרישה. דראגי, כלכלן איטלקי בן 64 שזוכה להערכה מקצועית רבה בקרב עמיתיו בעולם, ירש שלשום (ג') את נשיאות ה-ECB מהצרפתי טרישה, ששמונה שנות כהונתו הסתיימו דווקא במשבר הזהות הגדול ביותר של האירו.
ברקע, מנהיגי אירופה וה-G20 מתכנסים בקאן שבצרפת לוועידת הפסגה בת יומיים, כאשר ברקע סוערות הרוחות בשל החלטתה של יוון לערוך משאל עם. ההצבעה ביוון משמעותה - הצבעה על השאלה: האם המדינה תמשיך להישאר בגוש האירו?. החשש הגדול ביותר התעורר לאחר שקרן המטבע והאיחוד האירופי החליטו להשהות את הסיוע ליוון בגובה של 8 מיליארד אירו, אותו נתח סיוע שהובטח ליוון במסגרת חבילת החילוץ שאושרה לה ב-2010.
משאל העם שצפוי להתקיים ב-4 בדצמבר מעמיד את חברותה של יוון בגוש האירו בסימן שאלה. משאל העם מקבל אופי של הצבעה על הישארותה של יוון בגוש האירו, זאת לאחר שהאיחוד האירופי וקרן המטבע הודיעו כי לא יתמכו ביוון ולא ישחררו את החלק הבא בסיוע העומד על 8 מיליארד אירו. יוון נזקקת לסיוע זה נואשות ובלעדיו עלולה המדינה להגיע לידי מצב של פשיטת רגל. ללא סיוע חיצוני מהאיחוד האירופי, ובהיעדר תמיכת הציבור היווני בדרישותיו לביצוע צעדי צנע וקיצוצים עולה התהייה מדוע על יוון להישאר בגוש האירו.
הודעתו של פפנדריאו על המשאל מגבירה מאוד גם את לחצי השוק על ארצו של דראגי, איטליה, ומותירה את הבנק המרכזי, ECB, כמעצור היחיד בפני הידבקות כוללת של מרחב האירו במשבר. אנליסטים רבים רואים את ה-ECB כמוסד היחיד עם די תחמושת כדי להשקיט מתחים בשווקים. השאלה העיקרית שנשאלה לפני כנס מועצת המנהלים של הבנק הראשון בניצוחו של דראגי, שבו לא צפוי שינוי בריבית האירופית, היא אם הבנק יגדיל את רכישות האג"ח של המדינות השקועות בחובות במרחב האירו.
"אנחנו בסביבה שבה יש כעת לחצים אדירים על הבנק המרכזי להתערב בשוק האג"ח האיטלקי בצורה רחבה", אמר ג'יימס ניקסון, כלכלן של סוסייטה ג'נרל. "האתגר של דראגי היום הוא להדגיש את ההמשכיות של עמדת הבנק המרכזי, ועם זאת לא לאותת שהוא ירכך את עמדתו בנושא האינפלציה. אני לא רואה את ה-ECB משנה מהותית את עמדתו היום", אמר ניקסון.
"עלתה הסבירות שבנק ישראל יוריד את הריבית"
אורי גרינפלד, כלכלן מאקרו בפסגות, ציין בתגובה להורדת הריבית באירופה כי "מבחינה כלכלית אין הרבה משמעות - הורדה של רבע אחוז לא הולכת להשפיע על תשואות האג"ח של מדינות הגוש או לגרום לאשראי באירופה לזרום כמו אוזו בטברנה יוונית. המשמעות היא האיתות שיש דם חדש בראשות ה-ECB , מה שיכול להחזיר חלק מאמון המשקיעים במערכת. עם זאת, חסר עוד הרבה אמון כדי להחזיר את השקט לשווקים ומנהיגי ה-G20 שנפגשים בסוף השבוע יצטרכו לעבוד קשה כדי להשיג את האמון הזה".
"הפחתת הריבית מנוגדת לתפיסה של גרמניה שהתנגדה לשימוש בכלים מוניטאריים בשל האינפלציה הגבוהה במדינה החזקה באירופה. בשל כך עלולים להיווצר חיכוכים פוליטיים בין ה-ECB למרקל, מה שיקשה על תהליך קבלת ההחלטות היעיל בגוש".
עוד אומר גרינפלד כי הורדת הריבית מעלה משמעותית את הסבירות שבנק ישראל יפחית את הריבית גם הוא בסוף החודש ברבע אחוז. "אנחנו מעריכים שההסתברות להפחתת ריבית עומדת על 60%".
רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, מציין כי "לא הופתענו כשהריבית בגוש האירו הופחתה מ-1.5% ל-1.25%. אנו רואים בכך צעד נכון, בעיתוי נכון. ניתן היה לשקול הורדה חדה יותר, מנגד הורדה בת חצי אחוז הייתה עלולה לעורר בהלה ולכן בשורה התחתונה גם המינון נכון".
זו פעולה על הקצה הקצר של העקום, המשלימה את רכישות האג"ח שמבצע ECB ו"להערכתנו תימשכנה בהיקפים גדולים. הצעד אינו מפתיע גם משום של-ECB אין כרגע תפקיד אחר בתכני החילוץ. הורדת הריבית באירופה הינה צעד חשוב מאוד. אין להמעיט בחשיבות המהלך : אמנם כי לא חסרה נזילות במערכת, אך תנאי הכרחי להנעת הכלכלה האירופית והגלובאלית הוא השבת האמון לשווקים ולכלכלה".
הורדת ריבית בתקופה כזו, כשקצב האינפלציה באירופה עולה מעל 3%, מצביעה על מחויבות של ECB בראש ובראשונה לסייע לכלכלת היבשת ורק אחר כך ליציבות המחירים. זה לא פחות מאשר שינוי דיסקט אצל ECB וזה גם המסר החשוב במבט קדימה מבחינת השווקים - ECB החדש יפעל בנחישות ויהיה שם ככל שיידרש. לדעתנו, נשיא הפד החדש מתחיל ברגל ימין, אומר מנחם.
רוב מכריע של כלכלנים צפו אי שינוי בריבית
הרוב המכריע של 70 הכלכלנים שנסקרו על-ידי רויטרס בשבוע שעבר ראו את ה-ECB שומר היום על ריבית ריפו של 1.5%, אך מכשיר את הקרקע להורדת הריבית הזו ברבע אחוז בדצמבר.
היום נודע כי שר האוצר של יוון מתנגד למשאל העם ודוחק בעם היווני להצביע בעד תוכנית החילוץ ולהישאר בגוש האירו. לאחר הלחץ שהפעילו גרמניה וצרפת ולאחר שקרן המטבע הזהירה את יוון כי לא תקבל סנט אחד שחוק של סיוע עד לאחר משאל העם הצפוי, שר האוצר של יוון יוצא נגד ההחלטה של ראש הממשלה לערוך משאל עם.
המתיחות הפוליטית ביוון גוברת וראש ממשלת יוון, גיאורג פפנדראו מכנס ישיבת חירום במטרה לשכנע את הממשלה בנחיצותו של משאל העם. יצויין כי פפנדראו איבד את תמיכת הרוב בממשלתו לרעיון משאל העם, בשל הירידה בתמיכה צפויה להיערך הצבעת אי אמון בממשלתו של פפנדראו ביום ו' הקרוב. במידה ותתקבל הצבעת האי אמון, יוון צפויה ללכת לבחירות, מה שעשוי להגביר עוד יותר את הסערה ביוון. הערכות הן כי אם יוון תלך לבחירות, היא בכל זאת תזכה לקבל את הסיוע המובטח לה מצד קרן המטבע הבינלאומית והאיחוד האירופי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
