איש השבוע: יורגוס פפנדריאו

איזה סבב משוגע עשה לנו איש השבוע. שוקי המניות והאג"ח בעולם בקושי הספיקו לחגוג את ההתאוששות באוקטובר מהמפולת שספגו בספטמבר ובאוגוסט בגלל משבר החובות הריבוניים באירופה, והנה, ב-1 בנובמבר, במזל עקרב, הטיל עליהם יורגוס (ג'ורג' למתקשים) פפנדריאו, ראש ממשלת יוון, פצצה חדשה: הוא נחוש בדעתו להעביר את תוכנית החילוץ השנייה של ארצו, שגובשה בעמל רב בפסגת מנהיגי מרחב האירו לפני שבוע, במשאל עם. התגובה היתה פבלובית: נפילות של 5%-6% בבורסות פריז, פרנקפורט ואתונה, ושל 2.5% בניו-יורק ובתל-אביב.

אפילו כמה מחברי סיעתו של פפנדריאו בפרלמנט היווני קראו לו להתפטר בעקבות ההחלטה לקיים משאל עם - צעד שנראה בעיניהם טרפוד חברותה של יוון במרחב האירו - וזה גם אולי מה שקרה: עם הורדת הגיליון לדפוס רחשה אתונה שמועות על התפטרותו של המנהיג המושפל אחרי דיון חירום שאליו הוזעק אמש לקאן עם הצמד מרקוזי (אנגלה מרקל וניקולא סרקוזי).

רק הפוליטיקאים והמשקיעים האירופאים, שהמנהיג היווני הטיל אותם לתקופת אי-ודאות חדשה, לא ינומו בשלום על משכבם. הצמד מרקוזי ומנהיג איטליה ברלוסקוני קיוו לכמה חודשים או שבועות של שקט בחזית המשבר, והנה תקוותם נכזבה בבת אחת בתוך שבוע.

מה קרה? שלשום עוד אמר פפנדריאו ש"משאל העם יעניק לנו מנדט ברור וישגר מסר ברור ליוון ומחוצה לה על דרכנו באירופה והשתתפותנו באירו. איש לא יוכל עוד להטיל ספק בדרכה של יוון במרחב האירו".

עוד אמר פפנדריאו שמנהיגי פסגת מדינות 20G בקאן צריכים לתמוך ב"מדיניות שמבטיחה שדמוקרטיה עדיפה על התיאבון של השווקים". בפועל, הוא התעייף באמת מחוסר הפופולריות שלו, מהפגנות הזעם בכיכר סינטגמה, מהצורך להבטיח שכמעט אף חבר בסיעתו לא יערוק בהצבעות המכריעות. והקש ששבר את גב הגמל היה ההשפלה הפומבית אמש בקאן, כאשר מרקל וסרקוזי הסבירו למנהיג המותש וההפכפך, שבלי אישור ברור לכך שיוון נשארת במרחב אירו, הוא לא יראה מאירופה עוד סנט אחד לרפואה.

בבוקר יום ה' עוד דיווחו הסוכנויות שפפנדריאו קבע תאריך למשאל העם, 4 בדצמבר. סקרי דעת הקהל ביוון מראים שרוב התושבים סבורים שעסקת החילוץ גרועה, אך הרבה תלוי בשאלה איך פפנדריאו יציג אותה. צעדי הצנע אינם פופולריים, כמובן, אך החברות במרחב האירו נשארה פופולארית.

היוונים מקבלים מימון נוסף של 130 מיליארד אירו, מחיקה של 50% מהחוב שלהם (שלא עוזרת הרבה כי כעת הם צריכים להחזיר גם את ההלוואה החדשה, ביחד עם ההלוואה הקודמת, 110 מיליארד אירו, ממאי 2010), המשך חברות במועדון האירו וכמובן צנע מוגבר, שכבר מקיף שכר ופנסיות במגזר הציבורי, ותוכנית פיטורים לא ברורה של עשרות אלפי עובדי מדינה.

אמריקני בעיני עמו

פפנדריאו הוא צאצא לשושלת בגין או רבין יוונית. בניגוד לאביו אנדריאס וסבו יורגוס, שניהם מנהיגים כריזמטיים ויווניים מאוד, הוא נחשב שקול, רגוע ודיפלומט. אביו אנדריאס הוגלה מיוון ב-1939 ועבר לארה"ב. שם נולד ב-1952 פפנדריאו לאם אמריקנית. הוא התחנך באילינוי, בשבדיה ובקנדה ומחזיק בתארים ממכללת אמהרסט, ביה"ס לכלכלה בלונדון ואונ' הרווארד.

פפנדריאו שב ליוון אחרי השבת הדמוקרטיה למדינה ב-1974, והחל להשתלב במפלגתם הסוציאליסטית של סבו ואביו. ב-1981 נבחר לפרלמנט, בשנה שאביו נבחר לרה"מ. אחרי שורה של תפקידים זוטרים בממשלה, הוא מונה ב-1999 לשר החוץ והיה האחראי להגשת ההצעה המוצלחת לאירוח המשחקים האולימפיים ב-2004. הוא סייע להקל את המתיחות עם השכנה טורקיה ושיפר את היחסים עם היריבות הוותיקות אלבניה ובולגריה.

באוקטובר 2009 הושבע לראשות הממשלה, אחרי שרשם ניצחון סוחף בבחירות הכלליות והוביל להדחת המפלגה השמרנית מהשלטון.

אבל פפנדריאו היה גם מי שניהל את הקמפיין שלו עם הסיסמה "יש לנו כסף לכל דבר" והבטיח בין היתר להלאים מחדש את מונופול הטלקום OTE, שהופרט בחלקו על ידי ממשלות הימין. כמה ימים אחרי השבעתו הפך לפתע את עורו. היוונים עוד לא הספיקו להתרגל למיתון שהחל ב-2008, אחרי שבע שנים של צמיחה שנתית ממוצעת של 4.2% בשנה, והנה ראש ממשלתם גלוי הלב מדווח להם לפתע שהגירעון האמיתי (של ממשלת קודמו קרמנליס) אינו 6% מהתוצר אלא 12% ממנו (ואחר כך 15%).

והמנהיג החדש, שנולד ולמד בכלל בארה"ב, נסע מבירה לבירה באירופה והשמיץ את השחיתות המובנית של רשויות המס בארצו, מסורת יוונית מכובדת ("היינו עשירים והממשלה הייתה ענייה. עכשיו כולנו עניים חוץ מהמיליונרים מעלימי המס", יאמר לך כל יווני בן 16).

זהו פפנדריאו ה"אמריקני" בעיני בני עמו. משאל העם היה צפוי לעשות או לשבור אותו, ואולי גם את אירופה ושאר העולם. כעת התברר שהוא באמת רחוק מאוד מאביו וסבו. אולי לטובה.

zukiro@gmail.com