דש: הבורסה זולה, להתחיל להחזיר נכסים מחו"ל לישראל

פגיעה בערך הנכסים הפיננסיים בישראל לעומת המאזן של האיומים והיתרונות מעלה את השאלה האם השווקים המקומיים אינם חבוטים מדי. "להערכתנו, יש טעם לבחון שוב את ההנחה השולטת מתחילת השנה שדוגלת בהעדפת השווקים בחו"ל לעומת השוק המקומי הכולל את האפיק המנייתי והאג"ח הקונצרני ויש מקום להתחיל להחזיר בהדרגה נכסים מחו"ל לישראל". כך כותב אלכס זבז'ינסקי, כלכלן המאקרו של דש השקעות בסקירתו השבועית.

זבז'ינסקי מציין מספר גורמים שליליים, מעבר לאיומים הגיאופוליטיים, שמשפיעים על השווקים בישראל, אך לצידן גם ההיבט היחסי שלהם:

1. אומנם הצמיחה הכלכלית בישראל צפויה להתמתן לעומת השנה האחרונה, אך האטה בכלכלה הינה בעיקר התוצאה של העמקת ההאטה בעולם, שבמדינות הגדולות צפויה להיות אף חריפה יותר מאשר בישראל. הצמיחה בישראל עדיין גבוהה יחסית במונחים האבסולוטיים.

2. ההשלכות של המחאה החברתית באו לידי ביטי בלחצים להורדת המחירים על החברות המקומיות, ובצעדים של הרגולטור להגבלת כוחן של החברות. בהקשר זה נציין שההשפעה על המחירים צפויה להיות קצרת טווח. באשר לפעילות הרגולציה בכלל וביישום ההמלצות של ועדת הריכוזיות וועדת טרכטנברג בפרט אשר עלולות לפגוע בפעילות של חלק מהחברות, נציין שבסופו של דבר, לפחות חלק מההמלצות צפויות להוביל לשכלול בפעילות המשק ולהגברת התחרותיות לטווח ארוך אשר עשויות להטיב עם הצמיחה הכלכלית. הממשלה הנוכחית, למרות המפנה בחלק מקווי המדיניות הכלכלית שהיא דגלה בה, עדיין נתפסת כתומכת בכלכלה החופשית. בנוסף נציין שישראל אינה ייחודית היום בנוף העולמי מבחינת תהליכי ההתעוררות החברתית והשלכותיה.

3. מגבלות על הבנקים המקומיים ודחיפת הרגולטור להעלאת יחס הלימות הון צפויות להקטין הצעת האשראי במשק. יחד עם זאת, תופעה זו היא כלל עולמית ואינה ייחודית לישראל.

ניתן לראות, אומר זבז'ינסקי, שהתהליכים אשר תורמים לסנטימנט השלילי של המשקיעים בשוק המקומי אינם ייחודיים כל כך לישראל ולא אמורים לפגוע במידה משמעותית בפעילות החברות ובביצועים של השווקים הפיננסיים לעומת המקומות האחרים בעולם.

יחד עם האיומים ניתן לציין מספר גורמים שעשויים להיות להם תרומה חיובית לפעילות המשק. מבין הגורמים הללו נמנים:

1. פיחות השקל שהתרחש בחודשים האחרונים. השקל פוחת בשיעור של כ- 5% לעומת סל המטבעות מתחילת השנה.

2. לבנק ישראל יש מרחב פעולה להקלה במדיניות המוניטארית. במשק האירופאי מרחב התמרון של המדיניות המוניטארית קטן יותר, ובמשק האמריקאי הוא כמעט מוצה.

3. מצבה הפיסקאלי של ישראל עדיין מאוד יציב בהשוואה למדינות מפותחות רבות ומאפשר לממשלה הגדלה מבוקרת של התמריצים הפיסקאליים במידת הצורך.

4. אפשר לזקוף לחיוב את המעורבות הנמוכה יחסית של משקיעי חו"ל בשוק המקומי. מצבה הכלכלי הטוב יחסית של ישראל ומעורבות נמוכה של "הכסף החם" מחו"ל באו לידי ביטוי בחודש ספטמבר כאשר מרבית השווקים המתעוררים ספגו בריחת המשקיעים הזרים תוך ירידות חדות בשווקים ופיחותים חדים של ערך המטבע, בשעה שבשוק המקומי הפגיעה הייתה הרבה יותר נמוכה.

למרות הירידה בסיכון היחסי של ישראל, הביצועים של השווקים הפיננסיים בישראל, למעט שוק האג"ח הממשלתי, היו נחותים מתחילת 2010. לדוגמה, שוק המניות המקומי הציג את התשואה הנמוכה ביותר במונחי מטבע מקומי בהשוואה לשוק האמריקאי, לשווקים המתעוררים ואפילו לעומת השוק האירופאי מתחילת שנת 2010 וגם מתחילתה של 2011.

הערכת שווי נחותה יחסית של השוק המקומי מתבטאת גם בהשוואה של מכפילי המניות. מכפיל המניות של מדד ת"א 25 נמוך משמעותית מאשר מדד S&P 500 , כ-11.2 לעומת 13.2. ודומה למכפילים של מדד Bloomberg Euro 500 ושל מדד MSCI של השווקים המתעוררים. הערכה זו של השוק המקומי הינה נמוכה יחסית בהשוואה לעבר. "הפער בין המכפיל של מדד ת"א 25 לבין המכפילים של המדדים שציינו קודם נמצא ברמה הנמוכה ביותר מאז תחילתה של שנת 2010, מציין זבז'ינסקי.